לדף ראשי



אדם שלא יכול היה להקריב את קרבן הפסח במועדו המקורי, ביום י"ד בניסן (בשל טומאה או מרחק) מקריב את הקורבן ביום י"ד אייר. כיום מציינים את הפסח השני באכילת מצה, ונוהגים בו קצת שמחה.

פסח שני הוא אפשרות לתקן ולהקריב את קרבן הפסח אם לא הצליחו להקריב אותו בזמנו. זאת בגלל הפסוקים בספר במדבר, הנותנים אפשרות למי שהיה טמא או שהיה בדרך רחוקה, לחוג את הפסח בחודש אייר.


הערות לערך:
שם המעיר: מותר לאכול חמץ בפסח שני
הערה:

שם המעיר:
הערה: הפסח והמצה נמשכים עד אותו הלילה ותו לא, ועד אותו לילה נמשך נס של יציאת מצרים ואכילת מצה
פסח שני - ביאור י"ד אייר נקרא פסח שני, ויש הקוראים אותו פסח קטן (משניות ראש השנה פ"א מ"ג וברע"ב שם).
הטעם לשם פסח קטן - לפי שאינו אלא יום אחד ולא שבוע כמו פסח בניסן (תוי"ט ר"ה משנה ג ד"ה פסח).
טעם אחר: לפי שיש בו יותר קולות מפסח ראשון (מלאכת שלמה ר"ה משנה ג ד"ה ומפני).
מקור הדין - נאמר בפרשת בהעלותך שבשנה השנית לצאת בני ישראל מצרים נצטו "לעשות את הפסח ככל אשר צווה ה' את משה כן עשו את בני ישראל" (במדבר ט א-ה).
ומספרת לנו התורה "ויהיו אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרון.. ויאמרו למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל... וידבר ה' אל משה לאמר.. איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדורותיכם, ועשה פסח לה' בחודש השני בארבעה עשר יום בן הערביים יעשו אותו" (שם ו-יא).
והטעם שפסח שני הוא בי"ד, ואם משום ליטהר מטומאה הרי מספיק זמן של שני שבעות לכל הטומאה
וכתב ר' יעקב עמדין לפי שבשנה ראשונה אכלו מן העוגות מצות שהוציאו ממצרים עד ליל ט"ו באייר.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן