לדף ראשי




קץ הימין - אחרית הימים, זמן הגאולה העתידה; בעת שיכלה השעבוד ותחל מלכות שמים, ויתחדש העולם בימות המשיח.

דניאל ראה במחזה את הקץ הזה:

ויאמר לאיש לבוש הבדים... עד מתי קץ הפלאות?... וישבע בחי העולם כי "למועד מועדים וחצי" ... ואני שמעתי ולא אבין, ואומרה אדני מה אחרית אלה? ויאמר, לך דניאל כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ... והמשכילים יבינו. ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שומם, ימים אלף מאתים ותשעים. אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה (דניאל י"ב).

בתלמוד
חז"ל חשבו שני קיצין:
הקץ הראשון מימות המשיח, שיתחילו אחר הגלות האחרונה אם יזכו ישראל להיגאל ע"י מעשיהם הטובים;
והקץ השני כשיגיע הזמן האחרון המוגבל מאת ה'. והדבר הזה סתום בדברי דניאל. "זכו – אחישנה, לא זכו - בעתה".

יש המחשבים את קץ קיומה של הארץ. לדעתם ישתנו הדברים לעת קץ ויתנהגו בדרך יותר רוחנית.
וא"ר קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא, וחד חרוב. שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.
אביי אמר: תרי חרוב, שנאמר יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה (הושע ו).
תניא כוותיה דרב קטינא: כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לשבע שנים, כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה. שנאמר "ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". ואומר "מזמור שיר ליום השבת" יום שכולו שבת.
תנא דבי אליהו, ששת אלפים שנה הוו עלמא, שני אלפים תוהו שני אלפים תורה שני אלפים ימות המשיח. ובעונותינו שרבו, יצאו מהם מה שיצאו.
א"ל אליהו לרב יהודה אחוה דרב סלא חסידא: אין העולם פחות משמונים וחמישה יובלות (ד' אלפים מאתים וחמשים שנה. רש"י) וביובל האחרון בן דוד בא (=שנת 490).
רב אשי אמר: הכי א"ל, עד הכא לא תיסתכי ליה, מכאן ואילך איסתכי ליה (=חכה לו שיבא מזמן הזה ואילך).
שלח ליה רב חנן בר תחליפא לרב יוסף, מצאתי אדם אחד, ובידו מגילה אחת כתובה אשורית ולשון הקודש. אמרתי לו: זו מניין לך? אמר לי: לחיילות של רומי נשכרתי, ובין גנזי רומי מצאתיה, וכתוב בה לאחר ד' אלפים ומאתים ותשעים ואחד שנה לבריאתו של עולם (531), העולם ייתום: מהן מלחמות תנינים, מהן מלחמות גוג ומגוג ושאר ימות המשיח. ואין הקב"ה מחדש את עולמו אלא לאחר שבעת אלפים שנה.
רב אחא בריה דרבא אמר: לאחר חמשת אלפים שנה (1240) וכו'.
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן: תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע עת הקץ ולא בא (המשיח) שוב אינו בא, אלא חכה לו, שנאמר אם יתמהמה חכה לו וכו' (סנהדרין צ"ז:).

מפרשי הקץ בדניאל
מפרשים רבים ניסו לבאר את הקץ הסתום בדניאל, ולא חשו לקללת ר' יונתן שקלל מחשבי קיצין. אמנם גם הם נזהרו לומר כי אין לסמוך על חשבונם. רש"י לדניאל מפרש הפסוק "מיום הוסר התמיד" עד שישוב בימי מלך משיחנו, וחשבון זה מכוון עם חשבון "ערב בקר אלפים ושלש מאות" (דניאל ח' י"ד), מיום גלות למצרים עד גאולה אחרונה: גלות מצרים 210, מיום צאתם עד בנין בית ראשון 480 עם ימי הבנין, 410 זמן בית ראשון, גלות בבל 70 שנה, ימי בית שני 420, הרי 1590. התמיד הוסר 6 שנים לפני החורבן, הרי מיום גלותם למצרים עד הוסר התמיד 1584. הוסף עליהם 1290, הרי 2874, כמנין ערב בקר (בגימטריא תקע"ד) עם אלפים ג' מאות (הרי 2874). אשרי המחכה וגו' 45 שנים נוספות על חשבון העליון שעתיד מלך משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה (הרי 2919).

וכן מצינו במדרש רות, וכן יסד ר"א הקליר בסילוק יוצר פרשת החדש: "ויתכסה מהם שבועים ששה". ולפי זה אם נחשוב אלף ומאתים ותשעים אחר החורבן שאירע בשנת 68 למספר הנהוג, היה זמן הקץ בשנת 1358 (203 אחרי מות רש"י).

המלבי"ם בפירושו לדניאל נסה לגלות את הקץ, בשלשה אופנים.
הזמן הראשון הוא שנת תרכ"ח (1868) בשנה שכתב פירושו, בדרך זו: הוא מפרש עדן ועדנין ופלג עדן, או מועד מועדים וחצי, שהם שלשה מועדים ( מועד=אחד, מועדים=שנים) וחצי הזמן הזה. וחישב כל מועד ארבע מאות שנה כגלות מצרים.

נמצא ששלשה מועדים הם 1200, וחצי – 600. בסך הכל 1800 משנת החורבן שהיא ג"א שכ"ח עד ה' תרכ"ח, או משנת 68 עד 1868. או שיחשב כל מועד ארבע מאות ועשר שנים, כזמן עמידת הבית הראשון, נמצא שלשה מועדים 1230 שנה, וחצי 615, ס"ה 1845. וזמן הקץ - בשנת תרע"ג (1913).

חשבון אחר: עד ערב בקר אלפים ושלוש מאות ונצדק קדש (דניאל ח' י"ד). פירוש: מזמן שיהיה ערב, היינו החורבן הראשון ע"י מלך בבל, ועד שיהיה בקר הגאולה, יעברו 2300 שנה, ויגיעו בשנת ה' תרל"ח (1878), אולם אם נחשוב הזמן מאז שדבר אליו המלאך בשנת ג' לבלשאצר שהיה בשנת 3388 אז תגיע הגאולה בשנת תרפ"ח (1928) והוא הזמן האחרון שקצב המלבי"ם. לדעתו הזמנים האלה מתאחרים, שבשנת תרע"ג תהיה התחלה ותמשך י"ד שנים, שהם השני שבועים - שבוע אחד שאמרו חז"ל שבן דוד בא, ושבוע שני של גוג ומגוג. ויגיע עד ראשית שנה תרפ"ח.



הערות לערך:
שם המעיר: שמואל מזרחי
הערה: ונצדק קדש...

שוב התבלבלתם. להלן החישוב: והיה ערב = ערב בנין ביהמ"ק השני. צא וחשוב: 420 שבית שני עמד על תילו, ועוד 1880 עד שקמה מדינת ישראל. ביחד 2300 שנים. כפתור ופרח!

מקור ההערה: ידע אישי

שם המעיר: יצחק ששוני
הערה: גם הפסוק השני בדניאל עידן עידנים וחצי עידן אפשר להסביר על חשבון 2300
דהיינו עידן נקרא מאז נכנסנו פעם ראשון לארץ ישראל עד שנכנסנו פעם שני שהם 920 שנים 440 עד שנבנה המקדש ו410 עמד המקדש ו70 שנות גלות סה"כ 920 זה נקרא עידן
נכפיל ל2.5 יצא סך 2300 בדיוק כפסוק הזה

שם המעיר: אהוד ( אודי ) בן אפרים ורבקה ראובן
הערה: בס"ד
עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת , עד כמניין 74 וסודו סוד יחידה ליחדך דהיינו לז' כמניין יחידה ושוב לז' כמניין יחידה דהיינו יחידה ליחדך וזה סוד מזמור לז' בתהלים פסוק לז' במזמור זה שם כתוב שמור תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום ורבנו הרב יצחק כדורי עליו השלום זכותו תגן עלינו ביאר את הפסוק הנ"ל כי המדובר הוא בשלושת סוגי התפילין תם דהיינו רבנו תם שעלינו לכסותו דהיינו שמור תם וראה ישר אותיות רש"י דהיינו בגלוי ואחרית לאיש שלום דהיינו שמושא רבה תפילין בימי המשיח וכאמור ישר תם שלום כמניין 1326 דהיינו ' יהו'ה 26' ' אחד 13 ' וגם כמניין 'ישא יהו'ה פניו אליך וישם לך שלום ' 1326 ואילו לצד האחר זה 'ולהט אתם היום הבא אמר יהו'ה צבאות 'גם כמניין 1326 בסוד זה כנגד זה עשה יהו'ה ואילו המילה 'עת'מינינה כמניין 470 וכן וגאלתיך וכן דור דורים שאלו שני מילים שמניין האחת עולה כמניין 10 פעמים שם אהיה' המיוחס לכתר ואילו המילה השניה כמניין 260 העולה כמניין 10 פעמים שם יהו'ה וכמובן 470 גם כמניין שלמה המלך שהוא כאמור משיח בן דויד ובנו וכמובן המילה וגאלתיך המופיעה בספר רות היא הבטחה מאת יהו'ה אשר נשבע לגאול את רות שהיא כמניין עצמות דהיינו עצמות יוסף והיא כאמור סוד השכינה בסוד ויקח משה את עצמות יוסף עימו וכאמור בזוהר כתוב בפרשת וירא כי המילים עד וכן עת מיוחסים לשכינה וכאמור סוד 1326 זה סוד יחידה ליחדך וזכיה בהארת הפנים וסוף להסתרת הפנים וסוד המילה קץ הוא סוד עניין היקיצה של הימים משנתם דהיינו כידוע שהתעוררות נעשית ע"י גורם נוסף בסוד ויעירני המלאך ואילו יקיצה זה כאשר הדבר מגיע לקצה דהיינו הזמן המוקצב ולכן כתוב בישעיה לםרבה המשרה ולשום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהו'ה צבאות תעשה זאת דהיינו לםרבה המשרה ולשלום אין קץ וכידוע בפסוק שלפני פסוק זה בישעיה ט' כתוב ותהי המשרה על שכמו ובסוף הפסוק כתוב ויקרא שמו שר שלום וכאמור ותהי המשרה כמניין 971 כמו גם ואפרים מעוז ראשי 971 וכמו גם הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום 971 וכן הלאה וכן הלאה וכאמור שר שלום 876 כמניין שכר פרי הבטן 876 ולפיכך זהו סוד משיח בן דויד דהיינו המשיח ובנו שזרעם יתקיים לעולם בסוד בדור דורים שנותיך וכן בסוד וישועתי לדור דורים כאשר המילה וישועתי עולה כמניין 777 כאשר מחשבים את אותיות י' י' ו' כמניין א' כידוע ליודעי ח"ן ואילו האותיות שנותרו הן תשע"ו כמניין 776 וכן אלהי אברהם אלהי יצחק אלהי יעקב וזה סוד וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור מאחר וכידוע הארץ זה סוד המלכות בסוד יהודה שהוא דוד והוא הקטן בסוד עוד שאר הקטן והוא עלה למדרגת 1000 דהיינו אלף כאשר בטלה הגזירה מעל משיח בן יוסף לההרג על ידי ארמי... הרשע ואז כאמור יש איחוד בעצים עץ יוסף אשר ביד אפרים כי משיח בן יוסף נקרא גם משיח בן אפרים וכידוע משיח בן יוסף כמניין 566 ואילו משיח בן דויד כמניין 434 ויחדיו עולים כמניין 1000 דהיינו גם אלף' בסוד עץ חיים כי עץ חיים כמניין 228 ואילו המילוי כמניין 772 ויחדיו שוב כמניין 1000 ומשה שהוא סוד הדעת מאחר בין העצים כרמוז ביחזקאל לז' ולפיכך 777 כמניין וישועתי שבמילה הזו רואים חיבור של א'שהוא אלופו של עולם עם אותיות תשע"ו המרמזות ל-ז'ספירות תחתונות וזה גם סוד אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזו .... מאחר והמילה אז זה חיבור של א' עם ז' ודי לחכם ברמיזה שעל זה נאמר בגמרא על ידי משה דיה לצרה בשעתה וכאמור המילה בשעתה כמניין 777 וככתוב בתיקוני זוהר תיקון מח' שביעי שביעי שביעי אלהן תלת אבהן דהיינו שלושת האבות ובזוהר ויקהל מבואר שהמילים שביעי שביעי שביעי זה סוד העולם שלמעלה והעולם שלמטה וסוד כל האמונה וניתן למצוא את זה בסידור עבודת השם השלם בקידוש לליל שבת שם מובא לפני הקידוש קטע מזוהר ויקהל דף ר"ז ע"ב ( 207 / 72 )דהיינו גם אותיות אור 207 חסד 72 וכאמור עם מונים את המילה וישועתי כמניין 802 זהו סוד בזאת ידעתי 802 וההמשך של הפסוק כי חפצת בי ר"ת כתר חכמה בינה בסוד תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין וכאמור המילה ידעתי יש בה אותיות י' ואח"כ דעת ואח"כ עוד י' וזה סוד כי עתה ידעתי כי ירא אלהים כמניין 1326 וזהו כאמור סוד עד עת קץ וכן סוד ותרבה הדעת וזה סוד נהר יוצא מעדן להשקות את הגן וכן עד צדיק שביעי וסוד נהר יוצא מעדן להשקות את הגן ככתוב בבראשית תמן דהיינו תיקוני זוהר תיקון מ"ח וכאמור עדן נהר גן ר"ת ענג וכידוע ענג ונגע אותן אותיות וככתוב בספר יצירה אין בטובה למעלה מענג ואין ברעה למטה מנגע וכאמור כאשר הנגע הפך כולו לבן אז הוא טהור ואז הנגע נהפך לענג ולצד האחר זה נהפך לצמיתות לנהר יחרב ויבש ככתוב בישעיה יט' משא מצרים
מקור ההערה: לימוד ויגיעה מעמל הנפש

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן