לדף ראשי




רב עמרם גאון - ריש ישיבת מתא מחסיא וגאון בבבל, חי במאה התשיעית ומת בשנת 875. היה תלמיד רב נטרונאי השני גאון סורא, ונקרא בתואר גאון בעוד רבו חי. במות רב נטרונאי (857) נבחר רב עמרם במקומו, ושימש כגאון עד יום מותו, 18 שנה.

סדור רב עמרם גאון
פעולה חשובה של רב עמרם גאון היא חיבורו "סדר תפילות של כל השנה", סידור הכולל דינים השייכים לתפילות ולזמנים.
סידור זה קיים עד עכשיו, וכל פוסקי ההלכות השתמשו בו ולרוב קבלו דבריו. בסדור נוספו ע"י המעתיקים דברים השייכים לגאונים מאוחרים לרב עמרם גאון.
רב עמרם כתב את סידורו לרגל בקשה שקיבל מחכם אחד שמו רב יצחק בר רב שמעון, ששלח אליו כסף בשביל הישיבה ובקשו שיסדר את התפילות. רב עמרם גאון מלא את בקשתו.

אלו דברי האגרת שכתב רב עמרם:

"עמרם בר ששנא ריש מתיבתא דמתא מחסיא, לרבינו יצחק בריה דמרנא ורבנא שמעון חביב ויקיר ונכבד עליו ועל ישיבה כולה. שלום רב.
מרחמנות השמים יהיה עליך ועל זרעך ועל כל החכמים והתלמידים ואחינו ישראל השרויים שם, שאו שלום ממנו ומן רב צמח אב בית דין ישראל, ומן אלופים וחכמי ישיבה, ובני ישיבה שלנו ושל עיר מחסיא, שכולם בשלום חכמים תלמידים, ואחינו ישראל השרוים כאן, שתמיד אנו שואלים בשלומכם וזוכרים אתכם בזכרון טוב, ומתפללים בעדכם ומבקשים רחמים עליכם, שירחם הקב"ה ברחמיו הרבים, ויגן עליכם ויציל אתכם מכל צרה ונזק ומכל חולי ומכאוב ומשלטון רע, ומכל מיני משחית וכל מיני פורעניות המתרגשות בעולם, וימלא ברחמיו הרבים כל משאלות לבכם.
שגר לפניו רבינו יעקב בן רבנא יצחק עשרה זהובים ששגרת לישיבה, ה' שלנו וה' לשפה של ישיבה, וציונו וברכנו אותך ברכות שיתקיימו בך ובזרעך ובזרע זרעך. וסדר תפילות וברכות של שנה כולה ששאלת, שהראנו מן השמים, ראינו לסדר ולהשיב כמסורת שבידינו כתיקון תנאים ואמוראים. דתניא ר' מאיר אומר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום" וכו'.

לא נזכר מנין נשלחה אליו השאלה, אבל בספר הקבלה להראב"ד נאמר כי השואל היה ספרדי וכן כתב ר' יוסף בן צדיק בספר זכר רב.

סדור רב עמרם גאון נערך לפי מנהג הישיבות בבבל, ונתקבל ע"י גדולי העם להלכה, אבל בנוסחתו נבדלו ממנו גם הספרדים וגם האשכנזים. בדברים רבים הוא שווה לנוסח ספרד הישן שסדר הרמב"ם.

סדר ר"ע גאון נדפס לראשונה בווארשא שנת 1865.

רב עמרם גאון בהלכה
וזה נוסח האגרת ששלח לשואליו מברצלונה עם תשובותיו:

"עמרם בר ששנא ר"מ דמתא מחסיא, לכל רבנן ותלמידיהון ושאר אחינו בית ישראל הדרים במדינת ברצלונה. יקרים ונכבדים ואהובים לפנינו, שלומם ירבה לעד ויגדל! קבלו שלום ממנו, וממר צמח דיינא דבבא, ומן רישי כלה, ומכל החכמים הסמוכים שהם במקום סנהדרי גדולה, ומן בני קיומי שהם במקום סנהדרי קטנה, ומשאר החכמים ותנאים ות"ח שבישיבה כולה, שתמיד בשלומכם אנו שואלים ומבקשים רחמים עליכם, שירחם עליכם המקום ברחמיו הרבים. השאלות ששאלתם לפנינו צוינו וקראו אותם לפנינו כשיושבים לפנינו אב"ד אלופים וחכמים וכל תלמידים, והתבוננו בו ועמדנו על מה שכתוב בהם וכך הראונו מן השמים" (תשובת גאונים דפוס ליק סי' נ"ו).

והנוסח הזה דומה כמעט לנוסח התשובה בשאלת הסדור.

אגרותיו, וכן רוב תשובותיו, כתובות עברית רהוטה, אף כי הארמית הייתה נהוגה יותר בזמן הגאונים. תשובותיו סובבות על ענייני תפילה, ברכות וקריאת התורה, שבת וקידוש, כתיבת ספר תורה, מזוזה ותפילין והנחת ציצית, דיני ר"ה ויו"כ, סוכה לולב פורים ותענית, איסור והיתר, נדרים, אישות. גם בדיני ממונות לעניין קנין ומכירה ושותפין, טוען ונטען ונזיקין. לפעמים השיב לשואליו בדרך פירוש וביאור.
נתן כמה כללים בדרך התלמוד: כל ברייתא דפליגי עלה בתלמוד לאו הלכה; עשרה עניינים שהלכה כבית שמאי: כל תיקו מחמירין מספק (שם סי' י"ג, י"ד).

מדרכי הגאון הזה להשוות בציוו הפסק והמשפט שלא לתת יד לעמי הארץ לומר פעם מחמירין ופעם מקילין (סי' כ"ז).
את המשומד החוזר בו ומתוודה בפרהסיא מחזיק לשב אל ה' בקרב לבו בכל עניין (סי' צ"ב). לעניין חלומות הוא אומר "אין אנו בקיאין בפתרון החלומות" (סו' פ"א).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן