לדף ראשי




התוכן:
תכונת דניאל
ספר דניאל
קבר דניאל ועלייתו

דניאל - חוזה חזיונות; מבני יהודה (דניאל א' ו,), ושמו הוסב אח"כ לשם בלטשאצר. הוא היה איש חמודות וחכם הרזים אחד מבני שרי הפרתמים אשר הביא נבוכדנצר להיכלו מגלות יהודה.

עם דניאל היו עוד שלושה חכמי ישראל:
חנניה מישאל ועזריה.

דניאל וחבריו אלה לא התגאלו בפתבג המלך וביין משתיו, אך אכלו זרעונים ושתו מים, ובכל זאת היו טובי מראה ובריאים, ועלו בחכמתם עשר ידות על חכמי בבל, דניאל הבין גם כן בכל חזון וחלומות, פתר לנבוכדנצר את חלומו, ובגלל זאת הפקידהו לראש חכמי ארצו (שם ב'). גם פתר לו את חלום האילן, (שם ד'). כמו כן פתר לבלשאצר בליל המשתה הגדול שעשה ערב מפלתו, את הכתובת על קיר ההיכל שכתבה יד נסתרת:

"מנא מנא תקל ופרסין"

ופתרון דבריו היו:

"מנא" מנה אלוהים את מלכותך ויכלה
"תקל" נשקלת במאזנים ותמצא חסר,
"פרס" נפרסה ממלכתך ותנתן למדי ופרס (דניאל ב"ח - כ"ח),

והם שמות של משקלים:

מנה הוא משקל שישים או חמישים שקל;
"תקל" הוא השקל;
"פרסין" הם מחצית השקל או מלשון פריסות וחלקים.

ופירושו:

מנה כנגד נבוכדנצר,
שקל כנגד בלשאצר שלא היה חזק כאביו,
"ופרסין" מורה על הפריסה והחלוקה למלכות מדי ופרס.

ועל סמך פתרון הזה מרדו בו כורש ודריוש שהיו שוערין לבלשאצר, כמפורש במדרש (שה"ש רבה פ"ג ב').

בימי דריוש עלה דניאל לגדולה, והיה בין שלושת השרים שנמנו על מדינות מלכות פרס (שם ו'), המשרה הגבוהה הזאת עוררה קנאה בלב השרים על דניאל, שבקשו לחוקק חוק שלא יבקש שום איש בקשה בכל מדינות המלכות במשך שלושים יום זולתי מהמלך לבדו. הם ידעו כי דניאל מתפלל בכל יום לה' ויעבור על החוק. דניאל אמנם המרה את מצוות המלך, נענש והושלך לגוב האריות. ניצל בדרך נס, ובמקומו הושלכו מלשיניו שהיו למאכל לשיני האריות (שם).

תכונת דניאל
דניאל לא היה נביא במובן האמיתי, כי הנבואה פסקה קודם הגלות עם זכריה חגי ומלאכי. אבל היה חוזה חזיונות ברוח אלהים. דניאל נבחר להיות מן הילדים העומדים בהיכל המלך נבוכדנצר, כאשר היה כבן עשר שנים, והיה מן הגולים הראשונים עם גלות יהויכין בשנת נ"א שכ"ז (488 לפה"נ).

בשנת שלוש לכורש מלך פרס ניכר דניאל בחזון אשר נראה אליו (שם י' א') וזה היה בשנת נ"א שצ"ג (887). הוא היה אז בן 76 שנה, ועלה ברשיון כורש עם הגולה (עזרא ח' ב', נחמיה י' ז').
כאשר הושלכו חנניה מישאל ועזריה (שדרך מישך ועבד נגו) חבריו בכבשן האש מפני שלא השתחוו לצלם נבוכדנצר (שם ג'), לא נזכר דניאל, ואמרו חז"ל:

ודניאל להיכן אזל?
למברא נהרא יבא בטבריא,
ושמואל אמר: לאתויי ביזרא דאספתא (זרע של עשב),
ורבי יוחנן אמר: לאחויי חזירי דאלכסנדריא וכו' (סנהדרין צ"ג).

רצונם לומר שהמלך נבוכדנצר שלחו מארצו בשליחות כל שהיא, כדי שלא יענש כמו חבריו, כי כבדו כאיש אלהים, אבל לא היה יכול להצילו בגלל שאר העם. (חידושי אגדות מהרש"א שם).

חז"ל אמרו:

"התך" דאסתר הוא דניאל, שחתכוהו מגדולתו.

נענש דניאל מפני שהשיא עצה טובה לנ"נ הרשע, שנאמר: "להן מלכא ישפר עלך וחטאיך בצדקה פרוק וגו' (דניאל ד'. ב"ב ד').

דניאל התפלל זמנין תלתא ביומי בבית שיש בו חלונות (דניאל ו', ברכות ל"א). בי כנישתא דדניאל היה תלתא פרסי מברנש בבבל (עירובין כ"א), דניאל בתפילתו בברכת אבות לא אמר "גבור" (וכן ירמיה לא אמר הנורא). אמר: "גויים משתעבדים בבניו, איה גבורותיו? כי השבח לה' הוא רק על פעולותיו הנראות לבני אדם, וה' היה מאריך אפו לאומות העולם ששתעבדו את ישראל בגלות (יומא ס"ט).

ספר דניאל
ספר דניאל נחשב בין הכתובים וסדרו בין איכה ואסתר (ב"ב י"ד:) לפי סדר הזמנים, כי חזיוני דניאל היו אחר נבואות ירמיהו ולפני מלכות אחשורוש. השבעים טעו לחשוב את דניאל לנביא, וסדרו אותו אחרי יחזקאל. בסדר שלפנינו יבוא דניאל בין אסתר ועזרא, כי חמש המגילות יבואו יחד, ואחריהן ספר דניאל.

אנשי כנסת הגדולה ערכו ספר דניאל (ב"ב ט"ו). בספר הזה יש 12 פרשיות, והואנכתב חציו עברית וחציו ארמית:
המבוא (א' א' - ב' ד') עברית;
ומן ב' ד' עד פרשה ז' - ארמית,
מפרשה ז' עד סוף הספר - עברית.

בסוף הספר יש חשבון קץ הגלות. ונלאו רבים לבקש פתרונו.
יש אומרים: שמכוון על קץ בבל של שבעים שנה;
ויש אומרים: כי מכוון לקץ העתיד שחזה דניאל בחלום נבואי.
ולפי דעת רבא אף דניאל טעה בחשבונו של גלות בבל, דכתיב ואני דניאל בינותי בספרים (שם ט') מדקאמר "בינותי" - מכלל דטעה (מגילה י"ב,).

בדניאל נזכרה אמונת תחיית המתים:

"ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם" (שם י"ב ב').

קבר דניאל ועלייתו
כבר נזכר למעלה מדברי חז"ל כי בי כנישתא דדניאל היה אצל ברנש, ולפי המסורה בידי היהודים הוא אצל עיר בבל (בגדאד).

ר' בנימין במסעותיו מספר כי כניסת עליית דניאל היא מהלך מיל מעיר בבל, היא העלייה הקדומה שבנה דניאל, והיא בנויה באבני גזית ולבנים. במקום ההוא יושבים כשלושת אלפים יהודים (מסעות בנימין הוצאת אשער עמוד ס"ה).

קבר דניאל הוא בעיר שושן, נהר גדול חולק את מדינא לשנים והגשר ביניהם. מהצד שדרים שם היהודים הוא קברו של דניאל, ושם היו השווקים והיהודים התעשרו שם, ומהצד האחר של הגשר הוא מקום גנות ופרדסים, שם גרים עניים, והם התקנאו ביהודים העשירים הגרים בצד הקבר, באמרם כי מזלו של דניאל גרם להם להתעשר, והייתה מלחמה בין שתי הקבוצות בגללו, עד אשר התפשרו כי יניחו את ארון דניאל שנה אחת בצד קבורתו ושנה אחרת מעבר הגשר בצד השני.
מלך פרס שראה שמעבירים את הארון בכל שנה, אמר שלא נכון לבזות את הארון על ידי הטלטול בכל פעם, וציווה לעשות ארון של זכוכית, לשים בו את ארון העץ, ולתלות אותו בשלשלאות באמצע הגשר. במקום שהיה קבור - שם יבנו בית תפילה לכל העמים (שם עמוד ע"ה וע"ע).

בסבוב ר' פתחיה כתוב, כי ארונו של דניאל תלוי בשלשלאות של ברזל מן הגשר באמצע הנהר עשר אמות גבוה מן המים, והארון הוא של נחושת קלל, ומרחוק נראה כזכוכית יפה. מסורת בידי היהודים כי כל ספינה העוברת תחת הארון, אם הם זכאים תלך לשלום ואם לאו תטבע במים, ויראים לעבור שם. גם יאמינו כי תחת ארונו של דניאל יש דגים עם נזמים של זהב באזניהם (שם עמ' 88).

טקסט מלא של ההוספות לספר דניאל בספרים החיצוניים



הערות לערך:
שם המעיר:
הערה: לעורך שלום,
שמי ניר גהלי ויש לי מספר שאלות.

1.מתי נכתב ספר דניאל ועל ידי מי?
2. מהן האסמכתאות לשאלה הראשונה ?
3. ספר דניאל כתוב ממקור ראשוןכיצד הועברו/נשמרו
הדברים בין תקופת חיי דניאל לבין נקודת הזמן
בו נכתב הספר ?
4. בסיפור המפגש בין אלכסנדר מוקדון לכהן הגדול
(ידוע או שמעון הצדיק ?!) נכתב כי הוצג בפני
אלכסנדר מוקדון ספר דניאל, החוקרים פוסלים זאת מהסיבה שעדיין לא נכתב הספר אבל הסיפור עצמו כן היה קיים.. מה דעתך על הצגת הספר והאם יש אסמכתאות לכך ?
אשמח לתגובתך

שם המעיר:
הערה: ראה יחיאל קויפמן כרך רביעי - ספר ראשון
"תולדות האמונה היהודית" עמ' 425

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן