לדף ראשי




סומכוס - תנא בדור הרביעי. חבירו של רבי (ספר הקבלה להראב"ד). רבו המובהק היה רבי מאיר. היה חריף מאוד, ואמרו עליו: תלמיד היה לו לרבי מאיר, וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה מ"ח טעמי טהרה (עירובין י"ג).

סומכוס ידע בלשון יוני ואמר מטרגון ארבע, טריגון שלוש, דיגון שתים (תוספתא נזיר פ"א, ירושלמי שם פ"א ב') פנטגון חמש (בבלי נזיר מ"ט).

דבריו נמצאים רק בשלושה מקומות במשנה, ושתי הלכותיו אמר בשם רבי מאיר:
סומכוס אומר בחולין (עירובין פ"ה ג'). ואין הלכה כדבריו.
סומכוס אומר משום רבי מאיר סאה לגמל שלושה קבין לחמור. והלכה כסומכוס (ב"מ פ"ו ה').
סומכוס אומר משום רבי מאיר סופג שמונים (חולין פ"ה ג').
תניא סומכוס אומר משום רבי מאיר אין מאכילין אותו וכו' (יומא י"ח),
תניא סומכוס אומר: כל המאריך באחד מאריכין לו ימי ושנותיו (ברכות י"ג).

לאחר פטירתו של רבי מאיר אמר להן ר' יהודה לתלמידיו, אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנטרנין הם, ולא ללמוד תורה הם באים אלא לקפחני בהלכות הם באים (להראות שהם חריפים).
דחק סומכוס ונכנס. אמר להם: כך שנה לי רבי מאיר, המקדש בחלקו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים לא קידש, כעס ר"י... (קדושין נ"ב:).

סומכוס מסר כלל בדיני ממונות: ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה (ב"ק ל"ה: ועוד).





יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן