לדף ראשי




התוכן
דרך למודו
יחסו לקבלה ולפילוסופיה
תקנותיו בדרכי החינוך
הגהותיו
ספריו

ר' יואל סירקיס - רב ופוסק, נודע בשם הב"ח (בעל "בית חדש"). כנוי משפחתו היה "יפה" והוא נקרא סירקיס ע"ש אמו.

נולד בעיר לובלין בשנת 1561 ומת בקראקא ביום כ' אדר שנת ת'=1640 (פנקס הח"ק דף ק"ז ע"א). היה נין ונכד לר' משה יפה המובא בים של שלמה למהרש"ל (גיטין פ"ר סי' ל"ג) ובתוספות לספר יוחסין להרמ"א.
למד בילדותו תורה מפי אביו ומפי הרבנים ר' שלמה ר' ליבוש'ס מלובלין (רבו של בעל השל"ה), ר' הירש שור מבריסק דליטא (תלמיד מובהק להרמ"א), ור' פייבוש ר"מ ואב"ד מקראקא.

בהיותו צעיר שימש ברבנות ונהג ישיבה בקהלות פרוזאנא (אצל סלאנים בליטא) ולוקכא, ובשנת שס"א (1601) בלומבלא, אח"כ במעזיבוז, בעלזא ושידלוג, בשנת 1615 אב"ד ור"מ בבריסק, ובשנת 1619 בקראקא והגליל, שם היה עד מותו. הרביץ תורה בישראל ארבעים שנה והעמיד הרבה תלמידים ומהם גדולי הדור.

כתב את הספר "בית חדש" - ביאור על ארבעה טורים. ספר זה מקביל ל"בית יוסף" לרבי יוסף קארו.
רבי יואל סירקיש היה עשיר, והלוה לקהל קראקא כסף רב בהיתר עיסקא. היו לו כסף וזהב ותכשיטים, בית אבן למעונו. הוא התנהג בעושר ורבים מתלמידיו שנהרו אליו ממקומות שונים היו מאוכלי שלחנו. מכל הקהלות שלחו לו כסף רב כדי שיוכל להנהיג את ישיבתו ברווח, כדי שתהיה השפעתו מרובה.
לא ידע שפות לועזיות ולא חכמה חיצונית, ורק במתימטיקה הייתה לו ידיעה רבה, כפי שנראה מדבריו בב"ח או"ח בדיני עירובין, ומציוריו בהגהותיו על הש"ס.
שני בנים רבנים היו לו: ר' יהודה ליב, דיין בקראקא ואב"ד בעיר חענטשין; ר' שמואל צבי הירץ אב"ד בפינטשוב, אביו של ר' אריה יהודה ליב רב דקראקא ובריסק ובעל "שאגת אריה". חתניו היו גדולי ישראל: ר' דוד סג"ל בעל "טורי זהב", והרב ר' יהודה זעלקי מזייא אשכנזי דיין גדול בקראקא (אביו של הרב ר' נפתלי הירץ אב"ד בלבוב).
מגדולי תלמידיו יש להזכיר את חתניו, ואת הרבנים ר' מנחם מענדל קראכמאל בעל שו"ת "צמח צדק", ר' צבי הירש קלויזנר אב"ד בלבוב ולובלין, ור' גרשון אשכנזי מחבר עבודת הגרשוני, ור' מנחם מענדל אויערבאך בעל עטרת זקנים, ור' מענדל בס אב"ד בפפד"מ.

דרך למודו
ר"י סירקיש היה עמקן חריף ובקי. מטר ספרו ב"ח הייתה לחבר ביאור מספיק לטור, למלא את החסר שהניח מרן הבית יוסף, שלא האריך בסוגיות התלמוד, בפוסקים ובתשובות.

"לאשר הרב ז"ל (הב"י) עיקרו ושורשו לברר כל הלכה על בוריה, שלא יהא בה עוד ספק בהלכה למעשה, היה לו הכרח להאריך בסוגיות התלמוד ובכל הפוסקים והתשובות… וגם כשמפרש דברי הטור בקצת מקומות יש להשיב תשובות רמות ולברר האמת לעיני הרואה" (הקדמת הב"ח על חו"מ).

הב"ח עומד על כל הלכה שבטור ויורד לעומקה, ומברר לא רק את דברי המחבר, אלא גם את דברי הפוסקים שהביא בעל הטורים, וצריכין ביאור. מבקר את דברי הב"י והש"ע, ואומר "שרי ליה מריה להב"י" (ב"ח יו"ד סי' קס"א, קס"ט, קצ"ג). "ודבריו מגומגמים" (שם סי' קע"ג).
לפעמים מראה סתירות בש"ע מסימן לסימן (יו"ד סי' י"ח), ומבטל את הוראתו באמרו: "ולכן נראה לבטל הוראה זו במקומות שנהגו כך עפ"י הש"ע" (שם סי' רע"ט).

במקום שבעל הסמ"ע מתאמץ לבאר כל דברי הרמ"א. כל תיבה ותיבה, תמה בעל הב"ח עליו על מה ולמה דחק א"ע כ"כ לישב דבריו:

"באמת לא ידעתי למה יפרש מכ"ת ותכניס בפירושך זה כמה רחוקים וכו' כ"א ליישב דברי הרמ"א שהשמיט מלת קנין. אולי לא שם לבו אז בהעתקתו לדין זה מתוך דברי הר"י קארו, לעיין ולחקור מקור הדין בתשובה, כמו שמוכרחים אנו לומר כך בהרבה מהגהותיו ז"ל (שו"ת ב"ח הישנות סי' קל"ו).

רק מקורות ההלכות במשנה תלמוד ובפוסקים הראשונים היו לו לעינים, והתנגד למורים הוראות עפ"י הש"ע לבדו, בלי ידיעת המקורות. קראם: "מורים בתורה שלא כהלכה" (שם סי' פ' ושו"ת החדשות סי' מ"ב). היה נוטה להקל בדברים שאין להם סמך בגמרא ובפוסקים הראשונים, והורה שאין אסור חדש נוהג בתבואת גוים בזמן הזה (ב"ח יו"ד סי' רצ"ג ושו"ת ב"ח החדשות סי' מ"ב) -נגד הלכה פסוקה בש"ע. הורה שמותר לראש ישיבה לקבל מתנות להתפרנס ולהתעשר מהן, נגד דעת הרמב"ם ורבו ר' פייבש מקראקא (ב"ח יו"ד סי' רמ"ו). התיר לנגן בבהכ"נ נגונים שמזמרים בהם בבתי הנוצרים, אם אינם מיוחדים להם. הוא מקל על הרוב וכותב:

"ואל תשגיח במה שכתב מהר"ם יפה בלבוש שלו להחמיר על זה מסברתו בלי ראיה" (ב"ח יו"ד סי' שע"ד)

ואומר:

"אין לנו אלא מה שאנו מוצאים בתלמוד. אם אדם חשוב, מרוב ענותנותו, אינו רוצה לסמוך על עצמו, ינהג מדת פרישותו לעצמו, אבל לא ניתן להכתב בספר להורות בו לדורות הבאים ולהחמיר מדעתו, אם לא שיביא ראיות ברורות מן התלמוד. ובתשובה הארכתי יותר לברר כל זה" (שם סי' קפ"ז).

יחסו לקבלה ולפילוסופיה
הגן על מנהגים שיש להם מקור, ורב נגד המרננים אחריהם (ב"ח אה"ע סי' מ"ב ושו"ת ישנות סי' קכ"ו וחדשות סי' נ"ה). אבל התנגד ל"מנהגי בורות" וקרא לבטלם (ב"ח יו"ד סי' קפ"ב ושו"ת ישנות סי' ס"ב). את הקבלה חשב למקור התורה, ואת הפילוסופיה חשב למינות. כתב כי המלעיגים על הראשונה, או העוסקים באחרונה - חייבים נדוי (שו"ת הב"ח ישנות סי' ד').
בהיותו מסור בכל לבו לחכמת הקבלה, העריץ את אמירת הפיוטים להקליר, והתרעם על הטור שאמר כי טוב ויפה לבטלם. וסיים דבריו:

"אחד היה בזמנינו שהתחיל לבטל מלומר קרובץ בקהילתו - ולא הוציא שנתו" (ב"ח או"ח סי' ס"ח).

למרות נטייתו לקבלה לא נטה אחריה במקום שהוא נגד הדין: בעניין בציעת הפת (שם סי' קפ"ב ורע"ד), וקידוש הלבנה (שס סי' תכ"ו). הורה שצריך להניח תפילין בחוה"מ, ואסור להניח תפילין של יד מיושב:

"ודין זה שכתבו בית יוסף בש"ע, הוא עפ"י דברי הר"י גיקיטלייא שכתב כן, על פי דרכי הקבלה. וכבר אין אנו נוהגין עפ"י הקבלה כל שהוא נגד הדין" (שו"ת הב"ח הישנות סי' פ"י).

עם כל התנגדותו לפילוסופיה למד את מורה הנבוכים להרמב"ם והזכירו בספרו (ב"ח יו"ד םי' קפ"א).

תקנותיו בדרכי החינוך
ר"י סירקיש הורה כי יש ללמד את הבנים ספרי נביאים וכתובים, נגד דעת רש"י בגמרא "תורה ולא נביאים וכתובים" (ב"ח יו"ד סי' רמ"ה). כמו כן הורה ללמד -

"לוח הפעלים כדי שידעו מהות לשון הקדש עבר הוה עתיד, יחיד רבים נוכח נסתר שלמים חסרים וכפולים. וכן כל הגזרות והבנינים. ומלאכת החשבון: חיבור חיסור כפל חילוק, והמלמד לא יתחיל עם איזה תלמוד גמרא, זולת ע"י בחינה שלושה שבועות, ע"י שלושה אנשים המפקחים בזמנם אם ראוי ומסוגל הוא ושכלו זך ללמוד איסור והיתר. וכבוא הנער לי"ד שנים ולא יהיה מסוגל לגמרא יותן לאיזה אומנות או להיות משרת אצל בעה"ב (קדמוניות מפנקסאות ישנים 7-3).

הגהותיו
הגיה את התלמוד, ואת ספרי הרא"ש הטור הב"י הש"ע והרמ"א.
כתב למשל:

הב"י נדחק בישובו של הטור, ולבי אומר לי שטעות סופר הוא, והשורה נתהפכה (ב"ח יו"ד סי' קצ"ג).

מוכיח כי הב"י קבל הנוסחא המשובשת, וטעויות נפלו בנוסח הב"י הש"ע והגהות הרמ"א (שם סי' קס"א קס"ט קע"ה). אבל בש"ע נדפס בטעות וכו' ושרי ליה מריה לבעל הלבושים שעשה פירוש על מה שנדפס בטעות, והגיע להוראת טעות (שם סי' שע"ד).
ספריו
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:
א) משיב דבר פירוש על רות (לובלין 1616);
ב) בית חדש ד"ה על ארבע טורים (קראקא 1640-1631);
ג) שאלות ותשובות בית חדש הישנות בהלכות איסור והיתר ודיני ממונות (פפד"מ 1697);
ד) שו"ת בית חדש החדשות (קארעץ 1785);
ה) תשובות שנדפסו בשו"ת הגאונים בתראי (טורקא 1764);
ו) הגהות על הש"ס בבלי והרא"ש וכו' נדפס בראשונה בספר בפני עצמו (ווארשא 1824) ואח"כ בגליוני הש"ס;
ז) פירוש התפלה עפ"י קבלה שמובא בביבליותיקא וואלף ח"א 467 ונמצא קצתו בכ"י רד"א סי' 1142;
ח) באור על פרדס רמונים שנזכר בביבליותיקא הנ"ל ח"ג 349, ובכ"י הנ"ל סי' 927;
ט) חידושים על התלמוד שמובאים בב"ח יו"ד סי' מ"א ושו"ת ישנות סי' קי"ט;
י) חבור על הש"ע שהתחיל לסדר כפי דבריו בב"ח או"ח.



הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: לאחרונה יצא לאור חיבורי הב"ח על הש"ס במהדורת עוז והדר

שם המעיר: אביעד מרקוביץ
הערה: רבי אריה לייב נכד הב"ח אינו רבי אריה לייב גינצבורג בעל השאגת אריה , שכן הפרידו ביניהם שנים רבות , ורבי אריה נכד הב"ח היה זקן מאביו של הרא"ל גינצבורג.כמו כן , לאחר שהתייתם מאביו גדל כבנו החורג של הט"ז.
חתנו של הב"ח , רבי יהודה זעלקיל מייזא אשכנזי , אינו מחבר 'באר היטב' על השו"ע. ספר זה חובר ע"י הרב יהודה בר' יצחק אשכנזי , מדייני העיר טיקטין.
רבי גרשון אשכנזי ממץ אכן למד תורה אצל הב"ח , אך לא הספיק להיסמך על ידיו לרבנות. אחד מבוגריו הגדולים של הב"ח , רבי מנחם מענדל קרוכמל מניקולשבורג , סמך את ידיו על הבחור והשיא לו את בתו. את הרבנות בניקולשבורג ירש הבן , רבי יהודה לייב , חתן רבי יונה פרענקל תאומים בעל 'קיקיון דיונה'.
מקור ההערה: מחקר וידע אישי

שם המעיר: הוספה למעיר
הערה: הג"ר אריה יהודה ליב מקראקא חיבר ספר שאגת אריה
והג"ר אריה ליב ממיץ גם חיבר ספר שאגת אריה

טעות דומה שרבים טועים בה
הג"ר יהושע רב בקראקא חיבר [שו"ת] פני יהושע
והג"ר יהושע רב בלבוב חיבר ספר פני יהושע על הש"ס והוא באמת מצאצאיו של הג"ר יהושע הראשון אבל כמה דורות אחריו.

הג"ר ר' אריה יהודא ליב גדל באמת אצל הט"ז כי אחרי שנפטרה אשתו של הט"ז שהוא כידוע חתן הב"ח נשא הט"ז את אמו שהיא בת הג"ר שמואל צבי הירש בן הב"ח.

לגבי שם משפחתו של הב"ח
א. לפי הנהוג בדורות אז יכל להיקרא גם על שם חמותו.
ב. בקובץ אור ישראל ז' יש מאמר ארוך על תולדות הב"ח מהר' שלמה הכהן דייטש ושם מובא שיתכן ששם משפחתו של הב"ח הוא סירקיש ושאביו כבר נקרא ר' שמואל סירקיש.

שם המעיר: תיקון
הערה: בהערה ששלחתי נדמה לי שכתבתי בטעות שבזיווג שני נשא הט"ז את בתו של ר' שמואל צבי הירץ בן הב"ח

במקום לכתוב שנשא את אשתו של ר' שמואל צבי הירץ
בן הב"ח אביו של הג"ר אריה יהודה ליב

ויוצא שהט"ז היה גם דודו וגם אביו חורגו של הג"ר אריה יהודה ליב.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן