לדף ראשי




טוביה בר' אליעזר - בעל מדרש "לקח טוב"; חי במאה הי"א בעיר קסטוריא ביוון, כאשר מעיד עליו בן ארצו ר' יהודה ב"ר משה משקוני שכתב ביאור על פירוש הראב"ע, וכן מעיד עליו ר' מנחם תמר שגם הוא חבר פירוש על הראב"ע (עיין מבוא בובר 20). רבו היה ר' שמשון, כפי שמזכיר בפירושו לקהלת, וז"ל:

"טוביה ב"ר אליעזר אמר משם רבו רבינו שמשון ז"ל דברי חכמים כדרבונות, צריך לאדם שיאמר דברי תורה בפי רבו שיכניס דבריו בלבו כדרבן" וכו'.

ואולי הוא ר' שמשון שמזכיר רש"י בפירושו לישעיה נ"ח י"ד ועמוס ו' ג'. ר' טוביה מזכיר את גזרת תתנ"ו, ואומר בפרשת אמור:

ואני כותב להיות לזכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנצא שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרס חג השבועות, ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד"א תתנ"ו לבריאת העולם".

כנראה התחיל לערוך את מדרש לקח טוב שנים אחדות לפני הגזרה, ובפרשת שמות (ג' כ') כתב:

"ובשנת ד"א תתנ"ז שהיא שנת י"ב למחזור רנ"ו (1091). בפרשת יתרו (י"ט א') כתב: וזה לנו עתה אל"ט שהיא ד' תתס"ו לעולם, ולא עוד שאנו מונין למלכות יונים א'תי"ז" (1107),

נמצא שנתארך כתיבת הספר בין שמות ליתרו כעשר שנים, ואולי הייתה המהדורה השניה.

מדרש לקח טוב
הספר "לקח טוב" מבאר את התורה וחמש המגילות על פי מדרשי התלמוד מכילתא ספרא וספרי ויתר המדרשים הקדמונים. לפעמים מפרש הכתוב לפי פשוטו או בדרך הרמז.

לכל סדרא יקדים הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק שנזכר בו מלת "טוב", ועל הפסוק הזה דורש לפי עניינו. הרבה מאמרים שכתבו בעלי המדרש בלשון ארמי תרגם ללשון עברי. את המילים הזרות ביונית עתיקה או רומית השמיט, ושם במקומן תרגום עברי או יונית המובנת בארצו. לפעמים הוא קוטע מאמר המועתק מן התלמוד או המדרש, ומשמיט מה שאין לו בו צורך לפירושו. בחלק המצוות שבתורה מוסיף על מדרש הכתובים, וכנראה היה , לעיניו ספר שאלתות דרב אחאי גאון אף שאינו מזכירו. לפעמים מפרש את ההלכות לפי שקול דעתו.

המחבר מפרש דברים רבים על פי יסודי הדקדוק, ועוסק בניקוד ובטעמים (בראשית ה' כ"ט), וכנראה היה מומחה בתחומים אלה. בפרשת אמור (ל"א ע"ג) כתב: מה אקוב לא קבה אל, קו"ף ובי"ת עיקר המלה וכו' (עיין מבוא 80).

דרך המחבר להוציא מוסר השכל מן המקראות על פי פירושיו. פרש את המליצות הגשמיות בתנ"ך ובדברי חז"ל בדרך משל, בדרכם של הגאונים וחכמי ספרד. השיב על טענות הקראים כמו בעניין יבום (פרשת וישב ל"ח ח'), ממחרת השבת (בשלח ט"ז ל"ה), הדלקת הנר בשבת (בשלח ט"ז ח', ויקהל ל"ה ג').

בספרו השתמש בספרים שקדמו לו בענייני הדרוש, ולרוב איננו מזכיר שם מחברם. הוא מזכיר את הספרים הבאים: ספר יצירה (בתחלת סדר בראשית), מדרש ילמדנו, היכלות דר' ישמעאל, מדרש אבכיר, יוסיפון העברי אך לא בשמו (עיין ר' שלמה אלקבץ בספר מנות הלוי קמ"ד.), ר' אלעזר הקליר, תזריע ט"ז:), ר' שבתי דונולו (בראשית א' ב'), ר' מנחם בן סרוק, מדרש רבי משה הדרשן, בן אשר ובן נפתלי.

שם ספרו
המחבר קרא ספרו "לקח טוב", רמז לשמו טוביה. הקדמונים שהעתיקו מדבריו כינוהו "לקח טוב". בכל פרשה ופרשה פתח בפסוק שיש בו מלת טוב.

בגלל טעות שנפלה בכ"י, שנרשם בתחילת כל פסוק "פס'" להורות שזה התחלת הפסוק ומדרשו - טעה המעתיק לחשוב כי "פס'" הוא קיצור של "פסיקתא". כדי להבדילו מהפסיקתא רבתי, קראו את הספר "פסיקתא זוטרתא". וכן מביא הרב חיד"א בספרו שם הגדולים ח"א ט' אות ד' כי "רבנו מוכיח ברבי אליעזר חבר פסיקתא זוטרתא" וכו'.

מדרש לקח טוב נדפס במקומות אלה:
בשם "פסיקתא זוטרתא" נדפסו הספרים ויקרא במדבר דברים (ויניציא 1564), ותורגמו לרוסית בשם "פסיקתא" על ידי אוגלינו בספרו Thesaurus (חלקי ט"ו וט"ז).
בשם "מדרש לקח טוב" נדפס על ידי ר' אהרן משה פאדובה עם ביאורו (ווילנא 1880)
בראשית ושמות ע"י ר' שלמה בובר עם מבוא גדול ובאור (ווילנא 1884).
דברים אחדים מספרו על חמש מגילות הוציא יעלינעק בשנת 1855.
הפירוש על איכה נערך על ידי נאכט (פראנקפורט דמין 1895).
פירוש רות על ידי באמבערגער (מאינץ 1887).

ר' טוביה היה גם פייטן, וחבר חרוזים בפתיחה ובחתימה לספר בראשית ובחתימת ספר ויקרא, ונמצאה ממנו סליחה המתחלת "אהיה אשר אהיה".

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:



הערות לערך:
שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: תא שמע מוסיף ומביא נספח למדרש לקח טוב - מדרש שכל טוב , שחיבר רבי מנחם בן שלמה למעלה מעשרים שנה לאחר מות רבי טוביה.מדרש זה מהווה הוספה למדרש לקח טוב , אולם יש פחות פולמוס נגד הקראים ומאפיינים נוספים שנמצאו ביצירתו הספרותית של רבי טוביה.
מקור ההערה: מחקר

שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: רבי טוביה אכן חי בעיר קסטוריה שנמצאת ביוון ולא בבולגריה.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: רבי עוזר משלזיה היה גם רבו של המהרא"י וגם אבי סבתו. הוא היה חמיו של רבי חיים הענשל ראב"ד היינבורג שליד פרשבורג (שם העיר כיום היא היימבורג). רבי חיים היה בנו של השר הנדבן והרב ישראל מקרימזא , ולהם נולד רבי פתחיה , אביו של המהרא"י. בנו של המרא"י , רבי פתחיה מקרמניץ , היה אחד מאבותיו של הגר"א.
מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: אלי מיטלמן
הערה: מאמצע המאה התשיעית ועד התחלת המאה ה-11 קסטוריה היתה בידי האימפריה הבולגרית. לאחר מכן היא היתה בידי האימפריה הביזנטית
מקור ההערה: ויקיפדיה
לעיון נוסף:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן