לדף ראשי



חנוך יהודה קאהוט - רב ובלשן. ערך את הספר "ערוך השלם".
נולד בעיר פעלעגיהאזא בהונגריה בשנת 1842, ומת בניו-יורק י"ט אייר תרנ"ד (1894).

ממשפחת רבנים, ואבי אבי אביו היה ר' עמרם המכונה "הגאון", שמת בצפת. אביו ר' יעקב ידע שפות והיה בקי בספרות הרבנית, אולם בשל עוניו לא יכול לשלם שכר לימוד לבנו, והנער גדל בלא תורה.
בהיותו בן שמונה עזר לאמו למכור עוגות בשוק. אחרי שהוריו עברו לעיר קעטשקעמעט, החל קאהוט ללמוד תורה. למד גמרא אצל ר' גרשם לעווינגר, ובגימנסיה לימודים חיצונים. בגמר לימודיו בגימנסיה עבר לבודפשט ומשם לברעסלוי לבית המדרש לרבנים.

בשנת 1864 קבל תואר "דוקטור לפילוסופיה" באוניברסיטה בלייפציג על חיבורו "איבער די יידישע אנגעלאלאגיע אונד דעמאנאלאגיע אין איהרער אבהענגיגקייט פאס פארמיסמוס". הוסמך לרבנות בשנת 1867, ונבחר לרב בעיר שטוהלוויסענבורג בהונגריה. הסופר והמשורר ההונגרי הברון יוסף פון עאטוועס, שנעשה אח"כ שר החינוך, מינה את קאהוט למפקח על כל בתי הספר בהונגריה, מינוי שנמסר ליהודי בפעם הראשונה.

בשנת 1868 נתמנה למזכיר של גדולי ישראל שנתאספו בבודפשט. בשנים 1872 – 1880 שימש כרב ראשי בעיר פינפקירכן בהונגריה. היה רב בעיר גראסווארדיין בשנים 1880 - 1884. בשנת 1884 נבחר לרב בקהלת אהבת חסד בנויארק, ובבואו לאמריקה התקרב לתנועה הקונסרבטיבית. דרשותיו נדפסו בשם Ethics of the Fathers, (מסורת או מדות אבות, נויארק 1885).

קאהוט השתתף עם הרב שבתאי מוראיס ביסוד בית מדרש לרבנים בנויארק, וקאהוט היה הפרופסור ללימודי התלמוד. בשנת 1889 השלים את עבודתו "ערוך השלם". כמה שבועות לפני מותו דרש בשבח קאסוט, שפעל למען החופש בהונגריה. הוא הספידו בדברים נלהבים, לקה בהתקף לב, ואחרי שבועות מעטים מת.

ערוך השלם
ספרו החשוב הוא "ערוך השלם", שיצא בין השנים 1878 ו- 1892. בשנת 1873 התחיל לעבוד על ספר זאת בגרמנית, שהוא מעין פירוש על הערוך של ר' נתן ב"ר יחיאל מרומא. צונץ ובאבער יעצוהו לכותבו בעברית, כדי שיהיה שווה לכל לומדי התלמוד. ארבעה כרכים נדפסו בהיותו בהונגריה, וארבעת האחרונים בנויארק.

ערוך השלם כולל כארבעת אלפים עמודים כפולים. קוהוט השתמש בשבעה כתבי יד, ובדפוסים ראשונים, וחיבר מראה מקומות ומפתחות רבים. ערוך השלם הוא כעין אנציקלופדיה תלמודית, ויש לו ערך רב מאוד לעוסקים בספרות הרבנית. הוא נחשב לאחד הספרים הטובים בספרות העברית.

פרטים על הספר בקטלוג הספרייה הלאומית:
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן