לדף ראשי



ציצית - חוטים או פתילים על טלית שיש לה ארבע כנפות. החובה ללבוש טלית עם ציצית היא אחת ממצות התורה, ונובעת מן הפסוק "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת" (במדבר ט"ו ל"ג-מ"א).

דרשו חז"ל:

ועשו להם ציצית ולא מן העשוי שלא יוציא מן נימין ויעשה מהן, אלא מצווה להביא לבן ותכלת ויעשה.
אימתי? כשהוא תכלת, ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז;
על כנפי, לא באמצע אלא על הכנף (מנחות מ' ב);
והיה לכם לציצית, שתהא נראית.
וכמה שיעורה? בית שמאי אומרים ארבע אצבעות, ובית הלל אומרים שלוש אצבעות.
וכמה חוטין? בית שמאי אומרים ד' ובית הלל אומרים ג' (זבחים י"ח);
וראיתם אותו, פרט לכסות לילה. או אינו אלא פרט לסומא? חזר ואמר למען תזכרו נתן ראיה ונתן זכירה, זכירה למי שאינו רואה, ראיה למי שרואה (מנחות מ"ג. שבת כ"ג);
וראיתם "אותו" ולא אותה, שאם עשית כך כאלו כסא הכבוד אתה רואה, שהוא דומה לתכלת; וראיתם... וזכרתם - המראה מביא לידי זיכרון, זיכרון מביא לידי מעשה (במדבר פי"ג ה').

עושים בציצית חמשה קשרים כפולים שיש ביניהם ארבע חוליות, דהיינו שמכניס את ארבעת החוטין (ואחד ארוך) בתוך הנקב של כל כנף (הנקב אינו רחוק משפת הבגד יותר משלושה אגודלין) וקושר בקשר כפול,
וכורך בחוט הארוך הנקרא שמש שבע כריכות,
וחוזר וקושר שני קשרים,
ושוב כורך ח' כריכות וקושר שני קשרים.
וכורך י"א כריכות וקושר שני קשרים,
וכורך י"ג כריכות וקושר שני קשרים,
בס"ה ל"ט כריכות, ועשרה קשרים.

קטן היודע להתעטף חייב בציצית (סוכה מ"ב.). נשים פטורות מציצית מפני שהיא מצות עשה שהזמן גרמה, כי לילה אינו זמן ציצית (רמב"ם ציצית פ"א ג', שו"ע או"ח סי' ח'-כ"ד).

פרשת ציצית קבעוה לאומרה בק"ש מפני שיש בה חמשה (או ששה) דברים:

מצות ציצית, יציאת מצרים, עול מצוה, ודעת מינים, הרהור עבירה, והרהור ע"ז (ברכות י"ב).

זכות מצות ציצית
בזכות שם בן נח שכיסה ערות אביו, פרע הקב"ה ליוצאי חלציו שכרו: מצות תכלת ותפילין שיהיה מכסה בהן (תנחומא נ"ח ט"ו).
דרש רבא: בשכר שאמר אברהם אבינו "אם מחוט ועד שרוך נעל" (בראשית י"ד כ"ג) זכו בניו לשתי מצות: חוט של תכלת ורצועה של תפילין (סוטה י"ג).
הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה (שבת כ"ג).
בעוון ציצית בנים מתים, דכתיב "גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים" (ירמיה ב' ל"ד).

כל הזהיר בציצית זוכה ומשמשים לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים שנאמר, יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם (זכריה ח' כ"ג),
בשכר הכנף יחזיקו בכנף עשרה אנשים מכל לשון, הרי שבע מאות לשבעים לשון, וארבע כנפות יש, הרי אלפים ושמונה מאות (שבת ל"ב: עי' תוס' ד"ה בעון ציצית).

דרשות:
זה אלי ואנוהו - התנאה לפניו במצות, עשה לפניו ציצית נאה (שם קל"ב).
בכל עת יהיו בגדיך לבנים (קהלת ט' ח') אלו ציצית (שבת קנ"ג.).
שקולה מצוות ציצית כנגד כל מצות שבתורה (נדרים כ"ה.). כי ציצית בגימטריא שש מאות ושמונה חוטים וחמשה קשרים הם תרי"ג.
מנודה לשמים מי שאין לו ציצית בבגדו (פסחים קי"ג).
אמר רבא: למה לי דכתב רחמנא יציאת מצרים גבי ציצית, אמר הקב"ה וכו' אני הוא שעתיד ליפרע ממי שתולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא (ב"מ ס"א).
הזריז בציצית מקבל פני השכינה.
כל שיש לו ציצית בחיזוק שלא יחטא (מנחות מ"ג),
לעתיד לבוא באין או"ה ונעשו גרים גרורים ומניחין ציצית בבגדיהם (ע"ז ג').

מנהגים הקשורים לציצית, מתוך הספר: אוצר טעמי המנהגים מאת: שמואל פנחס גלברד

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
זיהוי ארגמון קהה קוצים כתכלת מקורית / יעקב אפשטין
תכלת מסופקת - דינה בציצית / יעקב אפשטיין


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן