לדף ראשי




ר' חזקיה סילוא - רב ופוסק; נולד בליוורנו בשנה 1659, ומת בירושלם בשנת 1698. היה חתן הדיין ר' מרדכי רפאל מלאכי, וגיסו של ר' משה חאגיז. בשנת 1679 עלה לירושלם לישיבת ר"מ גלאנטי. בשנת 1689 יצא מירושלם ב לארצות אירופהתפקיד שליח עדת הספרדים, התגורר בערים שונות. בשנת 1691 היה באמשטרדם, והתחיל להדפיס ספרו "פרי חדש" על ש"ע יו"ד. בשנת 1696 שב לירושלם והיה שם עד יום מותו.

מורה הוראה
רבי חזקיה סילוא היה בן דורו של ר' שמעון יאיר חיים בכרך, וכמוהו התרחק מהפלפול וחיבב את החכמות. היה תלמודי גדול, ומנעוריו הצטיין בכך שעמד ברשות עצמו בדרכי העיון התלמודי ובחר לו דרך חדשה בדרכי ההוראה.

הוא חולק לפעמים על בית יוסף והרמ"א, ואומר "שהמחבר וכל האחרונים טעו בזה" (פרי חדש סי' ש"ט ט"ו). בחריפותו ובקיאותו נדמה להמרש"ל, וכמוהו הוא קורא תגר על חומרות יתירות אחר התלמוד, ואומר אין לנו לגזור גזירות מדעתנו בדבר שלא נזכר בתלמוד... אין לנו לחדש אחרי שנסתם התלמוד (שם סי' כ"ז א', סי' ל"ז א', סי' ל"ב ו', סי' נ"ח ט"ז).

לפעמים מיקל כשהשעה צריכה לכך גם בדין המפורש בתלמוד, כחלב נכרי (שם סי' קט"ו ו'). ובכך עורר עליו תלונת הרבנים. בעקבות תלונות שני רבנים שבאו למצרים, התאספו רבנים מקרוב ומרחוק לקהיר, והחרימו את ספרו.

בספר שו"ת "גנת ורדים" לר' אברהם הלוי (ת"א סי' ו') מספור על החרם הזה דברים אלה:

עובדא הוה בצורבא מרבנן דהוה חריף טובא... וחיבר ספר על טור יו"ד וכו' ופריו חדש. ובבוא הספר למצרים מצאו ששלח רסן לשונו לדבר תועה על גדולי ישראל וכו' ועל רבנו בית יוסף וכו' וכתב עליו שטעה, כדבר איש על תלמיד קטן וכו' וקבצו חכמי ישראל וגם גרים הנמצאים מארץ אחרת ועלתה הסכמתם לבלתי שלוח יד במחבר בעצמו, לא בנגידא ולא בשמתא וכו' וספריו הנמצאים פה במצרים שיקעו בבנין, וגזרו והחרימו שלא יקרא אדם בספר הלז לא קריאת ארעי ולא קריאת קבע וכו'. וכתבו ההסכמה הזאת עליהם".

בעת שישבו חבריו עליו לדין, וגזרו חרם על ספריו היה הוא אירופה ולא ידע מכל הנעשה. בשובו לירושלם מת אחרי זמן קצר.

למרות החרם נודע בעל "פרי חדש" בכל ארצות תבל, ובחכמתו ותורתו היה לנר לכמה קהלות אשר שאלו בדת ודין.
תלמידו המובהק היה ר"ש אלגאזי שהיה אח"כ רב במצרים ארבעים וחמש שנה, וכל פסקיו והוראותיו היו על דעת רבו.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן