לדף ראשי




סורא - עיר בבבל; שתי ערים נקראו בשם הזה בבבל, "סורא" סתם ו"סורא דפרת".

סורא סתם הייתה במערב הפרת על אגם Essuria (ריטער ח"י 267), בתחתית עיר בבל, לא רחוק מעיר בורסוף שלא היתה מקום תורה. רב (אבא אריכא) הלך מנהרדעא לסורא וייסד שם ישיבה.

סורא דפרת הייתה על חוף נהר פרת מדרום פומבדיתא ומצפון ספרוים.

רב היה הראשון מחכמי התלמוד להתיישב בסורא והרביץ שם תורה ברבים, ומסופר כי בעת שהייתה מגפה בסורא לא נגעה לרעה בשכונת רב, והנס הזה היה מלתא זוטרתא לגבי זכותיה דרב (תענית כ"א:)

בעת ההיא היו שלוש ישיבות בבבל: נהרדעא פומבדיתא וסורא. ונמצא כמה פעמים בש"ס הבדלי מנהגים בין סורא ופמפדיתא.

מתא מחסיא
רב שרירא גאון באגרתו אמר:

רב שבקיה לשמואל בנהרדעא דהוא דוכתיה ומקום תורה, ואתרחיק לדוכתיה שלא הייתה בה תורה, והוא סורא, דמתקרי "מתא מחסיא", דהוו נפישי ישראל התם וכו'.
[=רבא עזב את שמואל בנהרדעה שהיה מקומו ומקום תורה, והרחיק למקום שלא היה בו תורה, והוא סורא הנקראת "מתא מחסיא" שהיו ישראל רבים שם].

וכך כתב הראב"ד בספר הקבלה: "והלך לסורא היא מתא מחסיא והיה שם לראש עד שנפטר". לפ"ז סורא ומתא מחסיא הם עיר אחת.
נייבויער הסתפק בזה, כי אין רמז בגמרא שסורא ומתא מחסיא הם עיר אחת, וממקומות שונים בש"ס נראה שהן שתי ערים.

ע"כ מפרש נייבויער שהכוונה בדברי רב שרירא גאון שסורא קרובה למתא מחסיא, ואפשר מפני שבזמן רבינא ורב אשי היו תלמידי סורא ומתא מחסיא לומדים יחד, נחשבו שתי הערים כישיבה אחת. אף כי הישיבה בעצמה הייתה אז במתא מחסיא מקום רבינא ורב אשי.

רב משורשיא אמר לבנו שטוב לישב על אשפות מתא מחסיא ולא על אפדני דפומבדיתא (הוריות י"ב.) ופירש"י הטעם שת"ח רבים בה ותרבות ביניהם אבל בפומבדיתא אין תרבות ביניהם.
יושבי מתא מחסיא גייסי ברבנן (קדושין ל"ג.) שהיו שם חכמים רבים ולבם גס בהם.
רב אשי אמר על הגוים במתא מחסיא שהם אבירי לב שרואים כבוד התורה שתי פעמים בשנה ולא מתגייר גר מהם (ברכות י"ז:). תלמידים נאספו בימי כלה בחדש אדר ואלול ללמוד במתא מחסיא.

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן