לדף ראשי




ר' שמואל סלאנט - הרש"ס - רב הכולל לעדת האשכנזים בירושלם, נולד ב' שבט תקע"ו (1816) בעיר ביאליסטאק רוסיא, ומת ביום כ"ט אב תרס"ט (1909) בירושלם. נשא את בת ר' זונדל מסלאנט.
בהיותו צעיר חש כאב בריאה, והרופאים יעצוהו לגור באזור חם, ולכן עלו הוא ומשפחתו לירושלם. בקושטא פגש את סיר משה מונטיפיורי שהיה בדרכו לדמשק להציל את היהודים מעלילת הדם (1840). רש"ס נעשה ידידו, ומונטיפיורי התייעץ עמו בכל פעם שבא לירושלם בדבר התמיכות למוסדות הצדקה.
רש"ס הגיע לירושלם בשנת 1841, ומצא שם את חותנו ר' זונדל ועוד כחמש מאות אשכנזים. בשנות 1851-1848 היה רש"ס שד"ר [=שלוח דרבנן – שליח הקהילה לאיסוף כספים] של כולל האשכנזים בערי ליטא ופולין, והוא ייסד את כולל ווילנא. בשנת 1860 יצא בשליחות לערי גרמניה, לאמשטרדם וללונדון, והביא לחלוקה שווה של מעות א"י בין הספרדים והאשכנזים, כי עד זמנו קבלו האשכנזים חלק קטן מהחלוקה. אסף כסף לבנין בית הכנסת "בית יעקב" על חורבת ר"י החסיד בירושלם.
בשנת 1888 נחלשה ראייתו, ובשנת 1900 בקש מקהל אשכנזים שיבחרו רב לעזור לו בענייני הקהל. לתפקיד התמנה הרב ר' אליהו דוד רבינוביץ-תאומים מרוסיה, ואחרי מותו בירושלם (ג' אדר תרס"ה) נשאר רש"ס שנית כרב יחיד לקהל האשכנזים.

גדלות רש"ס
הרש"ם לא חבר ספרים כי קשתה עליו הכתיבה. היה מורה הוראה מובהק, היה מצדד להקל, ובכל השאלות שבאו לפניו פסק מיד על פי זכרונו, מבלי חקירה ודרישה בספרים. חתם "החותם בברכה שמואל סלאנט", כי לא קבל כתב רבנות משום קהלה בירושלם. רגיל היה לומר בדרך היתול:

"אין שום איש יכול להוריד אותי מכסא הרבנות כי שום איש לא הושיבני עליה".

נחשב בעיני כל למרא דאתרא ומנהיג קהלות האשכנזים בעיר הקודש. היה הרוח החיה בועד הקהילה, וזריז מאוד במעשיו הנוגעים לצרכי הצבור בירושלם ובענייני החלוקה מחו"ל.

רש"ס היה חכם בדרכי העולם וידע איך להתנהג עם הבריות. חי בשלום עם המפלגות השונות בירושלים, ועם החכם באשי הרב הכולל לספרדים. עם זאת התנגד לחינוך חילוני ולפעילות הקשורה בגישות חילוניות. יחד עם הרב ר' אברהם אשכנזי החכם באשי, והרב ר"מ אויערבאך הטילו איסור על הספרייה למקרא שנוסדה בירושלם, מפני שנמצאו בה ספרי מינים וקראים ומסיתים. חתם בחודש אדר שנת תרל"ה (1875) על כתב האיסור בכינוי "גחלי אש". כמו כן חתם בז' אדר תרנ"ו (1896) על האיסור ללמוד בבתי הספר של המסיון, ושל חברת כי"ח.:

"ואם נמצאו ח"ו איזה אינשי דלא מעלי העוברים ע"ז ואין בידינו למחות אנחנו את נפשנו הצלנו, ומי ששומע דברינו יחולו רוב ברכות על ראשו".

רש"ס הסתפק במועט, וכשהציע לפניו עשיר מרוסיה לבנות לו דירה נאה סרב. את חדריו בחצר החרבה הקדיש לתלמוד תורה. יותר ממיליון דולר עברו דרכו לתמיכת מוסדות בא"י ובאמונה היה עושה, ולא נשאר בידו מאומה, ובמותו לא הניח נכסים ליורשיו.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן