לדף ראשי




ר' יוסף קרא - מפרש מקרא; חי בטריוש בצרפת בזמן רש"י והיה צעיר ממנו לימים; נולד בערך בשנת 1065 ומת בערך בשנת 1135. לדעת רפאפורט ולוצאטו לא היה "קרא" שם משפחתו, אלא כינוי כבוד למלומד ב"מקרא" ומדרשים.

למד תורה מר' מנחם ב"ר חלבו דודו, וקורא אותו "אחי אבא". היה מצוי בביתו של רש"י, ויתכן שהיה תלמידו. נתוודע לרשב"ם וקרא לו "חברנו" (עי' פירושו לבראשית כ"ד ס', ובמדבר ד' י ). גם רש"י מזכירו ומביא פירושים ממנו (ישעיה י' כ"ד, ס"ד ג', משלי ד' ד', ה' י"ד, ו' כ"ג, י"ח כ"ב). יתכן שנתערבו פירושיו בפירוש רש"י ע"י המעתיקים וגם מבלי הזכיר שמו.

קרא העתיק את פירש"י עה"ת והוסיף עליו הוספות, וכתב "כך פירשתי אני המעתיק, והודה רבנו שלמה לדברי" (פליטת סופרים )121. גם בפירושיו על שאר כה"ק היה לו פירש"י ליסוד. קרא מביא גם דברי ר' מנחם בן סרוק, ר' דונש בן לברט, ר' משה הדרשן, הקליר, ר' מאיר שליח צבור, ר' קלונימוס ועוד. בפירושו לאיוב משתמש הרבה בדברי ר' שבתי דונולו ומביא מפירושו על הברייתא דר' שמואל שאבדה מאתנו (עפשטיין מקדמוניות היהודים 34). ולפעמים מעתיק פסוקים שלמים לצרפתית.

שיטתו הפרשנית
קרא משתמש הרבה בסגנון חז"ל, ולכן במקומות שכותב "ושמעתי" קשה להכריע אם דבריו המה או דברי מדרשים בלתי נודעים לנו (עי' ש"ב כ"ה ל"ה, ירמיה ז' ל"א).
הוא מבאר תחילה את רצף הכתובים ואח"כ חוזר ומבאר הפרטים, והניח לו ליסוד את הכלל הנקרא "הקדמה אל המאוחר", וזה הוא: דרך מקראות הרבה שקודמין ללמדך על דבר שאתה עתיד לתהות עליו, כמו ויט אהלו עד אלון בצעננים (שופטים ד)

"קדם ולמדך שחבר הקני נטה לו אהלו באלון בצעננים אשר את קדש, כדי שלא תתמה כשאתה מגיע לסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקני ותאמר והלא הם יושבים במדבר יהודה אשר בנגב ערב, לכך קדם ולמדך שמקצתם פנו משם והוא חבר הקני ונטה אהלו עד אלון אשר בצעננים".

גם לא חש לפעמים להתנגד למדרש, ועל ספר שמואל אומר כי לא נכתב בימיו:

"כל מי שאינו יודע פשוטו של מקרא ונוטה לו אחר מדרשו של דבר, דומה לזה ששטפתהו שבלת הנהר ועסקי מים מציפין ואוחז כל מה שיעלה בידו להנצל" (ש"א א' י"ח).

קרא היה אחד מחכמי צרפת שנקרא להתווכח עם הנוצרים והשיב נגדם. בני דורו והבאים אחריו מזכירים אותו לשבח, ומובא בתוספות עירובין מ"ו, ובתוס' על התורה, בספר הישר לרבנו תם (סי' ט"ו), ובאור זרוע (ח"ב סי' ל"ט), בס' תניא (סי' ע"ב), ובשבלי הלקט השלם (סי' ל"ב).

ספריו
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:
ליקוטים מפירושיו לתורה, נדפסו ע"י גייגר בס' נטעי נעמנים ופרשנדתא, וע"י ברלינר בפליטת סופרים.
א) פירושיו על נביאים במקראות גדולות (לובלין 1897), אך לדעת פארגעס הפירוש על שמואל ורוב תרי עשר אינו של קרא;
ב) פירוש על ירמיה נדפס ע"י שלאסבערג (פאריס 1881);
ג) פירוש הושע (ברעסלוי 1861);
ד) פי על איוב יצא לאור על ידי משה ארנד, ירושלים תשמ"ט
ה) פירוש איכה (נאפולי 1487);
ו) פירוש רות אסתר וקהלת, בחמש מגלות שהוציא הירש מכ"י (פראג 1866) ולפי ברלינר הוא של קרא;
ז) פירוש קהלת (אוצר טוב ברלין 1887). ומיוחס אליו בטעות פירוש על עזרא ונחמיה (אוצר נחמד ח"ד 43). לפי עפשטיין כתב קרא הערות לפירוש המיוחס לרש"י על מדרש בראשית רבה, ופירוש על המחזור (צונץ דיטוס 198).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
פירוש על קהלת / רבי יוסף קרא


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן