לדף ראשי




ר' יצחק אלחנן ספקטור - רב ופוסק, נולד בעיר ראש פלך הוראדנא בשנת 1817, ומת בקובנה, כ"א ארר תרנ"ו (1896). תמך בתנועת חובבי ציון והדגיש שיישוב הארץ היא מצווה מדאורייתא וכן קרא לתמוך במתיישבים מבחינה כספית.
בנעוריו למד אצל אביו ר' ישראל איסר, שהיה רב בעיר ראש והיה נוטה מעט לחסידות. גם למד אצל ר' אליהו שיק ואצל ר' בנימין דיסקין הרב מווילקאוויסק, והיה תלמיד חבר לר' יהושע ליב דיסקין הרב מבריסק.

ר' יצחק אלחנן קבל סמיכה מר' בנימין דיסקין ור' יצחק חבר מטיקטין (אח"כ רב בסובאלק) בעל שו"ת בנין עולם. בשנת 1837 נתמנה לרב בעיר קטנה זאבעלין. בשנת 1839 נתמנה לרב בעיר בארעסא. שמו נודע ברבים בשל פסיקתו בדבר השם "דוואסע", וכן בקשר להרשאה בגט פטורין, נושא שבגללו נכנס לעימות עם הרב ר' אייזיק משאוויל, עימות שנסתיים בצדקתו של ר' יצחק אלחנן.
בשנת 1846 נבחר לרב בעיר נישוועז פלך מינסק, ובשנת 1851 נקרא להיות רב בעיר נוורדוק. בעיר הזאת נתפרסם שמו בארצות ליטא ופולין ע"י שו"ת בענייני הלכה, ושם הוציא את ספרו "באר יצחק". משם נתקבל להיות אב"ד בעיר הפלך קובנה בשנת 1864. הוא יסד שם את ישיבת הפרושים, ושרת כרב 32 שנים, עד יום מותו.

בענייני הצבור
ר' יצחק אלחנן נחשב לפוסק מומחה ורבנים רבים פנו אליו בשאלותיהם, הוא היה הרב אשר עורר את הרב ר' שמשון רפאל הירש בפפד"ם לכתוב ספרו "איבער די בעציהונג דעם תלמוד'ס צום יודענ-טום". עסק בענייני הקהלות. בשנת 1857 היה הרב הצעיר בין ועד הרבנים שהתעמקו בהנהגת הישיבה מוואלאזין. היה בראש הועד לתמיכה בעניים בשנת הבצורת 1868, והתיר לאכול קטנית בפסח בשעת הדחק. בשנת 1875 הטיל איסור על שימוש באתרוגי קורפו, מפני שהסוחרים הפקיעו את מחירם. בשנת 1875 הציע באמצעות הפרופסור הרכבי, למנות שלשה רבנים ר' ראובן מדינאבורג, ר' ליפא באסלאנסקי ממיר, ור' אליהו אליעזר גרודזינסקי מווילנא כחברי וועד הרבנים שהושיבה הממשלה. כי עד אז לא היו רבנים מוסמכים בין חברי הועד.
פעמיים השתתף באספת הרבנים בפטרבורג בפקודת הממשלה בשנת 1881 ובשנה 1882, בשנה ההיא הייתה שרפה גדולה בקובנה, והרב אסף כסף רב לתמיכה בנפגעים.

התנגד ליסוד בית ספר לרבנים כמו שיסדו לפנים בווילנא וזיטאמיר. אך השתדלותו לבטל את משרת הרבנים מטעם הממשלה לא עלתה בידו. בשנת 1889 נבחר לחבר נכבד בחברת מפיצי השכלה ברוסיה.

ישיבה אוניברסיטה בניו יורק, קרויה על שמו "ישיבת ר' יצחק אלחנן".

ספריו
ר' יצחק אלחנן חבר:
שו"ת "באר יצחק" (קעניגסברג 1858);
"נחל יצחק" ב"ח על ש"ע ח"מ (ווילנא 1872, 1884);
"עין יצחק" ב"ח (שם 1889, 1895).
בנו ר' הירש ראבינאוויץ היה דרשן בווילנא ואח"כ היה ממלא מקום אביו בקובנה.

פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:


הערות לערך:
שם המעיר: חיים
הערה: יצא לאור ספר החדש תולדות רבינו יצחק אלחנן ספקטור זצ"ל מפעל תורת חכמי ליטא, מכון ירושלים : ישיבת רבינו יצחק אלחנן, תש"ע.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן