 לדף
ראשי
סוכה
בית עראי שעושים בחג הסוכות. נקרא סוכה על שם הסכך המסכך. הסוכה היא בית קטן שבונים לכבוד חג הסוכות. את הסוכה מקשטים בקישוטים צבעוניים. בסוכה אוכלים במשך כל החג, ויש שגם ישנים בסוכה. את הסוכה בונים בחוץ, תחת השמים, ומסככים אותה בענפים ועלים. דרך הענפים אפשר לראות את הכוכבים. דינים רבים קשורים לעשיית הסוכה: צריך לעשות סוכה לשם מצות סוכות, נשים, עבדים וקטנים, חולים ומשמשיהם פטורים מסוכה. הנכנס לסוכה בשבעת ימי החג, לפני שיאכל יברך: אקב"ו לישב בסוכה. סוכה - בית עראי שבונים לשימוש בחג הסוכות. נקרא סוכה על שם הסכך שסוככים בו את הבית, כי עיקר המצווה היא הסכך. בסכת תשבו שבעת ימים, כל האזרח בישראל ישבו בסכות למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אוחם מארץ מצרים (ויקרא כ"ג מ"ג-מ"ד). החג הוא זכר ליציאת מצרים, והסוכות האלו לדברי ר"א היו ענני הכבוד. רבי עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם, מפני החמה בשעת חנייתן (סוכה י"א: רש"י). כתב הראב"ע: שהחג הוא בחודש תשרי, שמימות תשרי החלו לעשות סוכות בעבור הקור. הרשב"ם כתב: ולכך יוצאים מבתים מלאים כל טוב בזמן אסיפה ויושבין בסוכות, לזכרון שלא היה להם נחלה במדבר ולא בתים לשבת, לבלתי רום לבבם פן יאמרו ידינו עשו לנו את החיל הזה. רמב"ם כתב: מורה נבוכים ג,מחסוכות, אשר המטרה בו השמחה והששון, הרי הוא שבעה ימים, כדי לפרסם הדבר. אבל היותו בתקופה זו, כבר נתבאר בתורה טעם הדבר: "באוספך את מעשיך מן השדה" - כלומר: בעת שהאדם פנוי ונח מן העבודות ההכרחיות. וכבר הזכיר אריסטו בתשיעי מספר המידות , כי כך היה הדבר המפורסם בעמים מקדם אצלם, אמר בלשון זה: הזבחים לפנים וההתקהלויות היו נעזרים אחר אסיף התבואות כאילו הן קורבנות בגלל הרווחה. זה לשונו. ועוד, ישיבת הסוכה בעת זו נסבלת, אין חום גדול ולא גשם טורד. דיני סוכה גובה הסוכה לא פחות מעשרה טפחים ולא יותר על עשרים אמה, ורחבה לא פחות משבעה טפחים על שבעה טפחים. ויוכל להוסיף על רחבה כחפצו. סוכה שיש בה פחות משלוש דפנות, או שהרחיק את הגג מן הדופן שלושה טפחים – פסולה. הדפנות צריכות להיות חזקות כדי שיוכלו לעמוד ברוח מצויה. העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה כשרה. הסכך שעל הסוכה צריך להיות תלוש, וגדל מן הארץ, כגון ענפי אילנות וקש. אין לסכך בדבר שריחו רע או שנובל במהרה. ולא בכלים שמקבלים טומאה. נסרים שאין ברחבן ארבעה טפחים מסככין בהן. אם אינה מסוככת כראוי, וחמתה מרובה מצילה – פסולה. לא תהא מסוככת יותר מדאי, כי צריך שייראו מתוך הסכך כוכבים גדולים. צריך לסכך את הסוכה לשם מצות סוכות. בדיעבד כשרה אם נעשית כהלכתה, ובלבד שתיעשה הסוכה לשם צל. דפנות הסוכה יכולים להיות מכל דבר, שכן די במחיצה. סוכה שיש לה פתחים רבים, ויש בכותליה חלונות הרבה, כשרה אע"פ שהפרוץ מרובה על העומד. אם הפתח יתר על עשר אמות, אע"פ שיש לה צורת הפתח - צריך שלא יהיה הפרוץ מרובה על העומד. סכך כשר שפרש עליו בגד מלמעלה או תחתיו – פסול. ואם פרס בצד אחד לא ישב תחתיו. נשים ועבדים וקטנים, חולים ומשמשיהן - פטורים מהסוכה, קטן שאינו צריך לאמו, שהוא כבן שש, חובה לחנכו במצות סוכה מדרבנן. אבֵל חייב בסוכה. מצות ישיבת סוכה היא, שיהיה אוכל ושותה וישן בסוכה כל שבעת הימים ביום ובלילה כדרך שהוא דר בביתו בשאר ימות השנה. חובה לאכול בסוכה בליל יו"ט הראשון, בשאר הימים אינו חייב לאכול. ירדו גשמים, נכנס לתוך הבית. אם התחיל לאכול בבית – גומר את סעודתו, ואינו צריך להפסיק גם אם פסקו הגשמים. כללו של דבר: כל המצטער בישיבתו פטור. לפני כל סעודה הנאכלת בסוכה מברכים "אקב"ו לישב בסוכה". מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
