לדף ראשי




ספירות – יסודות. מושגים בקבלה. עשר ספירות נקראו בשמות ע"י חכמי הקבלה:
כתר,
חכמה,
בינה,
חסד,
גבורה,
תפארת,
נצח,
הוד,
יסוד,
מלכות
הספירות רמוזות בפיוט "אל אדון" בשחרית לשבת, בכנוים: דעת, תבונה, זכות, מישור, חסד, רחמים, כח, גבורה, תפארת, גדולה. שלש ספירות הראשונות כח"ב הם בעולם האצילות לפני הבריאה, שבע האחרונות הן מזמן הבריאה ולהלן. וייחסו אותו לימי השבוע
יום א' - חסד,
יום ב' - גבורה,
יום ג' - ת"ת (תפארת),
יום ד' - נצח,
יום ה' - הוד,
יום ו' - יסוד,
יום שבת - מלכות (שיעור קומה סי' נ"ב).

גלגל השכלי הוא ספירת כתר;
גלגל היומי וגלגל הכוכבים (מעל לכוכבי הלכת) הן ספירות חכמה ובינה;
וגלגלי שבעת כוכבי הלכת הן שבע ספירות: שבתאי - חסד, צדק - גבורה, מאדים - תפארת, חמה - נצח, נוגה - הוד, כוכב - יסוד, לבנה - מלכות (שיעור קומה להרמ"ק סי' ט"ו).
ספירת מלכות היא הלבנה בחידושה (רעיא מהימנא).

שלש ספירות הראשונות הן שמי השמים או ערבות (ע"ש רוכב בערבות)
שבע הספירות האחרונות הן כנגד שבעה רקיעים התחתונים (לקוטי ש"ס חגיגה י"ב).

עשר הספירות נזכרו ראשונה בספר יצירה. שם נאמר "עשר ספירות בלימה כמספר "עשר אצבעות". יש מבארים מלת "בלימה" על הקב"ה שאין לו סוף והוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו. ומפורש בספר יצירה עצמו "בלימה - בלום פיך מלדבר ולבך מלהרהר".
נאמר שם "עשר ולא תשע", כלומר שהמספר הזה מדויק. והן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם שאמרו חכמי המשנה באבות (עי' הרמ"ק בשיעור קומה סי' י"א), עשר ספירות קבועות בגלגל (ספר יצירה פ"ב ד') שלשה אבות ותולדותיהן, ושבעה כוכבים וצבאותיהן הנשפעים מן הספירות (פירוש הראב"ד). הספירות הן יסודות כל הנמצאים, ועל המספרים עומד ומתקיים העולם הגשמי והרוחני (זהר משפטים ק"ה).

סוד הספירות
הספירות הן הכלים שברא הקב"ה, והן הצנורות המשפיעות טובתו ומגלים פעולותיו. הן עשרה לבושים (פושטות צורה ולובשות צורה), ועשר מדרגות ומעלות קדושות של התפתחות האצילות והבריאה. המספר עשרה הוא קודש וכולל בו כל המספרים עד אין סוף, כל ההוים והנפסדים עד אין תכלית, וכמאמר ספר יצירה "כולם מתגוללים במספר עשרה". בעשרה הכלים האלה השתמש הקב"ה, בשלושה לפני הבריאה ובשבעה מהבריאה ואילך, ומאז לא השתמש עוד בשלושה הכלים הראשונים, כי האצילות נשתלשלה בבריאת העולם, וזה ידוע בחכמת הקבלה בשם "שבירת הכלים".

הספירות הן יצורי הקב"ה ושמותיהן אינם שמות ה', גם התוארים "אין סוף" "אדם קדמון" וכל מושגי המקובלים אינם שמות הקב"ה, כי הוא אדון כולם והם משרתיו עושי רצונו ושליחותו.

ר' מנחם ריקאנטו בספרו טעמי המצווה אומר כי הספירות אין שמותיהן מיוחסות כלל להשי"ת, ולדעת הרמ"ק והאר"י, השי"ת הוא יחיד ומיוחד ואין לו שם כלל (פרדס הרמונים דף כ"א-כ"ג).


הערות לערך:
שם המעיר: המושג ספירות הוצג לראשונה בספר יצירה
הערה: במשמעות פשוטה של ספירה מלשון לספור.
כאשר ספירות במשמעות שהם בעיני המקובל (שער, כוח, היכל וכו...) הופיע לראשונה בספר הבהיר שהוא הספר הקבלה הראשון.

אגב, במידה ויש לכם, אשמח לקבל לכל מילה במילון את השיוך שלה לספירה ספציפית.



יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן