לדף ראשי




עוים - אומה שישבה בארץ כנען על חוף הים התיכון, בחצרים (ערים פרזים) עד עזה, וכפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם (דברים ב' כ"ג). ויתכן כי הבירה שלהם הייתה "עוים" שנקראת על שמם ונספחה לחמשת סרני פלשתים: העזתי האשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים וגו' (יהושע י"ג ג). העיר הזאת נפלה בחלקו של שבט בנימין (שם י"ח כ"ג).

בגמרא יש פלוגתא על העוים, כי כנראה הם חוץ מחמשת סרני פלשתים שכבר נחשבו לפניהם. לדעת ר' יונתן ארונקי שלהם (היותר חשובים) חמישה, והעוים הם הפחותים, ולא נחשבו בין הסרנים. ורב אמר עוים מתימן באו, כי לדעתו מלת העוים בפסוק הזה נמשכת למלת "מתימן" אשר בפסוק הסמוך.
ולמה נקרא שמם עוים? שעיותו את מקומן.
דבר אחר: עוים שאיוו לאלהות הרבה.
דבר אחר: עוים שכל הרואה אותם אוחזתו עוית (חולין ס'),

נראה שהעוים היו מפוזרים במקומות שונים, ולכן יתכן שהם גם העוים שהושיב מלך אשור בערי שומרון (מ"ב י"ז ל"א) אשר עשו את נבחן ואת נרתק ומאי ניהו כלב וחמור (סנהדרין ס"ג).

העוים נחשבו לפלשתים
אע"פ שלא נמנו העוים בין חמשת סרני פלשתים החשובים היו חלק מהפחותים שבהם. ומפני השבועה שהשביע אבימלך את אברהם אם תשקור לי ולניני ולנכדי לא יכלו בני ישראל להורישו, אמר הקב"ה ליתו כפתורים ליפקו מעוים דהיינו פלשתים, וליתו ישראל ליפקו מכפתורים (חולין ס') והביא עליהם כפתורים והשמידום וישבו תחתם, ואח"כ הורישם בני ישראל.

רמב"ן בפירושו לתורה מביא בשם המדרש כי העוים הם רפאים, והוא שם תואר, שכל מי שרואה אותם לבם רפה כשעוה.
שבעה העמים שירשו ישראל והם החתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחוי והיבוסי, שישה מהם נזכרים במתנתו של אברהם שהבטיחו ה' לתת לזרעו. ונזכרו שם גם בני קניזי וקדמוני וחז"ל אמרו שהם ינחלו ישראל לעתיד לבוא, ונזכרו גם הרפאים והם צאצאי החוי הבן הששי לכנען, ובימי אברהם בנו להם רפאים, כי שווה בהוראתו, חוי על שם חור ופתן ומאורת צפעוני, והטמונים בארץ נקראו רפאים, כמו הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם וארץ רפאים תפיל. ובני חוי הזה רבו למעלה וכאשר נפוצו משפחות הכנעני נחלה המשפחה הזאת ארצות גדולות, ונקראו על שמם רפאים חוים נעוים, וכולם על שם תואר של נחש.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן