לדף ראשי



נולד בצ'כוסלובקיה בשנת 1920. בגיל צעיר הצטרף לבית"ר ובשנות השלושים המאוחרות עסק בארגון העלייה הבלתי לגאלית "אף על פי". בפברואר 1940 עלה ארצה באונייה "סאקאריה" ואף השתתף בארגון הפלגתה. עם הגיעו ארצה, נעצר, יחד עם יתר נוסעי האונייה, והועבר למחנה המעצר בעתלית. כעבור חצי שנה שוחרר, והצטרף לפלוגת בית"ר בראש פינה ומשם הייתה קצרה הדרך לאצ"ל. לאחר הכרזת "המרד" בפברואר 1944, נתמנה למפקד מחוז הדרום ולקח חלק פעיל באותן פעולות שבוצעו בתחום המחוז, כמו ההתקפה על שדה התעופה הצבאי בקסטינה ופיצוץ גשר הרכבת בכפר הערבי יִיבנה. באפריל 1946 נתמנה מפקד מחוז חיפה.

ב-30 באוקטובר 1946 נעצר (כתוצאה מהלשנה של היינריך ריינהולד, "ינאי") ונשלח למחנה המעצר בלטרון. ביום מעצרו, נעצר בתל-אביב גם נחום סלונים. השניים לא נשארו זמן רב בלטרון. הם נצלו את ביקורו של רופא השיניים, שהיה בא למחנה אחת לשבוע, כדי להימלט. ב-8 בפברואר 1947, הוא יום הבריחה, הצליחו להיכנס לתא המטען של המכונית, שיצאה את שער המחנה ללא תקלות וגם לא נבדקה על-ידי משמרות הצבא שעצרוה בדרך. השניים הגיעו בשלום לירושלים, ומשם הועברו על-ידי חבריהם לתל-אביב. סלונים חזר לפעילות מבצעית במסגרת ח"ק תל-אביב ויצחק פרידמן עסק בהדרכה ונתמנה אחראי על מחלקת ייצור חומרי הנפץ, שם ייצרו גם כספית רועמת (שהייתה חיונית להכנת רימונים). לאחר קום המדינה החל האצ"ל להשתלב בצה"ל במסגרת של גדודים. גדוד אחד, בפיקודו של אליהו כץ, שובץ בחטיבת "אלכסנדרוני" וגדוד שני, בפיקודו של איתן לבני, שובץ בחטיבת "גבעתי". גדוד שלישי, בפיקודו של יצחק פרידמן, היה בשלבי התארגנות, אולם בעקבות פרשת "אלטלנה" פורקו כל הגדודים ולוחמי האצ"ל הצטרפו לצה"ל כבודדים. פרידמן עבר לירושלים ונתמנה באוגוסט 1948 למפקד גדוד האצ"ל בעיר. כעבור חודש ימים פורק גם הגדוד הירושלמי וחייליו הצטרפו לצה"ל.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן