לדף ראשי



ר' יעקב קראנץ - המגיד מדובנא - דרשן ומחבר ספרי מוסר. נולד בזעטל פלך ווילנה ברוסיה בשנת 1740 ומת בעיר זאמושץ י"ז טבת תקס"ה (18 בדצמבר 1804).
למד אצל אביו עד היותו בן י"ח, אז נסע למעזריטש פלך שיעדליץ, למד שם בביהמ"ד ודרש לפעמים לפני מכיריו דרשות תורה ומוסר. לאחר שיצא לו שם של מגיד, נתקבל למגיד במעזריטש, ומשם נקרא לעיר זאלקווא, משם לעיר דובנא, שם שרת 18 שנה. הוא מפורסם על שם מקומו זה "ר' יעקב מדובנה". דרש גם בערי וולאדאווא פלך לובלין, קאליש, חלם, ולאחרונה בזאמושץ, שם היה 15 שנים, עד יום מותו.

נודע בדרשותיו על נושאי אמונה ומוסר, על פי המקראות ומאמרי חז"ל. חיבר משלים רבים, לקוחים מהחיים ומן הדמיון, להסביר דבריו. משליו הקנו לו שם עד כי נקרא "ראש הדרשנים ואבי מושלי משלים בישראל".
רבנים וגדולי הדור באו לשמוע דרשותיו ולהשתעשע בחברתו. כשחלה הגאון מווילנא, וקם מחליו והיה קשה עליו הלימוד והעיון, כתב למגיד מדובנא לבוא אליו ולומר לפניו את שיחותיו ומשליו.

ספריו
ר"י קראנץ לא הדפיס ספר בחייו, ואף כי כתב את דרושיו, היה חסר בהם תיקון הלשון, דבר שנעשה ע"י תלמידו המובהק ר' בערוש פלאהם, בהוצאת בנו ר' יצחק קראנץ.

ספריו:
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

"אהל יעקב" דרושים עה"ת (ח"א יוזעפאף 1830, ח"ב ואלקנא 1837, ח"ג--ה' ווין 1863--1859); "קול יעקב" על חמש מגלות (ווארשא 1819);
"כוכב מיעקב" על הפטרות (שם 1872);
"אמת ליעקב" פירוש על הגדה של פסח (זאלקווא 1836)ן
"ספר המדות" בשמונה שערים, באורים והערות בתכונות המדות (1862), פלאהם הוסיף בו "שיורי המדות" משלו, וכתב בהקדמתו תולדות המחבר.
ר' משה נוסבוים אסף מהספר "אהל יעקב" את כל המשלים והדפיסם בשם "משלי יעקב" (קראקא 1886).



הערות לערך:
שם המעיר: שמעון גווירץ
הערה: הוצאת ספריו יצאו לאור ע"י רבי אברהם דב בער פלאם ברשות בן המגיד רבי יצחק קראנץ ולא בהוצאת רבי יצחק, עוד, רבי אברהם דב בער פלאם חי דור אחרי המגיד ומעולם לא פגש את המגיד וודאי שלא היה תלמידו.
מקור ההערה: ידע אישי
לעיון נוסף: אהלי צדיקים


שם המעיר: שמעון גווירץ
הערה: בשער הספר אהל יעקב כתוב: כל אלה פעל ועשה תלמידו רבי אברהם דב בער פלאם.
אלא שלכאורה נכתבו הדברים בדרך מליצה, שכן רבי אברהם דב פלאם נולד בשנת ה'תקנ"ה ורבנו המגיד נפטר בשנת ה'תקס"ה, כך שבעת פטירת המגיד, בזמושץ, היה רבי אברהם כבן עשר, במזריטש, כך שקשה לומר שהיה תלמידו בפועל.
מקור ההערה: ידע אישי
לעיון נוסף: אהלי צדיקים


שם המעיר: שמעון גווירץ
הערה: בהקדמת הספר 'ספר המדות'
מספר רבי אברהם דב בער פלאם, כי בהיותו בלעמבערג בשנת ה'תקצ"ז, שם הדפיס את הספר "אהל יעקב", פגש את רבי יעקב אורנשטיין אב"ד לעמבערג, אשר סיפר לו כי בהיותו אברך צעיר היה סמוך על שולחן חותנו רבי הירש מייצעס ביערוסלאב, שם למד בחברותא עם רבי הירשלי שהיה לימים אב"ד באנהארד, באחד הימים הגיע רבנו (המגיד מדובנא) לבקר בעיר יערוסלאב והתארח אצל רבי הירש מייצעס חותן רבי יעקב אורנשטיין, ובכל יום היה רבנו הולך לדרוש בבית המדרש ורבי יעקב אורנשטיין וחברו היו הולכים לשמוע ולהתענג על אמרותיו, כך משך איזה שלשה שבועות, ביום האחרון לפני שרבנו המגיד עזב את העיר פנה אל האברכים רבי יעקב אורנשטיין וחברו ואמר להם שהיום לא יבואו לשמוע את הדרשה, ויתפלאו מאוד על דבריו ושאלוהו מה יום מיומיים והפצירו בו מאוד שיגלה להם טעם הדברים, לבסוף נענה רבנו המגיד ואמר להם כי מנהגו בדרך למסור דרשות אזי הדרשה האחרונה מוסר הוא בדברי מוסר ותוכחה לעורר לב בנים לאביהם שבשמיים, והלוא אתם רכי מזג ודואג אני עליכם שלא יגיעכם חלילה עד לפגיעה בבריאות, ממשיך רבי יעקב אורנשטיין לספר, אני וחברי צחקנו ואמרנו שלא ידאג כי לא נבכה, ואכן הלכו לשמוע את הדרשה, רבי יעקב אורנשטיין התחיל לבכות בראותו את המגיד עולה לבימה ומהפחד יצא החוצה, אך חבירו הירשלי שהיה עקשן נשאר ולאט לאט החל לבכות ואכן הדברים נכנסו ללבו יותר מידי ורבע שנה אח"כ היה חולה צמוד למיטתו...
מקור ההערה: הקדמת הספר 'ספר המדות'
לעיון נוסף: אהלי צדיקים


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן