לדף ראשי



עקביא בן מהללאל - תנא בדור הראשון לתנאים בימי הלל הזקן. ר' יהודה בר אלעאי העיד עליו שאין עזרה ננעלת בערב פסח על אדם מישראל בענוה ויראת חטא כמותו (ברכות י"ט.)

עקביא בן מהללאל הורה:

הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה,
דע מאין באת,
ולאן אתה הולך,
ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון (אבות פ"ג א).

עקביא העיד ארבעה דברים שחלקו עליו החכמים בני דורו. ואלו הם:
א ) הוא היה מטמא שער הפקודה וחכמים מטהרין (דין הקשור במראות נגעים).

ב) דם הירוק (כאתרוג) עקביא מטמא, שסבר שהוא דם נדה ועיקרו אדום, אלא שלקה מראיתו, וחכמים מטהרין.

ג) שער (צמר) בכור בעל מום שנשר והניחו בחלון (לצרכו, ולא דווקא חלון) ואח"כ שחטו, היה עקביא מתיר הצמר לכהן בהנאה. וחכמים אוסרים.

ד) הוא היה אומר, אין משקין מי סוטה לא את הגיורת ולא את שפחה המשוחררת, וחכמים אומרים משקין.

אמרו לו: עקביא חזור בך, בארבעה דברים שהיית אומר, ונעשך אב בית דין לישראל.
אמר להן: מוטב לי להקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום, שלא יהיו אומרים בשביל שררה חזר בו.
בשעת מיתתו אמר לבנו: בני! חזור בך בארבעה דברים שהייתי אומר.
אמר לו, ולמה לא חזרת בך?
א"ל אני שמעתי מפי המרובין והם שמעו מפי המרובין, אני עמדתי בשמועתי והם עמדו בשמועתן, אבל אתה שמעת מפי היחיד ומפי המרובין, מוטב להניח דברי היחיד ולאחוז בדברי המרובין.
אמר לו: אבא! פקוד עלי לחביריך.
א"ל איני מפקיד.
א"ל שמא עילה מצאת בי?
א"ל לאו - מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך.

לדעת אורבך, ההצעה למנות את עקביה בן מהללאל לאב בית דן, הייתה בזמן שרבן יוחנן בן זכאי פרש מיבנה, וחיפשו ממלא מקום. מעמד זה הוצע לחכם שהיה גדול בחכמה וביראת חטא, אבל התנאי היה שייכנע לדעת הרוב. (חז"ל, פרקי אמונות ודעות, 535).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן