לדף ראשי




הברכה על ארבעת המינים
האתרוג הוא אחד מארבעת המינים שנוטלים בחג הסוכות.
מברכים על ארבעת המינים בכל אחד מימי החג, מלבד בשבת.
מדין התורה, מצוות ארבעה מינים היא רק ביום הראשון של חג הסוכות: "ולקחתם לכם ביום הראשון", ובבית המקדש המצווה היא בכל ימות החג. כאשר חרב הבית התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהא הלולב ניטל בכל מקום בכל ימי החג. מאידך, גזירת חכמים היא שלא ליטול לולב בשבת, שלא ייטלטלו אותו במקום שהטלטול בו אסור.

אתרוגי קורפו שבאיטליה
רוב האתרוגים שהשתמשו בהם במאה התשע עשרה באו מאיי יון, טורקיה ואיטליה. לרוב השתמשו באתרוגי קורפו אשר התיר הרב בעל "בית אפרים" ז"ל בשנת 1825, ונתפשטו ברוסיה ובפולין. בשנת 1876 התעורר חשש שהם מורכבים, והרב ר' יצחק אלחנן ספקטור אב"ד מקאוונא כתב ספר "תוכחת מגולה" (מאינץ 1876) וערער על כשרותם, ועמו הסכימו כמאה וחמישים רבנים ובתוכם הרב ר' ישראל סלנטר והרב ר' שלמה קלוגר אב"ד מבראדי גליציה. הם פסקו שלא לברך על אתרוני קורפו אלא על אתרוגי קורסיקה.

בשנת 1900, כאשר התחדש הישוב היהודי בארץ ישראל, ניסו המתיישבים לטעת אתרוגים בגני המושבות. הציונים קראו לרבנים ולראשי הקהלות בחוץ לארץ לחזק את הישוב החודש בארץ ישראל ע"י קניית אתרוגי ארץ ישראל. הם הזהירו שלא לקנות אתרוגים מהיונים שונאי ישראל, אשר פעמים רבות פרעו ביהודי יון, וגם העלו את מחיר האתרוגים משנה לשנה.

חרם נגד הפקעת מחירים
בשנת 1852 התאחדו כל היונים נוטעי האתרוגים בפראנא וקורפו והעלו את מחיר האתרוגים עד שישה פלורין לאתרוג, בהניחם כי היהודים מוכרחים לקנות מהם ולשלם המחיר שקבעו. סוחרי האתרוגים היהודים שמרכזם היה בטריסט התאחדו והחליטו בנדר בהסכמת הרבנים שלא לקנות בשנה ההיא אתרוגים מהיונים. הם בחרו ועד של עשרה, ובראשם ר' אברהם יצחק משכיל לאיתן אב"ד מעיר סמאלעוויטש, והסוחרים נתנו ערובה עשרת אלפים רו"כ לבל יפרוץ איש מהם הנדר מול הנוטעים היונים. הם קנו אתרוגים מארץ ישראל, גנואה, קורסיקה, מרוקו, ונמנעו מלקנות אתרוני יון. היונים אבדו הון רב, ומזימתם הייתה להם לרועץ.

אתרוגי ארץ ישראל
בשנת תרס"ה התאחדו היהודים נוטעי האתרוגים בארץ ישראל ויסדו ביפו אגודת "פרי עץ הדר" בהשגחת הרב אברהם יצחק קוק, אשר הבטיח לעמוד לימינם ולתת להם תעודת הכשר על פי התנאים האלה:
א) שיבררו לפניו בברור גמור שהגרעינים שמהם נטעו עצי האתרוגים, נלקחו מפרי אתרוגים הגדלים פרא שאין עליהם חשש הרכבה;
ב) להעמיד משגיחים על פי בדיקה מבוררת שלא הרכבו ממין אחר;
ג) שיהיה משגיח נאמן עומד בעת הלקיטה והאריזה, להעיד שלא נתערבו בהם אתרוגים מורכבים, וישגיחו להפריש מהם תרומה ומעשר כדין, ויזהרו מאיסור ערלה.

יצוא האתרוגים הוא עתה ענף מסחרי בישראל.

ההרכבה
האתרוג הוא עץ רך וחלש וטיפולו מצריך שמירה מעולה ועבודה רבה. לכן מרכיבים את עץ האתרוג על ענפי עץ לימון שהוא יותר חזק, ובכך מחזקים את עץ האתרוג והטיפול בו קל יותר. האתרוגים המורכבים יפים יותר מאתרוגים הבלתי מורכבים. אתרוגים המורכבים בענף עץ לימון או תפוז, או במין אחר פסולים לדעת רוב הפוסקים מדאורייתא, ורק בשו"ת "פנים מאירות" כתב המחבר שמורכב אינו פסול מדאורייתא אלא מדרבנן.

מאידך: אם הרכיב שני זני אתרוג, כגון ענף אתרוג שפירותיו דקים וקטנים באתרוג שפירותיו גסים - כשר (משנה ברורה).

הסימנים להכיר ארוג המורכב הם שלושה:
א) המורכב - קליפתו חלקה ולאתרוג פשוט יש בליטות קטנות בכל גופו;
ב) המורכב - עוקצו בולט ולאתרוג פשוט העוקץ שקוע;
ג) המורכב – עסיסי יותר, והקליפה התיכונה (בין הקליפה החיצונה ובין הקליפה של התוך שבו חדרי הזרע) דקה, ובאתרוג פשוט היא להפך שהקליפה התיכונה רחבה והתוך קצר (מג"א לאו"ח סי' תרמ"ח).

בתשובת חתם סופר (לאו"ח סי' קפ"ג) כתב, שאתרוגים שיש להם סימנים מבחוץ, דהיינו שהעוקץ שקוע ובליטות בגוף האתרוג, אין לבדוק את הסימנים הפנימיים.

פסול האתרוג
אתרוג יבש, שאינו מוציא שום ליחה, פסול. אתרוג משנה שעברה וודאי יבש ופסול (תשובת מהרי"ל סי' ה', ש"ע או"ח סי' תרמ"ח).
אתרוג שנחסר ממנו ע"י נקב או חתך, פסול. אם נסדק אפילו מקצתו בחוטמו אצל הפיטמה פסול.
יש מחמירים לפסול אם נטלה הפיטמא, אבל אם ניטל גם הדד - העץ שבראשו השושנתא – פסול. ואם אין דרכו לגדל דד ושושנתא - כשר כי כן דרך גדולו.
ניטל מקצת העוקץ שתלוי בו באילן כשר. ניטל כולו, ונשאר במקומו גומא, פסול.
אתרוג ירוק, כששוהה וחוזר למראה אתרוג כשר.
אתרוג עגול ככדור פסול.

אתרוג קטן מכביצה פסול (או"ח סי' תרמ"ח). אתרוג שברכו עליו בחג, אפילו נפסל אחר כך אסור כל שבעת ימי סוכות, שהרי הוקצה למצוותו לכל ימי החג. בשמיני עצרת מותר להשתמש באתרוג בארץ ישראל ואסור בחוץ לארץ, ובשמחת תורה מותר בכל מקום.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
המאבק למען אתרוגי הארץ / בצלאל לנדוי




הערות לערך:
שם המעיר: לוי
הערה: הבית אפרים לא היה הראשון וגם לא היחיד בהכשרת האתרוג קורפו

ראה שו"ת בעל התניא (נדפס בסוף השו"ע שלו ממהדורת תשס"א ואילך) סימן לג לד.וראה גם בספר שאלות ותשובות הרב עם ביאורים והערות מאת הרב שלמה סגל הלוי (ספריית אשל תשס"ה).



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן