לדף ראשי



נולד בשנת תקצ"ט (1839) לאביו רבי יעקב, האדמו"ר מאיזביצה, מחה"ס "בית יעקב", שהיה בנו בכורו של רבי מרדכי יוסף, בעל "מי השלוח" מאיזביצה. גאון אדיר בנגלה ובנסתר.

על חיבורו הגדול "סדרי טהרות", המרכז את כל החומר התלמודי מסביב למשניות מסדר טהרות על פי דוגמת הגמרא (נדפס על כלים ואהלות) יצאו עוררין בשל ניסיונו לחקות את הגמרא.

אחדים מגדולי דורו חלקו עליו גם בקשר לתגלית התכלת, אשר גילה. חיבר בשאלה זו ספרים אחדים: "פתיל התכלת", "עין התכלת" ו"שפוני טמוני חול", על יסוד בדיקותיו וחקירותיו מתוך נסיעות וספרים הוא מוכיח הוכחה מדעית, כי אכן קבע את החלזון. בלשונו השנונה, בסגנונו המהוקצע ובידיעותיו הענפות הצליח לנצח אח יריביו.

מיתר חיבוריו שנדפסו:
"סוד ישרים", ב' חלקים, על המועדים,
"תפארת החנוכי" על הזוהר,
"עשר מלין בחסידותא" על ארחות חיים.
רבים מחידושיו על הבבלי והירושלמי, הרמב"ם ועוד לא ראו את אור הדפוס.

בחסידות המשיך בדרך איזביצה. מספר מעריציו הגיע לאלפים. חסידיו נושאים בציציותיהם חוט תכלת. נפטר ביום ד' טבת תרנ"א. עם פטירתו הלכו חסידיו אחר אחיו רבי אברהם יהושע העשיל, שנפטר בחלים ביום כ"ו שבט תר"פ.

בנו יחידו, רבי מרדכי יוסף אלעזר, מח"ס "תפארת יוסף", נפטר בכ"ו שבט תרצ"ו (1936).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן