לדף ראשי



שבתאי דונולו - רופא ומחבר, נולד בעיר אורס (אוריא) בדרום איטליה בשנת 913, ומת אחר שנת 982. בהיותו בן י"ב (ט' תמוז תרפ"ה=925) נשבה על ידי חיל הערבים, ונהרגו שם עשרה רבנים ומנהיגי העיר. כנראה היה החיל הזה תחת פקודת פאטימיטא אבו אחמד געפר ן' עוביד. קרוביו פדו אותו בממון אבותיו בטרנטו (אוטראנטו).
בצעירותו למד רפואה ואסטרולוגיה. תחילה למד בספרי ישראל הקדמונים. אך בשמעו כי הספרים שנכתבו בחכמות בימים האלה על ידי ישראלים אין בהם ממש, החליט לתור ולבקש חכמה מיונים ישמעאלים בבליים וחכמי הודו. אחרי חקירה מצא שדבריהם שווים לספרי ישראל, וכי חכמת האסטרולוגיה מיוסדת בברייתא דשמואל.

דונולו מצא חכם בבגדאד ושמו בגדש, שהיה מבין באסטרולוגיה ובחשבון - "להבין באמת מה שהיה ומה שיהיה, וכל חכמתו הייתה מסכמת עם ברייתא דשמואל". גם למד מדידת צל הקנה כמו שכתוב בברייתא דשמואל.
אח"כ התיישב בעיר מודינא, והיה שם לרופא כארבעים שנה.

ספריו
דונולו היה היהודי הראשון שכתב ספרים ברפואה. וחבר ספר היקר על הרפואות, ומקצת ממנו נשאר בכ"י באוצר הספרים בפירינצא סימן 508, אשר הדפיס שטיינשניידר בשנת 1867. גם חבר ספר חכמוני, פירוש ספר יצירה בדרך האסטרולוגיה. ספר זה הוציא לאור דוד קאשטיל עם הקדמה בעברית והקדמה גדולה באיטלקית (פירינצי 1880).

בהקדמת המחבר יאמר:

ברכות ונחמות טובות עד בלי די,
תבאנה לכל מי שיכתוב זה ספר למודי,
יושיעהו אל אם יכתבהו בשם שבתי
בלי למחות שכר מזה ספר סודי...
נאומי אם לא יפייסו,
שופט צדק ידון דיני,
וינקום נקמתי מהם אל נקמות ה'
לא יאבה ה' סלוח להם על עלבוני וכו'.

בסוף ההקדמה רושם מצב כוכבי לכת בחודש אלול שנת 946, שהוא זמן כתיבת הספר. תחילת ההקדמה כתובה בחרוזים ושווי הדלתות הסופיות ובחתימת שמו ושם אביו ושם עירו. הספר עצמו מחולק לשנים:
בראשון יבאר את הפסוק נעשה אדם בצלמנו וכדמותנו, בחקירה עיונית רחוקה מהגשמה.
החלק השני הוא פירוש ספר יצירה על פי האסטרולוגיה.

נייבויער הדפיס ממנו מקצת מאמר מפירושו על בראשית א' כ"ו (נעשה אדם וגו') שכתב בשנת 982 והוא כעין הוספה להקדמתו לספר חכמוני. ובו הזכיר את הרעיון כי האדם הוא עולם קטן. רשומים מן הקדמתו נמצא בספר אורחות צדיקים, או ספר המידות ושבט מוסר לר' אליהו הכהן. בפירוש ספר יצירה המיוחס לרס"ג וכן בפירוש יצירה לבעל הרוקח יש דברים רבים שלקחו מפירוש דונולו.
רש"י מזכיר שמו בפירושו לעירובין נ"ו. ר' שמואל דמן עכו קרא ספר חכמוני בשם ספר המזלות. גם מזכירו ר' שלמה בן יהודה (1424) בספרו חשק שלמה לספר הכוזרי, והדסי באשכול הכופר דף ל"א. דונולו חידש מלות ומושגים בלשון עברית. היה בדעה כי והשורשים מיוסדים על שתי אחריות, והיה הראשון שהזכיר את מדרש תהילים.



הערות לערך:
שם המעיר: אלחנן סגל
הערה: במסכת ביצה דף לג עמוד א מביא רש"י בד"ה 'מן המים' - 'כך שמעתי בפיוט יוצר שיסד אחד מגאוני לומבדיא"ה'. ובהגהות וציונים בהוצאת 'עוז והדר' אות ז תיקנו 'בפירוש ספר יצירה' משום שכך נמצא בפירושו של דונולו לספר יצירה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן