לדף ראשי




סדר עולם מוזכר כמה פעמים בתלמוד (שבת פ"ח. מגילה י"א; יבמות פ"ב: נזיר ה'. ע"ז ח': נדה מ"ו:), ולפעמים מובא סתם בלשון תניא, תנו רבנן, אמר מר.

מהמאה הי"ב ואילך נודע הספר בשם "סדר עולם רבה" (המנהיג דף ב'), כדי להבדילו מספר "סדר עולם זוטא" שנודע אז טבעו בעולם הספרות.

סדר עולם שלפנינו יש בו שלושים פרקים, והוא נחלק לשלושה שערים, בכל שער עשרה פרקים. הוא מתחיל באדם הראשון, וגומר באלכסנדר מקדון. בסוף הפרק האחרון דברים אחדים על מרד בר כוכבא בימי אדריינוס קיסר.

כנראה שהספר נחלק לשני חלקים, החלק השני החל בתיאור התקופה שאחר מות אלכסנדר מוקדון, ורק קטעים אחדים נשארו ממנו.
גם בחלק הראשון חסרים הרבה דברים שנזכרו ממנו בתלמוד ובמדרשים, ומכאן שהספר הנמצא בידינו חסר, וגם יש בו הוספות.

מחבר סדר עולם
לפי המסורת שבתלמוד מחבר סדר עולם הוא ר' יוסי בן חלפתא. ר' יוחנן ייחס את הספר אליו באמרו: "מאן תנא סדר עולם ר' יוסי". למרות שבסדר עולם יש הלכות הנוגדות את דבריו של רבי יוסי, נאמר בגמרא כי הוא הביא בספר גם דעות הנוגדות לדעתו האישית: "ר' יוסי תני לה ולא סבר לה" (נדה מ"ו:).

זמן כתיבת סדר עולם
סדר עולם, עם התוספות הרבות שנתווספו בו אחר ר' יוסי, נחתם אחר זמן התלמוד בעת שנסדרו הברייתות השונות והמסכתות הקטנות.

ר' אבן ירחי בעל ספר המנהיג כותב בהקדמתו כי דבריו מיוסדים אדני פז הן הם מדרשי התלמוד ירושלמי וכו' ושוחר טוב וסדר עולם וילמדנו ופסיקתא.

המאירי בפתיחתו לפרקי אבות (דף י"ד) כותב: וכן חברו קצת חכמים אחרים תיכף לאותם קטנים ברייתות אחרות משנת המשכן וכו' מסכת סופרים וכו' פרק כלה וסדר עולם.

והר"י אבן לטיש בא' שערי ציון (צד כ"ה) כותב: וכן חברו חכמים אחרים ברייתות אחרות, כגון משנת המשכן ודרך ארץ רבה וזוטא ומסכת סופרים וכו' וסדר עולם.

ומכל אלה משמע שחבור הסדר עולם נשלם בזמן מאוחר.

בעל שלשלת הקבלה (ערך משה דף ז' דפוס זאלקווא) אומר: כל אלה חשבונות והעניינים שכתבתי עד הנה רובם בסדר עולם רבה וזוטא, אשר הם כתבו מה שראו ושקבלו מאגדות ומדרשות המפוזרות בים השיתא סדרי.

לדעת צונץ נסדר סדר עולם בפעם האחרון בשנת ד"א תקס"ו=806 (ג"פ עמוד138).

דפוסי סדר עולם
פרטים על הספר בקטלוג הספרייה הלאומית:

סדר עולם רבה נדפס לראשונה עם סדר עולם זוטא ועם מגלת תענית וקבלת הראב"ד, קושטא רע"ז 1517 מנטובה שנת ירחמ"ך 1518, ועוד כמה דפוסים אח"כ;
סדר עולם רבה בתרגום לרומית ע"י גילברט נענעברארד פאריס 1577;
עם באור ר' יעקב עמדין (יעב"ץ) המבורג 1757;
עם הגהות ובאור הגר"א מווילנא, שקלאוו 1801;
עם שני באורים עץ יוסף וענף יוסף, ע"י חנוך זונדיל ב"ר יוסף, ווילנא 1845
סדר עולם רבה - עם מבוא גדול ע"י בער ראטנער ווילנא 1897;
אלכסנדר מאורקס עשרה פרקים מסדר עולם עם תרגום גרמני והקדמה, ברלין 1903;
ירוחם מאיר ליינר, פירוש מאיר עינים לסדר עולם ווארשא 1904.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן