לדף ראשי




תוכן:
קנאת ענן
כתות דתות שונות
העננים והקראים
ספרו ודתו
הלכות ודינים שבדה מלבו

ענן בן דוד - מייסד כת הקראים, הקראחפ הראשונים נקראו "עננים" על שמו. חי במאה השמינית בבבל בזמן רס"ג. לדעת פירקאוויץ נולד ענן בשנת ד"א תע"ד=(714), והקראים מיחסים אותו לדוד המלך וקוראים אותו "ענן הנשיא".
דודו היה שלמה ראש הגולה אחר בוסתנאי וחסדאי. יפת בן סעיד הקראי אומר "בוסתנאי מסר לבנו חסדאי, והוא לר' דוד הנשיא, והוא לבנו ענן.

רב שרירא גאון אמר בתשובתו על רב מר אבא בן מר רב אמי:

"והוא בן בנו של מר רב שמואל שהציבו שלמה בר חסדאי ריש גלותא במתא מחסיא כמו שפי' למעלה".

גרץ הוכיח כי שלמה ודוד היו בני חסדאי, ועלה שלמה אחרי אביו ומת בלא בנים, וירש אותו ענן בן דוד. הקראים השמיטו את שלמה מסדר היוחסין, כי רצו לעשות את אבי ענן לנשיא.

מקריזי (אצל די זאסי, בכרסטומטיא הערבית ח"א 301) אומר על העננים -

"הם מתיחסים אל ענן ראש גליות שבא מן המזרח בימי אבי געפר אלמנצור ועמו נוסח המשנה שהעתקה מכתב ידו של הנביא משה ע"ה, וכשראה מה שהיה עליו מן היהודים הרבנים והקראים מתנגדים למה שבידו, עצר כוח יחידי להתקומם נגדם, וטען עליהם בדתיהם. היה נכבד אצלם, וחשבוהו מיוצאי חלציו של דוד המלך ע"ה ולאיש היותר חסיד בבחינת הדת, וחשבו שאילו חי בזמן הבית היה נביא, ולא יכלו להרים ראש נגדו, לפי שהיה חוץ ממה שזכרנו חשוב בעיני הכליף שכבדוהו מאד. וממה ששונה אצלו מן היהודים הוא קידוש החדשים לפי הראיה, כמו שהוא באסלאם. ולא התחשב באיזה יום מן השבוע חל החדש, ועזב חשבון הרבנים ועיבור החדשים, וסמך רק על מציאת האביב בשעורים. וחלק כבוד בדברו לישו בן מרים, והניח נבואת מוחמד, ואמר שהוא נביא שלחו השם אל הערביים, אלא שהתורה לא תנוסה".

מזה עולה כי הקראים היו לפני ענן, ונראה שכן ספרו לו הקראים כדי להראות שהם מימים מקדם.

קנאת ענן
ענן לא נבחר לריש גלותא, כי הרבנים התנגדו לו מכיון שחשדו בו בכפירה בתורה שבע"פ. ענן התנשא להיות ריש גלותא בערך שנת 760, כדי למלא את מקום ריש גלותא שמת (אולי היה יצחק אסקאוי), וענן כנראה היה בן אחיו. לענן היה אח צעיר ושמו יהושע (חאסאן) או חנניה, ואף כי ענן היה גדול ממנו בחכמה ובשנים, והיה ראוי לתפקיד, לא בחרו בו ראשי הישיבות שהיו אז, האחים ר' יהודאי סגי נהור בסורא ור' דודאי בפומבדיתא. שניהם פעלו להעביר את ענן מן הנשיאות ולבחור את אחיו הצעיר במקומו.

מקור רבני אחר מוסר כי -

"לא רצו חכמי הדור ההוא להעמידו ראש גלות, משום פריצות וחסרון יראה, ושמו פניהם אל חנניה אחיו, משום ענוה וביישנות ויראת שמים שהייתה לו והעמידוהו ראש גלות. באותו העת נתקנא ענן, הוא וכל איש רע ובליעל הנותרים מתרבות צדוק וביתוס, וכונן מחלוקת בסתר משום פחד מלכות הדור. העמידו את ענן ראש גלות עליהם, ונגלה הדבר במלכות ביום א' בשבת (767), וגזר לתיתו בכלא עד יום ו' לתלותו על העץ כי מרד במלכות. ונזדמן לו שם אדם אחד בבית כלא מחכמי הישמעאלים", ויעצהו לומר כי הוא מאמין בדת אחרת ואין לו שייכות לדת אחיו ובדרך הזה נצול (ל"ק נספחים 103).

ענן לא יכול לשבת בבבל, כי הכליף היה מגן לאחיו הריש גלותא, ולכן הוכרח לעבור לבגדאד, שם נמצאו רבים ממתנגדי התלמוד.

כתות דתות שונות
מהמחצית השניה של המאה השביעית ובכל המאה השמינית, כאשר עלה בידי המוסלמים לכבוש את ארצות ערב, דתות שונות התגוששו אלה עם אלה, ומהפגישות והויכוחים עם חכמי הערבים נוצרו כתות חדשות, בפרט בארצות פרס, בבל (עירק) וסוריה.
גם היהדות סבלה הרבה בימים הסוערים ההם מחילופי דעות ושיטות פילוסופיות. נוצרו אז כת העיסאויים (ע"ש אבו עיסא), היודגאנים והשדגאנים (ע"ש יודנאן ושדגאן). הגדולה מבין הכתות השונות הייתה כת הקראים או העננים ע"ש ענן בן דוד. כת זו, שיסודה בקשת כבוד והשררה של איש יחיד, שרדה בגלל עצת הישמעאלי שהיה עמו בכלא ויעץ לו עצה איך להתנצל לפני הכליף. וכן אמר לו:

"האם יש בתורה מצוות שיש להם שני פתרונים?
אמר לו: יש ויש.
אז אמר לו ראה הפירוש אשר פירשו אותו על הדת אשר אחרי אחיך, ותפרש אותו אתה פירוש אחר, כדי שיהיו הרוצים בך מודים בדבריך, ולתת שוחד למשנה. אולי ינתן לך רשות לדבר, תשתחוה ותאמר:
אדוני המלך! לאחי על דת אחת המלכת אותו או על שתי דתות?
וכאשר יאמר לך "על דת אחת", תאמר לו, אבל אני ואחי בני שתי דתות אנחנו. ובודאי תנצל, על מנת שתפרוש מן המחלוקת והכתות אשר בין דתך ובין דת אחיך, ויודו בך אנשי דתך" (נספחות שם).

הישמעאלי הזה היה גם הוא מייסד כת חדשה של החניפים בדת מחמד, ויש לה חסידים רבים גם היום בארץ תורכיה. שם המייסד הוא אלנועמן אבן תביט המכונה אבו חניפה, וגם הוא ניצל בדרך זו. ולולא עצתו היה ענן נתלה, והקראים היו נשכחים כמת מלב.

העננים והקראים
אע"פ שהיה ענן מייסד דת הקראים, יש מתלמידיו שנטו מעט מדרכו, והתרחקו יותר ויותר מהרבנים. בתחלה היה הבדל באחדים מעקרי הדת בין העננים המחזיקים בתורת רבם מבלי לנטות ימין ושמאל, ובין הקראים שהתרחקו ממנו. אך לאחרונה התגבר על מתנגדיו בעזרת השלטונות. ענן עצמו שינה את דתו אחר כך, כי בראשית פעולתו היה קראי למחצה ורבני למחצה, כמו שהעיד עליו הראב"ד בקבלתו, וכן העיד סלמון בן ירוחם בפירושו לתהלים. והיו תלמידיו דבקים בתלמוד וסומכים עליו במקצת וחולקים עליו במקצת. לאחרונה, כדי להציל את נפשו ולמצוא חן בעיני הכליף, היה בועט בדברי הרבנים ומראה נטיה לאסלאם ולתורה שבכתב. וגם בין תלמידיו נמצאים אחדים שלמדו את התלמוד, והקיצונים שבהם נקראו קראים. העננים הלכו זמן רב בצד הקראים, עד שנתערבו יחד, ונמחה שם העננים ונשארו רק קראים.
העננים הראשונים היו שונים מהקראים למשל בטומאת מת, שהעננים אומרים אין טומאת מת בגלות כמו שאומרים הרבנים. הם קידשו את החודש עפ"י הראיה, ולא אל קיבוץ השמש והירח. בסוף שבו גם הקראים אל קידוש החודש על פי הראיה, כדי למצוא חן בעיני המוסלמים המקדשים על פי הראייה. ובעל החלוק אמר:

"הנה ענן, כמה שגגות שגה בתורה, ואחרונים מהם לא סמכו עליו במרבית דבריו" וכו',

גם אמר כי -

"שמא ענן ודורו לא הספיקו כל צרכם בפירושם ונפלה שגגה ביניהם".

ולי תיאור זה עשו הקראים תיקונים בעיקרי ענן, אבל לא יסדו כתה מיוחדת, כמו שהיו עוד כמה מפלגות ביניהם. וסלמון בן ירוחם מחלקם לד' כתות:
- ענן עוד נמשך אחרי התלמודיים במקצת;
- בנימין הנהואנדי הסירם, אבל גם הוא לא היה עוד קראי גמור;
- עמדו המכונים קראים על צד האמת שהוסיפו גדרים, והם המכונים "קראים" ביחוד גם אצל הקראים בעצמם, והם הקראים האחרונים.

ספרו ודתו
ענן חיבר "ספר המצות" והוציאו לאור בערך בשנת 770, ועסק בו שלוש שנים. רצה להוכיח ממנו כי דתו שונה מדת הרבנים, ולכן יש לו זכות לקיימה בפני עצמו. הספר הזה לא נמצא בשלימות, אך מחברי הקראים מצטטים אותו הרבה. הרכבי מצא מקורות אדותיו בכתבי יד, ופרסם קטעים מספר המצוות בהמאסף וואסחאד (8-1897). הספר נכתב בדרך הגאונים ולא בלשון העברית החדשה של הקראים. הרכבי מדמה את יחס ענן לתורה שבע"פ, לנוסע במדבר שאינו יודע בעצמו את הדרך, אך אינו רוצה לסמוך על מורה הדרך.
מה הוא עושה?
הולך בדרך שונה ומקפיד שיהא מרחק גדול בין הדרכים, אבל לא יסיר עינו ממנו כדי שלא יאבד דרכו. כך ענן, אע"פ שהוא מתפאר שאינו מאמין בתלמוד, מוכרח ללכת בדרכיו ולהשתמש גם במדות וכללי התלמוד.

יפת בן עלי מביא דברי ענן שאמר לתלמידיו "חפישו באורייתא שפיר". ר"ל שיחקרו וידרשו את כללי התלמוד וישתמשו בהם. הוא נעזר בי"ג מדות דר' ישמעאל, ומביא דעתו משה בישייצי בספרו "מטה אלוהים" כ"י על כללי פירושי התורה וז"ל:

"וכן אמר ר' ענן ז"ל, שזה האופן (קל וחומר) אמיתי, ממה שאמר הכתוב "ערות בת בתך לא תגלה", ואסר בת הבת. ואם בת הבת אסורה, כ"ש הבת עצמה, שהיא יותר חמורה מבתה", שם דף ט"ז).

גם למד בגזירה שווה:

"ואמר ר' ענן ראש הגלות ז"ל:
כתוב הכא: "זאת התורה לכל נגע הצרעת",
וכתוב: "זאת התורה לעולה ולמנחה",
וכתוב הכא: "זאת תורת השלמים" "זאת תורת הזב";
מה עולה ומנחה ושלמים ונגע הצרעת, אין אנו עושים בגלות עתה ונתבטלו, אף טומאת מת וזב נתבטלו בגלות, ואין אנו חייבים בשמירתם.
והכתוב לא חייב טומאת מת אלא במציאת אפר הפרה והכהן המשיח. וכמו שנתבטלו אלו, כך נתבטלה הטומאה, כי טהרתם תלויה בם. ובזמן הגלות אין אפר הפרה ולא כוהן משיח. וכמו שנתבטלו אלו ותלוים בידי שמים, כך נתבטלה ג"כ טומאת מת בגלות, שלא יטהר זולת מי נדה" (שם).

וכן מביא בישייצי עוד כלל שלישי שהודה בו ענן וז"ל:

"מבנין אב מכתוב אחד. וכן נוטה הר' ענן לזה האופן".

ובסוף דבר אומר בפירוש:

"שלוש עשרה אופנים שהתורה נדרשת בהם, והאחד עשר הסכמנו בהם" (שם דף ב',).

ואפשר שענן הודה בכולם. אמנם ענן וסיעתו נטלו לעצמם חרות לדרוש גזירה שווה מעצמם, ולפרש את התורה שלא על פי מסורה, רק כעולה על רוחם.

זה לשון יפת בן עלי בפירושו לדברים (ל"ק צד כ"א)

"וצורתם של בעלי המשנה כצורת ענן ובנימין ושאר המחליפים לרבנים, שחיברו ספרי מצוות, ואמר כל אחד מה שחשב, והחזיק בראיות במה שקם לו מופת על אמתת דעתו",

כוונתו שהיו נוהגין חירות בפירושי התורה כאילו היו הם תנאים בעלי המשנה. ולא בדקו מאיזה מקורות יקחו את הפירושים: מהצדוקים, מהאיסיים או מכתות אחרות.

הלכות ודינים שבדה מלבו
בין השינויים הגדולים שחידש ענן, היו דיני מועדים, שבת ועריות. ענן בטל את חשבון העבור שנהגו בו מזמן התלמוד, ותיקן שלא יהיה ראש השנה ביום מוגדר ע"פ חשבון קבוע, וזמנו ייקבע לפי ראיית הירח. עיבור השנה ייקבע לפי מצב הקציר בראשית האביב, ובייחוד מצב אביב השעורים. בכך ביטל ענן את יו"ט שני של גלויות. את חג השבועות חישב כמו הצדוקים.
בדיני שבת החמיר: לפי ענן אסור לצאת ממקומו מחוץ לעיר אלפים אמה לכל רוח כאשר דרים בעיר רק ישראלים, ואם דרים בה גם אינם יהודים - אין לצאת מן הבית כלל, רק לבית הכנסת.

בישייצו מביא דבריו:

"רבנו ענן אמר ש"תחתיו" [=שבו איש תחתיו] ו"מקומו" [=אל יצא איש ממקומו ביום השבת] יעלו לעניין אחד. והטעם, ששניהם יורו על מעבר. אמנם "תחתיו" יורה על מקום רשותו עד אלפים אמה שהוא מגרש העיר, ללכת אל בית המדרש והכנסת, ו"מקומו" יורה על זאת המידה בעצמה, שהיא עד אלפים אמה. אמנם אינה תחת רשותו כי יש בתוכה אינם יהודים".

לדעתו אסור למול בשבת, לפי שחבורת המילה צריכה לרפואה, והרפואה אסורה בשבת. לוי בן יפת בספר המצוות שלו (נספחים עמ' 90) אומר:

"ראש גלות ישראל ענן היה אומר: ימול במוצאי שבת אחר ביאת השמש, והיה עושה זה בעבור להיות הרפואה בחול".

ענן אסר את תשמיש המיטה בשבת, כמו שהביא ראב"ע (לשמות ל"ד כ"א): "בחריש ובקציר תשבות, אמר ענן.. כי זה על משכב האשה". ובזה דומה ענן לשמרונים.
ענן אסר שחיטת קרבן פסח בשבת, ואם חל י"ד ניסן בשבת, הצריכהו לשחטו ביום שלפניו.
ר"א בישייצו כותב:

"יש אומרים אם נפל ארבעה עשר יום בשבת ישחטו ביום ו' מבעוד יום, ויזו הדם ויצלו ויאכלו בליל שבת, דא אסר ענן הנשיא".

בעניין עריות מביא ממנו אבו אלפרג ישועה בן יהודה בספר הישר שלו:

"ואסור ליה לזכר למנסב אשת בעל אמו דדומיא כאשת בעל אשת אביו וכו'. ואסור לה לנקבה לאנסובי לבעל אשת אביה דדומיא וכו' (ל"ק נספחים עמ' 65 הערה ג).

לדעת ענן אין הבעל יורש את אישתו, כפי שמובן מדברי הדסי (אשכול הכפר א"ב רנ"1):

כן אמר אדונינו משכילנו רבינו ענן ראש הגולה, בעידנא דאיכא בן ובת וכו' הם קודמים בירושה, הא דליכא בן ובת ונפקין דיריכהון אבא בתריהון וכל דנפקין דירכיה בירושה.,

בנימין הנהואנדי מביא דעת ענן לעניין ערך הככר, ואומר כי -

"הוא עשרת אלפים מעות, אבל דברי ענן זצ"ל כי ככר חמשת אלפים מעות ששדנג" (ספר משאת בנימין, דפוס גוזלאוו 1833).

הוא מתנגד לדעת חז"ל בביטול איסור בששים או ברוב, ואומר כי תערובות אסור אפילו בכלשהו.
אסר אכילת בשר כל זמן שבני ישראל בגלות, והתיר רק אכילת צבי. אסר אכילת עופות מלבד תורים ובני יונה, אך התיר אכילת בשר בחלב. שחיטה צריכה להיות דווקא ע"י מאמינים בתורת ענן, וצריך לחתוך בנוסף לשני הסימנים גם שני ורידים גדולים.
צריכין למול גר רק ביום י"א בחדש.
לא האמין ברופאים, וכתב בספר המצוות כי אסור להשתמש בהם, מפני שנאמר "כי אני ה' רופאיך".

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
מהר"ל מפראג על הקראים


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן