לדף
ראשי
עוץ
ארץ שנזכרה במקרא שלוש פעמים. פעם כמקום מוצאו של איוב, פעם בירמיה בנבואת פורענות על הגויים, ופעם באיכה שהיא חלק מאדום. עוץ - ארץ שנזכרה שלוש פעמים בכה"ק: א) מקום מולדת איוב; ב) מדינה צפונית-מזרחית ממצרים ומפרידה בינה ובין ארץ פלשתים, כנראה מדברי ירמיה אשר השקה את כוס יין החמה (נבואת הפורעניות) את פרעה מלך מצרים, ואת כל הערב, ואת כל מלכי ארץ העוץ, ואת כל מלכי ארץ פלשתים (ירמיה כ"ח כ); ג) חלק מארץ אדום, כאמור: שישי ושמחי בת אדום יושבת בארץ עוץ (איכה ד' ה"ה). ראב"ע כתב "שנים הם, והם ארמיים", וכוונתו כי השנים הראשונים הם בארץ אדום בדרומית מזרחית של א"י. ואפשר שגם החלק הזה היה נחשב לפנים לארם אשר התפשט אז גם לצד דרומית-מזרחית. סביר יותר כי היו שתי ארצות: אחת בארם ואחת באדום, ויושביהן היו מצאצאי אבותיהם שנקראו בשם עוץ, והם בן ארם בן שם (בראשית י' כ"ג) ובן נחור אחי אברהם (שם כ"ב כ"א) שניהם מארם. ועוץ השניה הייתה מיושבת מצאצאי עוץ מבני שעיר החורי (שם ל"ו כ"ה). ושם ישב איוב, כפי שנראה מספור המעשה של ספר איוב. שבא נפלה על הבקר והאתונות של איוב ותקחם והנערים הכו לפי חרב, והשביים באו מדרום. הכשדים נפלו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו, והכשדים באו מצפון. רכוש איוב היה לשלל בין השביים מדרום ובין הכשדים מצפון. מכאן שעוץ היא בגבול הצפוני של מדבר ערב. אליפז, אחד מאוהבי איוב, בא מתימן שהוא בדרום אדום. רעו בלדד בא משוע (בראשית כ"ה ב), אשר לפי כתובת היתדות היא בדרום כרכמיש. אליהוא היה יליד בוז שהוא במדבר ערב, ירמיה כ"ה כ"ג, אף כי יש בוז אחר בארם בראשית כ"ב כ"א). לדעת הירונימוס עוץ הוא במזרח דמשק בבקעה גדולה ונחמדה שנקראת "גוטא" כי מבטא העי"ז קרוב למבטא הגימ"ל כפי ההברה המזרחית, והטי"ת והצד"י מתחלפים. גם לדעת רש"י עוץ הוא בארץ ארם, ומסורה בפי ההמון כי קבר איוב הוא בקרבת דמשק. אמנם לדברי האומר איוב לא היה ולא נברא, גם עוץ אינה מדינה ממש רק שם תואר למקום המשל. מקור הערך: על פי אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|