חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

שיעורי המצוות – ר' חיים נאה

שיעורי מצוות לפי פסקי ר' חיים נאה זצ"ל.

תוכן המאמר:
שיעור עיסה החייבת בחלה
שיעור כוס רביעית
שיעור כביצה
שיעור פחות מכותבת
שיעור כזית
כזית מרור
שיעור כמלא לוגמיו
שיעור צירוף האכילות
פת הבאה בכסנין
שיעור גריס
שיעור אתרוג
שיעור עירובי חצרות
שיעור עירובי תחומין
אמה של תורה
שיעור מקווה
ג' לוגין
שיעור ט' קבין
שיעור טלית קטן
שיעור אורך הציצית
שיעור בית למזוזה
שיעור סוכה
שיעור אורך שדרו של לולב
שיעור אורך בדי הדס וערבה
שיעור המיל
זמן עלות השחר
שיעור שעות זמניות
זמן בין השמשות
שיעור פרוטה
שיעור חמישה סלעים

שיעור עיסה החייבת בחלה
א) שיעור עיסה החייבת בחלה, יש לשער בכלי המחזיק 2510 גרם מים צלולים, וימלא את הכלי קמח שווה עם שפתו, ולא ידחוק הקמח בידיו, אלא ידפוק הכלי עם הקמח על איזה דבר שהוא, שעל ידי זה יתלכדו גרגירי הקמח ויתמעכו החללים שביניהם, ועיסה הנעשית מקמח כשיעור הזה חייבת בחלה בברכה, זהו שיעור מדוקדק, ועיקר השיעור.

ב)
אבל בלא ברכה חייב להפריש חלה מקמח הממלא כלי שהוא מחזיק 2423 גרם מים צלולים.

ג)
וקמח משקל 1666.6 גרם חייב בחלה בברכה (ערך 7 אוקיות ירושלמיות), ובלא ברכה חייב להפריש מקמח משקל 1615.3 גרם (האוקיה בירושלים ותל אביב משקלה 240 גרם, והאוקיה בחיפה משקלה 215 גרם).

ד)
וראוי להפריש חלה בלא ברכה מקמח משקל 1230 גרם, אבל אין זה לעיכובא כלל. ואם שכח להפריש מעיסה כזו לפני השבת, מותר לאכול בשבת בלי הפרשה אפילו בארץ ישראל.

ה)
והחלה שמפרישין אין לה שיעור אפילו בארץ ישראל, ומכל מקום נוהגין ליטול כזית ושורפין אותה.

שיעור כוס רביעית
ו) שיעור כוס רביעית לקידוש והבדלה, ולחיוב ברכה אחרונה, ולכל דבר ששיעורו ברביעית, הוא כלי המחזיק 86 גרם מים, וסימנך "כוס" בגימטרייא 86.

שיעור כביצה
ז) שיעור כביצה בקליפתה (שני שלישי רביעית) הוא משקל 57.6 גרם מן המים.

ח)
שיעור כביצה בלא קליפתה, הוא משקל 54¾ גרם מן המים, וכערך זה מן הלחם ומן המצה.

שיעור פחות מכותבת
ט) שיעור פחות מכותבת הגסה, הוא משקל 30 גרם מכל מיני מאכל, ואפשר להאכיל לחולה מסוכן ביום הכיפורים בבת אחת, ואם לפי דברי הרופא לא יספיק 30 גרם, יוסיפו עד 38 גרם, ועד 48 גרם.

שיעור כזית
י) שיעור כזית, י"א שהוא כחצי ביצה בלא קליפתה, וי"א שהוא פחות מעט משליש ביצה, וצריך להחמיר בשל תורה. וכזית מצה, וכזית לחם בסוכה, וכזית לחם לברכה אחרונה, משקלו 27 גרם, ומיני פירות ובשר ודגים שהם כבדים מן המים הוי משקל הכזית 30 גרם, ויש ליזהר שלא לאכול ספק כזית שלא יכניס עצמו בספק חיוב ברכה אחרונה. ובגדר ספק כזית נחשב מן 15 גרם עד 27 גרם בלחם, (או מן 16½ גרם עד 30 גרם בבשר ודגים כנ"ל).

כזית מרור
יא) כזית מרור שהוא מצווה דרבנן הוא כשליש ביצה, וחזרת שקורין חסא, הוי כזית מן העלים משקל 17 גרם, ומן הקלח משקל 19 גרם.

שיעור כמלא לוגמיו
יב) שיעור כמלא לוגמיו שחייב על שתייתו ביום הכיפורים, הוא כמלא לוגמיו של השותה, ולחולה ביוהכ"פ נותנין פחות מכמלא לוגמיו שלו, ובאדם בינוני הוי פחות מכמלא לוגמיו 42 גרם מים, ושאר משקים מודדים בכלי המחזקת 42 גרם מים, אבל אין אנו בקיאים מי הוא הבינוני, אבל אדם שפיו גדול ורחב שאין להסתפק שהוא פחות מבינוני, יכולים לתת לו השיעור הנז' של 42 גרם, ומותר לשקול ביום הכיפורים, ומ"מ יכין השיעורים בערב יוהכ"פ.

שיעור צירוף האכילות
יג) שיעור צירוף האכילות, שיהיו נחשבים כאכילה אחת, הוא כשיעור אכילת פרס, ונחלקו הפוסקים בשיעור הזמן במינוטין, ולמעשה באכילת מצווה כגון כזית מצה ומרור וכזית לברכה אחרונה השיעור הוא 4 מינוטין, ואם שהה באכילת הכזית מתחילת האכילה עד סופו יותר מ- 4 מינוטין אינו מצטרף, וכאילו לא אכל כזית.

יד)
ולחולה ביוהכ"פ שאוכל פחות מכשיעור בבת אחת, צריך להפסיק בין אכילה לאכילה, ובין שתייה לשתיה 9 מינוטין, ואם א"א להמתין 9 מינוטין, יפסיקו על דרך זה, 8 מינוט, 7½, 6, 5, 4½, 4 מינוט, ככל האפשר להרחיק ההפסקה, ובשתייה אם א"א להפסיק 4 מינוט, יעשו על כל פנים קצת הפסקה.

פת הבאה בכסנין
טו) פת הבאה בכסנין שברכתה בורא מיני מזונות, אם אוכל ממנה שיעור קביעות סעודה צריך נט"י המוציא ובהמ"ז, ושיעור קביעות סעודה הוא שיעור אכילת פרס שהוא 3 או 4 ביצים, לכן פחות מ- 3 ביצים ברכתו בומ"מ, ומ- 3 ביצים שהוא משקל 168 גרם עד 4 ביצים שהוא משקל 230 גרם, הוי ספק בומ"מ ספק המוציא, ויש ליזהר שלא להכניס עצמו בספק, ושיעור 4 ביצים צריך נט"י המוציא ובהמ"ז.

טז)
ולדעת רבינו בעל התניא ושו"ע ז"ל ד' חילוקים בהלכה זו:
1. פחות מ- 4 ביצים (230 גרם) והוא שבע ממנו הוי ספק.
2. מ- 4 ביצים עד 6 ביצים (336 גרם) ולא עד בכלל, והוא שבע ממנו ברכתו המוציא וברהמ"ז, ואם לא שבע ממנו ברכתו בומ"מ.
3. מ- 6 ביצים עד 21.6 ביצים, ולא עד בכלל, ולא שבע ממנו הוי ספק.
4. 21.6 ביצים (1244 גרם) אף אם לא שבע מברך המוציא ובהמ"ז.

שיעור גריס
יז) שיעור גריס, הוא מחלוקת הפוסקים, וי"א שהוא עיגול שרוחבו ערך 14 מילימטר וכן עיקר.

שיעור אתרוג
יח) שיעור אתרוג, הוא כגודל ביצה, ומשקלו 58 גרם, לבד העוקץ והפטמת, ויש להדר ולהוסיף שליש מלגאו בדמים (דהיינו אחד על שלוש) ליקח יותר גדול מטעמים שנתבארו בס' שיעורי תורה.

שיעור עירובי חצרות
יט) שיעור עירובי חצרות, פת כגרוגרת (והוא משקל 25 גרם מהחמץ או מהמצה, וי"א ערך 20 גרם וכן עיקר) לכל אחד מהשכנים, ואם היו יותר מי"ח שכנים אפילו אלף ויותר, שיעורו 8 ביצים פת (משקל 461 גרם), וי"א 6 ביצים פת (משל 346 גרם) וכן עיקר.

שיעור עירובי תחומין
כ) שיעור עירובי תחומין, הוא גם כן 8 או 6 ביצים פת כנזכר, ואפשר לעשות עירובי תחומין גם משאר מיני מאכל או משקה כמו בשיתופי מבואות, וביין או שאר משקים שיעורו 2 רביעיות, ובביצים שיעורו 2, ומשקלם 120 גרם, ואפי' בביצים חיין מערבין. וכמו שנתבאר באו"ח (סי' שפ"ו).

אמה של תורה
כא) אמה של תורה היא 6 טפחים = 48 סנטימטר, הטפח הוא 4 גודלין = 8 סנטימטר, הגודל הוא 2 ס"מ, ופעמים משערין באמה דחוקה, ופעמים באמה רווחה, תמיד לחומרא, ויתרון הרווחה על הדחוקה 1/48, ובמקום חומרא חושבין האמה 49 ס"מ, וכן ראוי לחשוב האמה הדחוקה 47 ס"מ במקום חומרא, וכן משערין הטפחים והגודלין.

שיעור מקווה
כב) שיעור מקווה אמה על אמה ברום שלוש אמות, נהגו לחשוב האמה של מקווה ערך 63 ס"מ, ואין לבטל המנהג, אבל השיעור המצומצם כפי הדין הוא לחשוב האמה 49 ס"מ, ואם חסר משהו פסולה, ובמשקל המים הוי השיעור המצומצם 331.776 קילוגרם, מים זכים וצלולים, וחלילה להוציא לעז על מקווה כזו.

ג' לוגין
כג) ג' לוגין מים שאובין שפוסלין את המקווה הוא 1 ליטר עם 8 גרם (ויש להחמיר לחשוב 945 גרם).

שיעור ט' קבין
כד) שיעור ט' קבין מים הם משקל 12.442 ליטר, ובמשקל הרוטל הירושלמי 4 ו- 1/3 רוטל.

כה)
שיעור משא ד' קבין 6504 גרם.

כו)
שיעור נקב כשפופרת הנד לחיבור מקוואות, נהגו לעשות גדול ביותר כדי שהמים הבאים דרך האוצר למקווה הטבילה יזרמו בקילוח גדול ותתמלא המקווה במהירות, אבל השיעור המצומצם לפי הדין הוא נקב עגול שרוחבו 3½ סנטימטר.

שיעור טלית קטן
כז) שיעור טלית קטן, אמה על אמה מלפניו ואמה על אמה מלאחריו, לבד מבית הצוואר, וצריך להיות רוחבו 49 ס"מ. ואורכו 118 ס"מ (20 ס"מ לבית הצוואר), ואם אורכו רק 100 ס"מ ובית הצוואר מכלל השיעור, צריך להיות הכתפיים של הט"ק רחבים 6 ס"מ לכל הפחות כל כתף, על ט"ק רחבים 6 ס"מ לכל הפחות כל כתף, על ט"ק פחות מזה אין לברך, וכל השיעור של האורך והרוחב צריך להיות מופשט ומלביש את האדם, לכן צריך ליזהר ברוחב הט"ק שיהיה עודף על אמה כי קשה ליזהר שיהא מופשט כולו ברוחב.

כח)
הנקב שתולין בו את הציצית לא יהיה למעלה מן 6 סנטימטר (פחות 1¼ מילמ"ט) משפת הטלית מצד האורך ומצד הרוחב, אלא יהיה בתוך 6 ס"מ, דהיינו שהחוטין שבתוך הנקב לא יהיו למעלה מן 59 מילמ"ט, ואם לא עשה כן פסול.

כט)
וכן לא יהיה הנקב ואפילו מקצתו למטה מן 3½ ס"מ משפת הטלית מצד האורך ומצד הרוחב, ואם הוא למטה מזה פסול, אבל לכתחילה יזהר מאוד להרחיק הנקב משני צדי הטלית 4 ס"מ, ויעשה הנקב בתוך סנטימטר החמישי, ובטלית קטן שעושין בו שני נקבים צריך להיות שני הנקבים בתוך השיעור בין 4 – 6 ס"מ כנ"ל.

שיעור אורך הציצית
ל) שיעור אורך הציצית, כל הח' חוטין צריך להיות י"ב גודלין לאחר שעשה כל הכריכות והקשרים, דהיינו 24½ ס"מ, ולפחות 24 ס"מ. מתחילת הקשר העליון הראשון, אבל מהנקב עד הקשר אינו נחשב מכלל השיעור, ושיעור כדי עניבה בחוט א' הוא 4 ס"מ.

לא)
שיעור רוחב רצועה של תפילין 1 סנטימטר, ובשעת הדחק כשר 9 מילמ"ט.

שיעור בית למזוזה
לב) שיעור בית למזוזה, הוא ד' אמות על ד' אמות, דהיינו כשיש בו ריבוע של 196 ס"מ על 196 ס"מ חייב במזוזה בברכה. ובריבוע של 192 ס"מ על 192 ס"מ, חייב במזוזה בלא ברכה, ואם אורכו יתר על רוחבו, ויש בו כדי לרבע ד' אמות חייב במזוזה בלא ברכה. ואם אין רוחבו 56 ס"מ פטור ממזוזה, וגובה הפתח צריך להיות 10 טפחים דהיינו 81 ו- 2/3 ס"מ, ואם גובהו 80 ס"מ יעשה מזוזה בלא ברכה. ובפחות מ- 80 ס"מ פטור ממזוזה, וכן מחיצה למעקה ושאר דבר גובהה 81 ו- 2/3 ס"מ.

שיעור סוכה
לג) שיעור סוכה, בגובה לא פחות מ- 81 ו- 2/3 ס"מ, ולא יותר מ- 9.40 מטר, והרוחב לא פחות מ- 57.2 ס"מ על 57.2 ס"מ, והעושה סוכה על הגזוזטרא ואבני הגג או צינור מהגג בולט מכוון כנגד הסוכה יעשה שאלת חכם.

שיעור אורך שדרו של לולב
לד) שיעור אורך שדרו של לולב (לבד מן העלין הארוכין שעל השדרה) 32.7 ס"מ, ולפחות 32 ס"מ.

שיעור אורך בדי הדס וערבה
לה) שיעור אורך בדי הדס וערבה (לבד העלים היוצאים בראש ההדס והערבה) 24½ ס"מ ולפחות 24 ס"מ, ואם הוסיף על שיעור הדס או ערבה צריך להוסיף גם על שיעור הלולב שיהא שדרו של לולב 8 ס"מ למעלה מן האגודה.

שיעור המיל
לו) שיעור המיל = 2000 אמה, ובזמן הילוך מיל נחלקו הפוסקים, י"א ששיעורו 18 מינוט, וי"א 22½ מינוט, וי"א 24 מינוט וכן עיקר, וצריך להחמיר לכתחילה ככל הדעות.

זמן עלות השחר
לז) זמן עלות השחר בארץ ישראל, י"א 72 מינוט לפני נץ החמה, וי"א 90 מינוט לפני הנץ בימים השווים בניסן ותשרי, וי"א 2 שעות לפני הנץ בימים השווים וכן עיקר, וצריך להחמיר לכתחילה ככל הדעות.

שיעור שעות זמניות
לח) שיעור שעות זמניות, כל מקום שאמרו חז"ל מספר שעות בהלכה כגון ק"ש עד שלוש שעות ותפילת השחר עד ארבע שעות וכיוצא, הם שעות זמניות, שהיום נחלק ל- 12 שעות, וביום ארוך השעות ארוכות, וביום קצר השעות קצרות, ונחלקו הפוסקים בשיעור גבול אורך היום, י"א שחושבין היום מעלות שחר עד צאת כל הכוכבים (דהיינו כמה שעלות השחר מוקדם לנץ החמה, כזמן הזה מוסיפין אחר שקיעת החמה) וחולקין היום ל- 12 שעות, וי"א שלענין זה חושבין היום מנץ החמה עד השקיעה וחולקין היום ל- 12 שעות, והעיקר כסברא זו.

זמן בין השמשות
לט) זמן בין השמשות מתחיל תיכף עם שקיעת החמה, ושיעור זמנו אינו שווה בכל המקומות והזמנים, אבל בארץ ישראל בימים השווים שבניסן ובתשרי נמשך זמן בין השמשות ¾ מיל, י"א שהוא משך זמן 13½ מינוט, וי"א שהוא 16 ו- 7/8 מינוט, וי"א 18 מינוט וכן עיקר, וזהו בין השמשות דר' יהודה, וצריך להוסיף עוד 2 מינוט שהוא בין השמשות דר' יוסי, ואח"כ הוי ודאי לילה.

מ)
ובקיץ נמשך זמן ביה"ש יותר מעט, ובחורף הוא פחות מעט, ומפני שאין אנו בקיאין לצמצם שיעור זה, יש לנהוג בא"י בקיץ לפרוש בע"ש מדברים המותרים בבין השמשות 18 מינוט אחר השקיעה כמו בימים השווים, ובחורף 15 מינוט אחר השקיעה, וכל ספק בזה אזלינן לחומרא.

מא)
ובמוצאי שבת שצריך להוסיף מחול על הקודש, צריך לנהוג איסור מלאכה בכל הקיץ עד 30 מינוט אחר השקיעה לכל הפחות, ובכל החורף עד 24 מינוט אחר השקיעה לכל הפחות, וכל זה לממהרין לצאת מן השבת, אבל המנהג משנים קדמוניות שחצי שעה אחר השקיעה עומדין להתפלל ערבית בבתי כנסת הקבועים בין בקיץ בין בחורף, ואין עושין מלאכה עד אחר תפילת שמו"ע, ואין לשנות המנהג אם לא לצורך דחוף.

שיעור פרוטה
מב) שיעור פרוטה הוא משקל חצי שעורה מכסף מזוקק, והוא 1/40 גרם, והשילינג היוצא בא"י היום, הוא מעורב מכסף ושאר מתכת, ויש בו כסף משקל 4 גרם, והמחלל מעשר שני על פרוטה שבשילינג, יאמר שיהא מחולל על פרוטה א' של כסף נקי מהשילינג.

שיעור חמישה סלעים
מג) שיעור חמישה סלעים של פדיון הבן, כסף מזוקק משקל 96.1.5 גרם, אפילו אין עליו צורת מטבע כלל, ויש להוסיף עד 101 גרם, ובשתים עשרה מטבעות של מאה מיל א"י יש בהם 101 גרם כסף נקי ופודין בהם.

ערך מילין, אנציקלופדיה למטבעות, משקלות ומידות בספרות התלמודית, מאת חיים יעקב שעפטיל

מקור הערך: הספר מפתח התורה והמצוות


הערות לערך:
שם המעיר: יהונתן גולן
הערה: ב. שם, דשיעור קביעות סעודה הוא 230 גרם. ואינו מעודכן. עיין בספריו של מרן הגרע"י שליט"א - (חזו"ע פסח-תשס"ג חלק הגדה של פסחובהליכות עולם ח"א פרשת צו אות י"א) דשיעור 230 גרם הוא לפי מה ששיער הגר"ח נאה זצ"ל דדרהם הוא 3.2 אך מכיוון שת"ח אחד (הרב הדר יהודה מרגולין שליט"א) בא לפניו וסיפר שביקר במוזיאונים רבים בעולם ומצא ששיעור הדרהם הגדול ביותר לא עולה על 3 גרם [וא"כ שיעור קביעות סעודה הוא 216 גרם רביעית 81 גרם כביצה 51 גרם וכזית 18 גרם. וא"כ גם לאלו שמשערים במשקל יש נפק"מ לענין שיעור זה. ומודים דרבנן היינו שבחייהו


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן



ערכים קרובים
שיעורי המצוות – טבלת השוואה
שיעורי המצוות – שיטת החזון איש
משקלות


נושאים קרובים באתר דעת
שיעורי המצוות


ספרים בטקסט מלא
ערך מילין