לדף ראשי




עזיה - מלך יהודה (בשנות ב"א תתקצ"א-ג"א כז=769-733 לפה"ס), בן אמציה. שם אמו יכליה מן ירושלם. עוד בחיי אביו אמציה, והוא בן שש עשרה שנה, המלכהו תחת אביו, וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם. האריך במלכותו יותר מכל מלכי יהודה וישראל חוץ ממנשה בן יחזקיהו.

בתחלה עשה הישר בעיני ה', כל ימי נביאו זכריה המבין בראות אלוהים (דהי"ב כ"ו ח). גם הנביאים ישעיה הושע ועמוס היו בימיו. נלחם בפלשתים ופרץ את מבצריהם ובנה ערים בארצם. גם את הערבים והעמונים שם למס, ובנה את אילת והשיבה ליהודה (מ"ב י"ד כ"ב).

בירושלם בנה מגדלים ובמדבר יהודה חצב בורות רבים, ואמץ את עבודת השדות והכרמים כי אוהב אדמה היה. מקנה רב היה לו בשפלה ובמישור, וכרמים בהרים ובכרמל. את צבאו חיזק עד מאד, והיו לו שלוש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות חיילים. בנה להם מגנים ורמחים וכובעים ושריונות וכלי מלחמה, ויצא שמו עד למרחוק (דהי"ב ב"ו א -ט"ו).
בחזקתו השחית דרכו וגבה לבו לקחת לו גם כתר כהונה. הוא בא אל היכל ה' להקטיר קטרת, ובזה העלה עליו חמת הכהנים על חללו את הקודש. עזריהו הכהן גער בו, וה' הטיל צרעת במצחו, עד כי נרדף לצאת. הוא היה בבית החופשית כמצורע עד יום מותו, ויותם בנו מלך תחתיו. קברו לא היה במערה, אלא בשדה הקברות אשר למלכים, כי אמרו מצורע הוא.

בימים ההם היה רעש בארץ (עמוס א' א', זכריה י"ד ה). בימיו מלכו על ישראל שישה מלכים
זה אחר זה: בשנת 27 לירבעם בן יואש מלך ישראל עלה עזיה על כסא מלכות בית דוד, ובשנת 38 לעזריה (הוא עזיה) התחילה ממלכת זכריה בן ירבעם שמלך שישה חדשים, בשנת 39 לעזיה עלה שלם בן יבש על כסא המלוכה בישראל ומלך רק ירח ימים. בשנה ההיא עלה מנחם בן גדי ומלך על ישראל עשר שנים. בשנת ה- 50 לעזריה מלך בנו פקחיה בן מנחם שנתים, ובשנת 52 לעזריה, היא שנת מותו, התחילה ממלכת פקח בן רמליהו על ישראל. דברי ימי עזיחו כתב ישעיה בן אמוץ. (דהי"ב כ"ו כ"ב).

לפי התלמוד והמדרשים
עוזיהו נזקק לאדמה ונעשה חולין, שהיה מלך והפקיר עצמו לאדמה ולא נזקק לתורה.

יום אחד נזקק לבית הועד. אמר להם: במה אתם עוסקים?
אמרו לו: ב"הזר הקרב יומת" (במדבר א' כ"א).
אמר להם עוזיה: הקב"ה מלך, ואני מלך, נאה למלך לשמש פני מלך ולהקטיר לפניו. מיד ויבא אל היכל ה' להקטיר. ויבא אחריו עזריהו ועמו הכהנים, וכולם מפרחי כהונה, ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר לה', כי לכהנים בני אהרן המקודשים להקטיר, צא מן המקדש כי מעלת. ולזה יצא עליו קצף מלפני ה', מיד ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר, ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו. באותה שעה נבקע ההיכל הילך והילך י"ב על י"ב מיל. הבהילוהו משם וגם הוא נדחף לצאת (תנחומא כ"ח י"א).
לב חורש מחשבות און (משלי ו), זה עוזיה שביקש לבוז כהונה גדולה, ולקה בצרעת (ויק"ר פט"ז א).
הנגעין באין על גסי הרוח כעזיהו (אדר"נ פ"ט). ועל הגוזל מה שאינו שלו, ועל הנכנס בתחום שאינו שלו (במדבר רבה פ"ז ה).
מה שביקש לא נתן לו, ומה שבידו ניטל ממנו (ב"ר פ"כ ה).
א"ר יהודה אמר רב: כל קללות שקילל דוד את יואב נתקיימו בזרעו של דוד: זב מרחבעם, מצורע מעזיהו (סנהדרין מ"ח).
ביום שנחתם גזר דין של עשרת השבטים ליפול ביד סנחריב, ונחתם גזר דינו של סנחריב ליפול ביד חזקיה, נחתם גזר דינו של עזיהו שילקה בצרעת (ויק"ר פ"ח ז).

מקור הערך: על פי אוצר ישראל לי"ד אייזענשטיין

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן