לדף ראשי



צבי הירש קלישר - רב ופעיל בישוב א"י; נולד בר"ח ניסן תקנ"ו (1796) בליסא פלך פוזנא, ומת ביום ה' חשוון תרל"ה (1874) בטורן שבפרוסיה. למד אצל ר' יעקב מליסא ורבי עקיבא איגר מפוזנא, אחרי חתונתו התיישב בטורן, ונתמנה שם לדיין וממלא מקום הרב. שרת את קהילתו ארבעים שנה בלי לקבל פרס, והתפרנס מעסק קטן שניהלה אשתו. הקדיש כל זמנו לתורה ולחכמת ישראל. לא רצה ליהנות מתורתו, וסרב לקבל אפילו מתנה שהביאו לו ראשי הקהילה לחתונת בתו הצעירה. מבעלי דין שדן להם דין תורה לא קבל שכר, רק מתנה עבור ישוב א"י.

פעולתו לישוב א"י
רבי צבי הירש קלישר הקדיש את רוב חייו לרעיון הישוב בארץ ישראל. הוא האמין בביאת המשיח בעיתו, אך ראה כי חובה להתכונן לגאולה ולהכין אמצעים הדרושים לה.

באר את דעותיו בספרו "אמונה ישרה". בספר זה חידש שיטה חדשה, מעין פילוסופיה דתית:

חלק א' כולל דרכי הפילוסופיה וחכמת מה שאחר הטבע בדרך קלה ובמופתים ברורים, ונלווה להם הבנת מקראות קשים ומאמרי פלאים.

חלק ב' על היצירה והידיעה והבחירה, ותורה מן השמים בכתב ובע"פ וטעמי המצוות.

חלק ג' נקרא "דרישת ציון" - על ישוב א"י והחזרת עטרה ליושנה. בו נאמר:

"גאולת ישראל אשר אנחנו חוכים לה, אל יחשוב החושב כי פתאום ירד ה' יתברך משמים ארץ, לאמר לעמו צאו; או ישלח משיחו ברגע מן השטים לתקוע בשופר גדול על נדחי ישראל ויקבצם ירושלימה ויעשה לה חומת אש וכו'.
לא כן קורא משכיל! ודאי כל יעודי הנביאים יתקיימו באחרית הימים, אבל לא במנוסה נלך ולא בחפזון ביום אחד, כ"א מעט מעט תבוא הגאולה. וראשיתה תהיה ע"י התעוררות רוח נדיבים וע"י רצון המלכיות לקבץ מעט מעט מפזורי ישראל לאדמת קודש".

לשם כך הציע לעורר את נדיבי ישראל, ולייסד "חברת ארץ נושנת" או "ישוב א"י", לקנות קרקעות בא"י ולהושיב עליהם אנשים מוכשרים לעבודת האדמה.

משנת 1830 ועד אחרית ימיו עסק ברעיון זה. הדפיס מאמרים בעיתונים, והתכתב עם גדולי ישראל ועשירים, כמו כרמיה, מונטיפיורי ואלברט כהן. פנה לראשי חברת כי"ח בפאריס, ונסע בערים שונות לעורר את הנדיבים לרעיון זה.
בפפד"מ יסד את חברת "ישוב א"י", וחברת כי"ח יסדה בשנת 1861 את מקוה ישראל, ללמד נערי ישראל חקלאות. בהשפעתו התעורר הסוציאליסט משה הס, וכתב את ספרו "רומא וירושלם" הבנוי על יסוד הספר דרישת ציון.

עבודתו הספרותית
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:
"אמונה ישרה" נדפס בקראטאשין בשני חלקים (1843, 1871).
החלק השלישי, דרישת ציון, נדפס בליק (1862) ובסופו קול קורא לחיזוק הישוב בא"י. יש בו שלשה עניינים:
א) תשועת ישראל ע"פ הבטחת הנביאים.
ב) תשועת ישראל בדרך הטבע.
ג) היתר הקרבת קורבנות בירושלם בזמן הזה.
הספר הזה תורגם לגרמנית ע"י פאפער (טהארן 1865), הוצאה שניה בעברית ע"י פרידלאנד (שם 1866), ומהדורה מדעית על ידי יהודה עציון, בשנת תשס"ד.
"אבן בוחן" - על נושאים בש"ע ח"מ (קראטאשין 1842);
"מאזנים למשפט" בשלשה חלקים על כל חושן משפט (שם, קעניגסבערג 1855). וכן הגהות על ש"ע יו"ד שנדפס מחדש בווילנא;
"ספר הברית" פירוש עה"ת;
"יציאת מצרים" - על הגדה של פסח; חידושים על איזה מסכתות.
כתב הרבה מאמרים ב"המגיד", "הלבנון" ועוד.
הרב קלישר היה הראשון בין הרבנים החרדים שדרשו לחזק את ישוב א"י ע"י עבודה ומלאכה, ואחריו היה ר' שמואל מהליבר.



הערות לערך:
שם המעיר: אסף ידידיה
הערה: את חברת ישוב ארץ ישראל ייסד ד"ר חיים לוריא בפרנפורט ע"נ אודר ולא בפפד"מ. הרב קלישר הצטרף אליה והיה פעיל חשוב בה.המשפט על מקוה ישראל לא מתחבר עם שום דבר.
מקור ההערה: מאמרים בהמגיד, הלבנון ומחקרים עכשוויים

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן