לדף ראשי


"חכמינו זכרם לברכה". כינוי למנהיגים הרוחניים של עם ישראל מימי בית שני ועד לכיבוש המזרח התיכון על ידי האיסלאם. חכמים אלה עסקו בחקיקה, בשיפוט, בהוראה, בפירוש התורה ובהנהגת הקהילה. הם קיבלו את מסורת התורה שבעל פה, והעבירוה לתלמידיהם הבאים אחריהם. הם הסבירו את ההלכות ופרשו אותן, ופסקו הלכות בהתאם לתנאים המשתנים בכל דור.

אחד המוסדות שהקימו היה הסנהדרין - מועצה של שבעים חכמים שהייתה הגוף הפוסק העליון בענייני משפט וחקיקה לעם ישראל. העומד בראשה נקרא "נשיא". המורשת הכתובה שהנחילו לנו נקראת "תורה שבעל פה".

מבין הקבוצות העיקריות של חז"ל:
תנאים (המילה 'תנא' בארמית פירושה בעברית שנה, למד. ממנו נגזרה המילה "משנה") - חכמים שחיו בארץ ישראל עד שנת 220 לספירה. דבריהם ומחלוקותיהם השתמרו במשנה ובמדרשי התנאים.
המפורסמים שביניהם: הלל ושמאי, ר' עקיבא, ר' יהודה הנשיא - עורך המשנה.
אמוראים (המילה 'אמורא' היא בארמית ומשמעותה אמירה). היו ממשיכי דרכם של התנאים. הם חיו בין השנים 200 ל- 500 לספירה בארץ ישראל ובבבל. דבריהם ומחלוקותיהם נשתמרו בתלמוד הירושלמי, בתלמוד הבבלי ובמדרשים (לדוגמה: מדרש "בראשית רבה").

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן