לדף ראשי



בן למשפחת רבנים נודעה. אביו רבי דוד צבי הכהן חתנו של רבי שלמה מפינטשוב. היה רב בוולאשצאווי. האב דאג לחינוכו התורני של בנו המוכשר, ושלח אותו למקומות-תורה.

רבותיו המובהקים היו: רבי משה אהרן, רבה של קוטנה, ורבי אברהם מפיוטרקוב בעל שו"ת "ברית אברהם". עוד מימי נעוריו למד גם תורת הנסתר, וספרי-קבלה רבים היו שגורים על פיו. כשנתפס לחסידות הלך שמו לפניו כעילוי. רבו בחסידות היה רבי מאיר מאפטה, אולם הסתופף גם בצילם של צדיקים אחרים, כגון: רבי פישלי מסטריקוב, רבי בער מראדושיץ, רבי יחזקאל מקוזמיר ואחרים.

בשנת תקצ"ד נתקבל כרב בראדומסק, שהפכה אז מרכז חסידי חשוב. דברי התורה שלו, צורת דבורו וניגוניו הנאים משכו לבבות אלפים. רבי שלמה לא התקרב להמונים הפשוטים, שבאו אליו לשם צרכים גשמיים. הוא נשא את עיניו ונפשו לאנשי מעלה, יחידי סגולה, המתעמקים בתורת החסידות. היה ער למאורעות הימים, וקיבל בהתלהבות את הוויכוח על חידוש הקורבנות בזמן הזה, שנתעורר על ידי רבי צבי הירש קאלישר, הראשון לציון, בשנת תקפ"ט.

חיבר ספר גדול בן שני חלקים "תפארת שלמה", על התורה והמועדים.

נפטר בכ"ט אדר תרכ"ו, והשאיר שלושה בנים, צדיקים מפורסמים, רבי אריה לייב, רבי צבי מאיר ורבי אברהם ישכר. בין תלמידיו הרבים היה גם בעל התשובה הרופא רבי חיים דוד ברנהארד מפיוטרקוב. אף סופר החסידות, הפילוסוף ר' אהרון מארקוס, הסתופף בצלו משנת תרכ"ב עד שנת פטירתו תרכ"ו (1866).

הרחבה מתוך הספר "דור דעה" מאת יקותיאל אריה קאמעלהאר, ניו יורק תשי"ב



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן