לדף ראשי



פעולות אנשי כנסת הגדולה:
1) להעמיד שופטים ודיינים להורות ע"פ התורה
2) לסדר כתבי הקדש ולחתום אותם. הם היו "בעלי אסופות".
3) לסדר התפלות, ותקנו הנוסחה בש"ע.
4) הבדילו בין מקיימי הדת ובין הכופרים בה.
5) הם פירשו את התורה ע"פ הקבלה והלכה למשה מסיני.
6) תקנות בתשלומי כסף בנזקי אדם תחת עונש הגוף.

כנסת הגדולה - קבוצה של נביאים וחכמי ישראל שעשו סדרים ותקנות בענייני הדת; פעלה מזמן עזרא ונחמיה ועד זמן שמעון הצדיק.

הנביאים מסרו את התורה לאנשי כנסת הגדולה, ושמעון הצדיק היה משיירי הכנסייה (אבות א, א' ב'). השם כנסיה בארמית הוא תרגום המילה אספה או קהלה (נחמיה ה' ז'). השם התייחד להתקהלות העם לעבודת ה' ולתקנת הדת.

כאשר שבו גולי יהודה מבבל לא"י, היו אוספים לעתים אסיפות גדולות בירושלם, בהם השתתף "כל חרד בדברי אלוהי ישראל" (שם ט' ד'). "וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכוהנים והלווים אל עזרא הסופר ולהשכיל אל דברי התורה" (נחמיה ח' י'). האספה הזאת קבעה "אשר ישמיעו ויעבירו כל בבל יהודה וירושלם וגו' לעשות סכות ככתוב" (שם פסוק ט"ו). כמוה גם האספה הגדולה אשר נאספו כל ראשי האבות לבני יהודה לכרות את האמנה הגדולה, לעשות תקנות וסייגים לחיזוק הדת.

חז"ל נתנו טעם אחר לשם "גדולה".

ואמר ר' פנחס:
משה התקין מטבע של תפלה האל הגדול הגיבור והנורא וכו',
ירמיה אמר: האל הגדול הגיבור ולא אמר הנורא וכו',
כיון שעמדו אנשי כנסת הגדולה החזירו הגדולה לישנה (ירוש' ברכות מ"א ע"ג),

וכן אמרו:

בעזרא כתיב: ויברך את ה' האלוהים הגדול, במה גדלו?
רבי גידל אמר: בשם המפורש;
רב מתנה אמר: בברכה גדלו;
ר' סימון בשם ריב"ל: למה נקראו אנשי כנסת הגדולה?
שהחזירו את הגדולה ליושנה, ועתה אלהינו האל הגדול הגיבור והנורא
שומר הברית והחסד (ירוש' מגילה ע"ד ע"ג)

הפסוק זה מופיע בתפילה בפתיחת האמנה שכרתו בימי נחמיה (נחמיה ט').

אנשי כנסת הגדולה מינו את בית דין הגדול בירושלים ואת הסנהדרין.

רבי תנחומא בשם רבנן אמר שלשה דברים גזרו בית דין של מטה והסכימו עימהן בית דין של מעלה ואלו הן: לשאול שלום וכו' ומעשרות.
שמעון בר אבא בשם רבי יוחנן כיון שגלו [ישראל] נפטרו [ממעשרות] והם חייבו עצמן מאליהן. מה עשו אנשי כנסת הגדולה? כתבו ספר [האמנה] ושטחוהו בעזרה, ובשחרית עמדו ומצאוהו חתום, הדא הוא דכתיב: ובכל זאת אנחנו כורתים אמנה וגו' (נחמיה י'; רות רבה פ"ד ז').

נביאים וזקנים
אנשי כנסת הגדולה היו הנביאים והזקנים הנכבדים בדור עזרא.

אמר רבי שמואל ב"ר נחמני בשם ר' יונתן: שמונים וחמשה זקנים, ומהם שלשים וכמה נביאים, היו מצטערין על הדבר הזה (על חידוש ימי הפורים וקבלת מגלת אסתר בין הכתובים), לא זזו משם נושאים ונותנים בדבר, עד שהאיר הקב"ה את עיניהם ומצאו אותה כתובה בתנ"ך (ירוש' מגילה ע' ע"ד).

לעניין תפלת שמונה עשרה אמר ר' ירמיה: מאה ועשרים זקנים ומהם שמונים וכמה נביאים התקינו את התפלה הזאת (ירוש' ברכות ד' ע"ד, עי' בבלי מגילה י"ז).

מספר הזקנים והנביאים בתוכם כנראה לקוח ממספר החותמים על האמנה והברית. ומספר הבאים על החתום לפנינו 83, ואולי צ"ל גם בירושלמי 83, כמו שאמרו שמונים ושלש חותמות שכתוב בעזרה שהיה כל אחד ואחד מיחד שמו של הקב"ה וחותם (ירוש' חגיגה פ"ג ח). והשלימו בברייתא המספר 120 עם הנביאים, והגרסא שם צ"ל "עימהם" תחת "מהם".

שניאור זקש מנה את המספר 120 בזה האופן:
24 משמרות כהנים,
24 ראשי משמרות לויים (באמנה נמצא חסרון קטן),
ומראשי העם הבאים על החתום לפנינו 44,
ונוסף לזה 26 איש מראשי העם שנמצאו רשומים בעת שקרא עזרא בתורה (נחמיה ח ד'-ז') ונחמיה ועזרא עליהם.
בס"ה 120 (מאנאטסשריפט 1845).

גרץ חישב ומצא:
98 שמות שבאו על החתום בימי עזרא ונחמיה,
ונוספו עליהם 22 איש משלוחי שאר הערים שלא באו לאסיפה הגדולה ולא באו על החתום, ובכללם 120.

לדעת הערצפעלד (עקסקורס 12 לספרו ח"א סי' 8) המספר 120 עולה מן:
84 או 85 החתומים על האמנה,
והנשארים 33 או 34 היו מאלה שעמדו עם עזרא ביום הקריאה הראשונה (כ"ו איש),
ומאלה אשר עמדו על מעלה הלויים בעת האמנה (ז' או ח').

פעולות אנשי כנסת הגדולה
1) להעמיד שופטים ודיינים להורות ע"פ התורה והקבלה, ומסרו להם שלשה דברים:
הוו מתונים בדין
והעמידו תלמידים הרבה
ועשו סייג לתורה (ריש אבות ומכילתא פ' בא סי' ו').

2) לסדר את כתבי הקדש ולחתום אותם. הם היו "בעלי אסופות" אשר העמידו את כה"ק על מכונם "כמסמרות נטועים" והזהירו את החכמים מ"עשות ספרים הרבה אין קץ" (סוף קהלת).

3) לסדר את התפלות, ותקנו הנוסחה בש"ע לומר "האל הגדול הגיבור והנורא".

4) הם הגדירו את מקיימי הדת. הם אמרו מי שיש לו חלק לעוה"ב ומי שאין לו חלק לעוה"ב, ומנו ביניהם שלושה מלכים וארבעה הדיוטות. מי מנאן? א"ר אשי אנשי כנסת הגדולה מנאום. אמר ר"י אמר רב בקשו עוד למנות אחד (שלמה) באה דמות דיוקנו של אביו ונשטחה לפניהם וכו' (סנהדרין ק"ד).

5) הם פירשו את התורה ע"פ הקבלה והלכה למשה מסיני, והגדירו את המצות המעשיות בשיעורים ופרטים, כמו: שעורין חציצין ומחיצין, מלאכות שבת, ופרטי טומאה וטהרה.

6) עשו סייג לתורה בחומרות כמו: אסור שניות בעריות, אסור מוקצה ושבות.

7) תקנות בתשלומי כסף בנזקי אדם תחת עונש הגוף: עין תחת עין - ממון (ב"ק פ"ג), חקירות ובדיקות בדיני נפשות (סנהדרין ל"ב), התראת עדים לעוברי עברה (מכות ו').



הערות לערך:
שם המעיר: טובול כרמי
הערה: כסף במקום עין לא תוקן על ידי אנשי כנסת הגדולה אלא מן התורה
מקור ההערה: בבא קמא פ"ג:

שם המעיר: אליהו יפרח, קדומים.
הערה: בע''ה
בסעיף (5) מוזכרת "הקבלה" ("...הם פירשו את התורה ע"פ הקבלה והלכה למשה מסיני...").
חשוב מאוד לציין שאין מדובר כלל בקבלה במשמעות תורת הסוד של חוג המיסטיקנים שנתהוותה במאה ה-12 (כמו הקבלה הלוריאנית או הזוהר), אלא היא במשמעות כבדברי הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה "בַּגְּמָרָא הִסְכִּימוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל. וְאוֹתָם הַחֲכָמִים שֶׁהִתְקִינוּ אוֹ שֶׁגָּזְרוּ אוֹ שֶׁהִנְהִיגוּ אוֹ שֶׁדָּנוּ דִּין וְלָמְדוּ שֶׁהַמִּשְׁפָּט כָּךְ הוּא, הֵם כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אוֹ רֻבָּם וְהֵם שֶׁשָּׁמְעוּ הַקַּבָּלָה בְּעִקְּרֵי הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ דּוֹר אַחַר דּוֹר עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם".

מקור ההערה: הרמב"ם בהקדמתו למשנה תורה
לעיון נוסף:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן