לדף ראשי



בשם זה מכנים את כלל המצוות המחייבות את האדם להיטיב עם הזולת ולהתחשב בצרכיו. במקומות רבים במקרא מודגשת החשיבות הרבה של מצוות שונות בין אדם לחברו (לדוגמה: שלושים ושש פעמים התורה מצווה על היחס הראוי כלפי הגר, היתום והאלמנה), וגם חז"ל הדגישו ביותר את חשיבות גמילות החסדים. במשנה נאמר "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (מסכת אבות).
גמילות חסדים ניתן לקיים בשתי דרכים:
1. צדקה: באמצעות מתן כסף, כמענק או כהלוואה ללא ריבית.
2. עזרה רוחנית-נפשית לזולת שלא באמצעות מתן כסף (לדוגמה: הכנסת אורחים, ביקור חולים, לוויית המת וניחום אבלים).


הערות לערך:
שם המעיר: ארי לגמסקי
הערה: ההסבר שניתן לגבי מצוות גמילות חסדים הוא פשוט לא נכון, מכיוון שצריך לדעת שמצוות גמילות חסדים אינה תלויה בעובדה אם חברי קיבל ממני תגמול, אלא בזה שהאדם דבק בחבירו ורוצה באמת לגמול עמו טוב. ראיה לכך, הרמב"ם מביא את מצוות גמ"ח בהלכות דעות, שאלו הלכות התלויות במחשבתו וכוונתו של האדם.
בנידון דידן, המצווה של גמ"ח תלויה ברצונו ובכוונתו האמיתית של האדם לגמול טוב עם חבירו. אם כן, אם אדם הזמין את חבירו, והכין לו מיטה, אוכל ושאר צרכיו, ולבסוף חבירו לא הגיע - מצוות גמילות חסדים קיים.
עיין בספר אמונה ובטחון של החזון איש סימן א אות יג.


מקור ההערה: רמב"ם. חזון איש בספר אמונה ובטחון וגמרות מפורשות

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן