לדף ראשי



משה טייטלבוים - רב ומחבר ומיסד החסידות בהונגריה וראש למשפחת טייטלבוים. השם טייטעלבוים נלקח מן Datelbaum בגרמנית שהוראתו תמר. ועליהם אמרו "צדיק כתמר" (חתם סופר או"ח סימן קצ"ז). המשפחה מתיחסת לרמ"א (הקדמת "ישמח משה" לויקרא, סיגעט תרנ"ח), וממנה יצאו הרבה רבנים וצדיקים. ר' משה טייטלבוים נולד בשנת 1769 בעיר פרעמסלא, בהגהותיו על יו"ד שנדפס בווילנא תרנ"ה סימן שמ"א הוא חותם "משה ספרעמסלא". נפטר כ"ח תמוז תר"א (1841).

ראשית למודו הייתה אצל דודו ר' יוסף, רב בעיר קאלבסוב. למודיו כללו גם את שער היחוד מחובות הלבבות. למד בישיבת ר' יעקב מלובלין ובן דודו ר' אריה ליב הלוי הרב בסטרינאב מחבר דרישת ארי על אה"ע. ר' משה מביא ממנו חדושי תורה בהקדמת ספרו ישמח משה. בשנת תקמ"ד או תקמ"ה (1785) נתקבל לרב בעיר שינאווע, ובשנת תקמ"ח (1808) נתקבל לרב באויהעל. היתה לו שם ישיבה, והרביץ שם תורה קרוב לל"ג שנה.

שמו נתפרסם כגדול בתורה וחסיד בקדושה וטהרה, כי היה עוסק בנגלה ובנסתר. במות רבו ר' יעקב מלובלין והמגיד מקאזניץ ר' ישראל בן שבתי נהרו אליו החסידים ובקשו ממנו לתת להם קמיעות לרפואה, והוא נענה להם. גם בעל חתם סופר פנה אליו בחלות בנו ר' אברהם שמואל בנימין בעל כתב סופר. היה נקרא בפי מעריציו בשם "סבא קדישא".

בשנת 1822 העלילו עליו כי נתן קמיעות ליהודים שנדרשו לעבודת הצבא, כדי שיעלה בידם להשתחרר, אך הוא לא נענש בשביל כך. שמו נתפרסם בין הגויים כבעל מופת, ומספרים כי קשט ליש (Kossuth Layos) בלומדו בגימנסיה באויהעל, הביאה אותו אמו לפני הרב ר' משה לברכו, וקרא עליו את הפסוק "נתתה ליראך נס להתנוסס מפני קשט סלה" (תהילים ס' ו'). נבואתו נתקיימה, כי נבחר לנשיא הונגריה במלחמת החירות נגד אוסטריה בשנת 1848.

ספריו
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

א) ישמח משה על התורה, ישעיה ירמיה יחזקאל תרי עשר ומשלי,
ב) תפילה למשה על תהלים,
ג) ישיר משה על שה"ש,
ד) כליל תפארת על רות,
ה) אבל משה על איכה.
ו) מור ולבונה על קהלת,
ז) עסיס רמוני על אסתר.
ח) השיב משה שו"ת,
ט) הגהות על שולחן ערוך יו"ד,
י) יין הרקח על אגדות חז"ל ופלפולים.
יא) שיח ספונים על תפילות ופיוטים וזמירות לשבת,
יב) תוכחת חיים אמירה נעימה דרושים לחדש אלול וימי רצון,
יג) אבקת רוכל לקוטים רמזים וטעמים.

בניו
בנו יחידו ר' אלעזר ניסן. נולד בשנת תקמ"ו ונתקבל לרב בעיר סיגעט. תיקן שם תקנות רבות ונפטר בשנת תרט"ו (1855).

נכדו ר' יהודה יקותיאל (בן ר' אלעזר ניסן) נולד בדרוהביטש בשנת תקס"ח, 1808) ונתקבל לרב בעיר סמראפקא (מחוז זעמפלין). אחרי מות ר' משה מלא את מקומו ועלה לכס הרבנות באויהעל. הוא הוציא לאור את ספרי זקנו, וחבר:
א) ייטב לב על התורה,
ב) ייטב פנים דרושים,
ג) שו"ת אבני צדק על שולחן ערוך,
ד) רב טוב עה"ת.




הערות לערך:
שם המעיר: שלמאי פוזס
הערה: שמעתי מאמי ע"ה, שהייתה צאצא לבעל ה'ישמח משה', כי מקור השם טייטלבוים אינו במילה תמר, אלא באצבע המורה אותה מחזיק בעל קורא בקריאת התורה ונקרא: "טייטל" וכן נהגו המלמדים בחיידר, שהשתמשו ב"טייטל" כזה.

שם המעיר: אמע"כ המערכת
הערה: רבי אלעזר ניסן ג"כ היה אב"ד דרוביטש

שם בנו רבי יקתואל יודא, למד אצל זקינו באוהעל.

שם המעיר: יואל
הערה: ר' אלעזר ניסן הי' תחילה רב בסיגוט אבל הוכרח לעזוב אותה מפני הרדיפות והלך לדראהביטש.
הרבה שנים אח"כ נתקבל בנו הרה"ק יקתואל יהודא מחבר ספר ייטב לב לאב"ד בסיגוט.
כל בניו אחריו שימשו ברבנות שם עד השואה
הרה"ק חנניה יו"ט ליפא מח"ס קדושת יו"ט,
בנו הרה"ק חיים צבי מח"ס עצי חיים,
בנו הרה"ק יקתואל יהודה הי"ד.
אחר השואה שימש שם כאב"ד לזמן קצר הרה"ק משה מח"ס ברך משה שנסע אח"כ לניו יארק מפני הקומוניזם
ופתח שם קהילת סיגוט בויליאמסבורג ואח"כ בבורו פארק שבברוקלין.
אח"כ מילא מקום דודו הרה"ק יואל מח"ס דברי יואל בן הקדוי"ט כאב"ד סאטמאר עד פטירתו בשנת תשס"ו


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן