לדף ראשי




טולידו - בירת קשטיליא בספרד. היהודים התישבו שם עוד במאה הששית, בשנת 589 גזרו חברי מועצת העיר שהיהודים לא יקבלו כל תפקיד בעיר ולא יקחו להם נשים ועבדים מן הנוצרים. המועצה השמינית בטולידו (652) אימצה את החוקים המפלים של המלך סיסעגאנד (שערער, רעכטספערהעלטניסע דער יודען 25-22).

היהודים עזרו לערבים לכבוש את טולידו בשנת 715. לאחר הכיבוש הוטב מצב היהודים, והם השתתפו בהנהגת העיר והמדינה. למדו לדבר ערבית, ובלשון הזאת נכתבו פנקסי הקהילה במאה הי"ג (תשובות הרא"ש פירוש נ"ו; רשב"א ח"ג סימן תכ"ז).

גם אחר שכבשה מלכות ספרד את טולידו מן הערבים, והשלטון חזר לממשלה הנוצרית, ניתן ליהודים שיווי זכויות כמו לנוצרים. המצב הורע במשך הזמן, והיהודים נרדפו בגלל אמונתם. ר' יצחק אלפסי מזכיר רדיפה בטולידו בשנת 1090 (שו"ת אלפסי סימן רי"ז). בשנת 1108 נרצחו שם יהודים ובהם ר' שלמה בן פריצול. בשנה ההיא הוגבלו זכויות היהודים, ונחלשה סמכות בתי הדין של ישראל.

יהודים אחדים עלו לגדולה בחצר המלך אלפונזו השמיני בגלל השתדלות המטרוניתא היהודית שלו בשם פירמוסא. הדבר עורר עליה ועל היהודים בכלל את שנאת ההמון, ובגל פרעות שדדו רכוש והרגו יהודים רבים, ואת פירמוסא בתוכם. בעת ההיא נהרגו על קידוש השם ר' יהודה ור' שמואל אלנאקא (צונץ, צור געשיבטע 454).

בשנת 1219 הוטל מס בגובה של שישית מארק זהב על כל יהודי מבן עשרים ומעלה. בשנת 1290 היה סך המס שהעלו היהודים בטולידו 1,062,902 מאראבידים, מעט פחות ממחצית סכום המס שנגבה מכל תושבי העיר. זאת בנוסף למס ששלמו היהודים לארכיבישוף בשנה שלאחריה.

ביום 7 במאי 1355 התנפל ההמון, ובראשו הנרי די טראסטמרא, על היהודים הגרים בשכונת "אלקאנא" בטולידו, והרג מהם כאלף ומאתים איש.
ביום 6 יוני 1369 הכריח המלך את היהודים לשלם לו מס עשרים אלפים כפולים.

שנת 1391 הייתה עת צרה ליהודים, ההמון התנפל עליהם ביום 6 אוגוסט, בזז את רכושם, הרג אלפים, הרס את בתיהם, והפך בתי כנסיות לכנסיות. בין הנהרגים על קידוש השם היו הרב ר' יהודה אשרי ור' ישראל בן יוסף אלנאקא.
כמעט לא נותר איש יהודי בטולידו מלבד אלה שהמירו את דתם. גם המומרים שהיו אנוסים נרדפו פיטרו אותם מתפקידיהם בשרות הממשלה, ושללו מהם זכות לשאת נשק כדי להגן על עצמם מפני צר ואויב.
האינקוויזיציה נוסדה בטולידיו בשנת 1484 ואנוסים רבים נשרפו על האוטא דא פי.

מצבם הרוחני
העיר טולידו הייתה מרכז היהדות בספרד לפני הרדיפות וההרג בשנת 1391. בטולידו נולדו ר' יהודה הלוי והראב"ע. המשורר הערבי אברהם ן' אלפכר מת שם בשנת 1281. ר' יהודה ב"ר יוסף ן' עזרא (כנראה ממשפחת הראב"ע) היה פרנס או "נשיא" בטולידו בשנת 1147. במאה הי"ג הצטיינו שם בני משפחות שושן, אלפכר ואלנאקא. שמואל ן' שושן היה הנשיא בשנת 1204 ובנו יוסף בנה ביכ"נ שמזכירו ר' נתן מלוניל (המנהג סימן ב"ב) שבא לטולידו בשנת 1205.

בין המתרגמים ספרי חכמה מערבית לספרדית נחשבו יהודה משה הכהן, אברהם מטולידו, שמואל הלוי אבולעפיא, וטודרוס הלוי, וכנראה נעשה התרגום על "כלילה ודימנא" בטולידו בזמן ההוא. בין הרופאים היהודים היו אברהם אלפקיד חיים ישראל ויהודה הכהן. הראב"ד הראשון נולד בטולידו וגם יהודה חריזי, האסטרונום ישראל ישראלי, יוסף נחמיאס ואברהם ן' צרצל. המדקדק יהודה ן' בלעם, והמקובל ר' שם טוב בן יעקב.

בין הרבנים נודע שמו של רבנו אשר ב"ר יחיאל (הרא"ש) שהתיישב בטולידו בערך שנת 1306. הוא ייסד שם ישיבה גדולה, אשר החזיקו בה גם בניו ר' יעקב בעל הטור, ור' יהודה שיישב על כסא הרבנות אחרי מות אביו בשנת 1328. גם רבנו ירוחם בן משולם, ור' אהרן בן יוסף הלוי (הרא"ה), ור' יצחק אבי ר' יוסף קארו חיו בטולידו.

בתי כנסיות
בית כנסת מפואר על עמודים וקשתות נבנה בטולידו בזמן ממשלת אלפונסו, למרות צוואת האפיפיור אינוצענט הרביעי שלא להרשות ליהודים לבנות בית כנסת מהודר, ובפרט שלא יהיה גבוה מבתי תפילות הנוצרים המקומיים. אחרי הגירוש נהפך לכנסיה.
בית הכנסת שבנה ר' שמואל אבולעפיא נהפך לכנסיה El Transito ועל כתליו עוד נראים פסוקים מתהלים. ועתה נשארו שניהם בתור "עתיקות" למוזיאון הלאומי.
בית הקברות הישן של היהודים בטולידו עודנו קיים ולוצאטו תרגם המצבות בספרו "אבני זכרון".


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן