לדף
ראשי
ציוני, מנחם
מקובל, חי 1340 - 1410 חבר ביאור לתורה בדרך המקובלים שקרא "ספר ציוני", מלוקט מספר הזהר והבהיר, רמב"ם ראב"ע ורמב"ן, ומדברי הרשב"א. היה פייטן ומשורר, וספרו מלא מליצות ושירים. הספר ציוני נזכר כמה פעמים בילקוט ראובני, ובקינות דפוס לובלין משנת שע"ז (1617). ציוני מנחם - מקובל, חי באמצע המאה ה- 14. חבר ביאור לתורה בדרך המקובלים שנקרא "ספר ציוני". הספר הוא לקט מהזוהר והבהיר, מדברי הרמב"ם הראב"ע והרמב"ן, והוא מביא גם מדברי הרשב"א (פרשת וישב). ההוצאה הראשונה נדפסה בקרימונה בשנת 1559 בכתב רש"י ונשרפה ע"י חיילי ספרד שהתפרצו שם באותה השנה, ונדפס שנית בשנת 1560 (כ"ה תמוז ש"כ) באותיות מרובעות. בשער הספר רשום: "ספר ציוני ביאור על התורה על דרך האמת להחכם השלם הקדוש רבי מנחם ציוני בן מהר"ר מאיר זלה"ה ממדינת שפיירא"כנראה היה בין הקדושים שמתו על קה"ש בעיר שפיירא (Spiayer). היה פייטן ומשורר, וספרו כולל חרוזים בראשי הפרקים ובסופם. בראש הספר כתב שיר, ראשי החרוזים הם בסדר א"ב, והחתימה: מנחם בן הרב מאיר חזק ואמץ אמן. אחריו עוד שיר, חתום מנחם ציוני שלוש פעמים, ואחרי כל סדרה בית של ארבעה חרוזים ור"ת מנחם. בסוף הספר שיר בראשי החרוזים מנחם ברב מאיר ציוני חזק ואמיץ, ואחריו שיר הכולל כל הברכות מראשיתם ועד אחריתם, ומתחיל במילים: אברך אל יצרני בחכמה וברא נקבים בי וחורים, ואם סגרו ונפתחו חלולים מהרה אז גויתי בקברים וכו'.בהקדמה התלונן על המפרשים שקצצו בנטיעות בפרוע פרעות, כמאמר חז"ל הרגיל במעשה בראשית ובמעשה מרכבה אי אפשר שלא ייכשל בהם, והוא מהלל מאד מעשה הרמב"ן בפירושו ואומר: "ואני הפעוט מנחם ציון בן כבוד אבי מורי הר"ר מאיר ממדינת שפיירא, אני ישן ולבי בוערה העירוני כליותיי, אמרתי אני אל לבי מקום הניחו לי אבותי להתגדר בתורת משה, לאמר לא תחמול ולא תכסה כאשר עשו הראשונים... הצבתי לי שנים עשר נציבים אשר עליהם תכנתי עמודי הספר... כתר שם טוב עולה על גביהם מסוד אבני יקרה, בהיר וזוהר וספר יצירה, ג' מורי כרותות ארזים, ספר החיים השערי צדק וסוד הרזים, פתח ואולם ושער היכלות ודלתות העזרה, מחברת שכל השערי אורה. אלו החורים יגיד לאדם מה שיחו".ספר ציוני נזכר כמה פעמים בילקוט ראובני. בקינות דפוס לובלין משנת שע"ז נמצאת קינה שתחילתה: ציון מעון חשקי גורל מנת חלקי, וחתום בה מנחם ציון בן הרב רבי מאיר מלא דבר חזק. ויש ספרים הגורסים "צרים" דמי חבלך שפכו, וחסר אות נ', אך צ"ל "נוצרים" דמי חבלך שפכו, והוא הגהת הצנזור. לדעת רפאפורט מנחם כותב הקינה הוא מנחם אחר, אחיו של ר' נתן ב"ר מכיר. פרטים עליו ראה: י' יובל, חכמים בדורם; הרב ישראל פלסל, רבנו מנחם ציון-הציוני, מוריה שנה יא גליון ה-ו (קכה-כהו), ניסן תשמ"ב פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית: מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל הערות לערך: שם המעיר: יחיאל מוזס הערה: מומלץ לעיין בשו"ת אגרת משה יו"ד ח"ג סי' קיד בסוף התשובה, מה שכתב על הספר ציוני. ומאידך בשו"ת משנה הלכות חי"ב סי ריד וחט"ז סי' קב. שם המעיר: יעקב בנימין הערה: יעויין גם בשו"ת יהודה יעלה למהר"י אסאד ח"ב סי' רמח הביא את ספר הציוני. יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|