לדף ראשי



בדברי הימים מובאת רשימת יחס למשפחת צדוק. אבי המשפחה הוא אהרן הכהן. תולדות המשפחה כוללות את אלעזר, שאנו מכירים אותו מספר ויקרא; פנחס בנו, המופיע בספר יהושע כראש משלחת לעבר הירדן כאשר שנים וחצי השבטים בנו מזבח והעם חשש שהם עומדים להינתק מן העם; אחריו מופיעים שבעה דורות בלתי מוכרים: אבישוע, בוקי, עוזי, זרחיה, מריות, אמריה, אחיטוב. ולבסוף, צדוק. לפי רשימה זו היה צדוק בן הדור העשירי אחרי אהרן הכוהן (דה"א ו, לו).

בתיאור בית דוד אנו פוגשים את צדוק בן אחיטוב ואת אחימעץ בן צדוק כשהם פעילים מאוד בבית המלוכה. שלושה דורות פעלו בימי דוד: אחיטוב, צדוק בנו ואחימעץ בן צדוק.

בתחילת דרכם היו שני כוהנים במעמד שווה: צדוק ואביתר. כאשר ברח דוד המלך בגלל מרד אבשלום נשארו הם כנציגיו בירושלים. אחר כך שלח דוד לצדוק ולאביתר וביקשם שיפנו לזקני יהודה ויאמרו: "למה תהיה אחרונים להשיב את המלך אל ביתו" (ש"ב יט, יב). והשניים מצליחים לשכנע את שבט יהודה לבקש מדוד המלך לחזור למלכות.

המרידות בבית דוד אינן פוסקות, ואדוניהו בן חגית מנסה לתפוס את המלוכה. נאמן ביתו של דוד הוא צדוק הכוהן. דוד קורא: "קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע" (מ"א א, לב), והחבורה הזאת נשלחת למשוח את שלמה למלך על ישראל.

אביתר הכוהן מאבד במרד אדוניהו את נאמנותו: הוא מצטרף לאדוניהו בן חגית. וכאשר דוד המלך שולח את צדוק הכוהן למשוח אל שלמה למלך, נשאר אביתר הכוהן נזוף ומוכה. שלמה המלך אומר לאביתר: "ענתות לך, אל שדיך, כי איש מות אתה, וביום הזה לא אמיתך, כי נשאת את ארון ה' אלקים לפני דוד אבי, וכי התענית בכל אשר התענה אבי" (מ"א ב, כו). אביתר מסולק מן הכהונה (והפסוק אומר כי היה הדבר "למלא את דבר ה' אשר דיבר על בית עלי בשלה").

צדוק משח את שלמה למלך בפקודת דוד, כאשר אדוניה מרד וניסה לרשת את המלוכה (מ"א א' ע"ב). . שלמה השיב כגמולו ומינה אותו לכהן גדול תחת אביתר (שם ב' ל"ה). הכהנים שאחריו נקראו בני צדוק (יחזקאל מ' מ"ו).

כאשר יחזקאל הנביא מתאר את חידוש העבודה בבית המקדש, מבדיל הוא בין שני סוגי כוהנים: הסוג האחד הוא הכוהנים "אשר רחקו מעלי בתעות ישראל" (מד, י). כוהנים אלה יהיו שומרי משמרת הבית אבל לא יעבדו את עבודת הקודש.

לעומתם מוזכרת משפחת כוהנים אחרת: הכוהנים הלויים בני צדוק. אלה "שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי" (מד, טו). כוהנים אלה "יקרבו אלי לשרתני... המה יבואו אל מקדשי, והמה יקרבו אל שלחני לשרתני, ושמרו את משמרתי".

הכוהנים בני צדוק מוזכרים בספר יחזקאל כמה פעמים, ובכל פעם הם זוכים לתיאור אוהד. בפרק מ' מוזכרת לשכה המיועדת "לכהנים שומרי משמרת המזבח, המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל ה' לשרתו" (מ, מו). בפרק מ"ג מתוארת עבודת קורבן העולה, וגם שם מוזכרים "הכהנים הלויים בני צדוק אשר הם מזרע צדוק, הקרובים אלי" (מג, יח). ושוב מוזכרים בני צדוק לשבח בפרק מח, כאשר נאמר עליהם כי "לא תעו בתעות בני ישראל, כאשר תעו הלויים" (מח, יא).

בני צדוק שמרו את מעמדם עד מלכות בית החשמונאים. גם לעתיד ניבא יחזקאל כי "שומרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל ה' לשרתו" (יחזקאל מ' מ"ו).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן