לדף ראשי



בנו של רבי מנחם מנדיל, רבה של לינסק, ובן בתו של הגאון רבי יצחק הורוביץ מהאמבורג, ביילה, הנודעת בפקחותה. תורה למד מפי דודו הגאון רבי משולם טיסמניץ.

כאשר בן מתנגדים זה החליט להצטרף לחסידות, בא תחילה לרבי אלימלך מליז'נסק, שלפי האגדה החסידית לא רצה לקבלו בין תלמידיו בשל יחוסו המפואר. רבי נפתלי הסתופף בצילם של "שלשה האבות": החוזה מלובלין, המגיד מקוזניץ ורבי מנחם מנדיל מרימנוב. עם פטירת רבותיו קבע מושבו ברופשיץ, ונהרו אליו אלפי חסידים. בחצרו נוצרו מנהגים מיוחדים, ובייחוד הצטיינה בניגוניה הנאים, מלאי דביקות והתלהבות.

רבי נפתלי מפורסם כחכם וכפקח, ועשרות בדיחות והלצות נמסרות בשמו. על מצבתו רשום כבקשתו, שלבושיו היו: לבוש השמחה, לבוש הניגונים, לבוש הריקודים ולבוש הבדיחה. כל דרכיו היו בבחינת "הסתר", כל דבריו ושיחותיו היו מלאי רמזים, ורק המצוינים שבתלמידיו הבינו את עומק מחשבותיו ומעשיו.

על תלמידיו נמנו: רבי חיים מצנז, רבי שמואל מקמינקא, רבי אלימלך מרודניק, רבי שמעון מדוברומיל ובניו רבי אליעזר מדזיקוב, רבי יעקב מקולבאסוב, רבי אברהם חיים מלינסק וחתנו רבי אשר מרופשיץ.

רבי נפתלי חיבר ספר בשם "זרע קודש" בשני חלקים, על התורה ועל המועדים וספר קטן בשם "אילה שלוחה".

נולד בלינסק בחג השבועות תק"כ, ביום פטירת הבעש"ט (תלמידו הגדול של רבי חיים מצנז המליץ עליו "ובא השמש וזרח השמש"), ונפטר בלאנצוט ביום י"א אייר תקפ"ז (1827) ושם נקבר.
שם משפחתו של אביו של ר' נפתלי הינו רובין, וכן שם משפחתו של חתנו ר' אשר מראפשיץ. (הערת דב רובין).

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב




יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן