לדף ראשי





עקילס חי במאה השנייה, בתקופת אדרינוס הקיסר, ולפי המסופר בתלמוד היה בן-אחותו. תרגום זה נעשה מן המקור העברי, ולפי הירושלמי (מגילה א,ט):

"תרגום של תורה, עקילס הגר אמרי מפי ר' אליעזר ור' יהושע".

ואילו הבבלי (מגילה ג, ע"א) גורס: "אונקלוס". בירושלמי נאמר בהמשך:

"שתרגם עקילס הגר את התורה לפני ר' אליעזר ולפני ר' יהושע וקלסוהו ואמרו לו יפיפית מבני אדם".

הפרשן והתיאולוג אוריגנס מעיד שבימיו (253-185) אימצו היהודים את תרגומו של עקילס במקום תרגום השבעים

בשנת 128 פקד עליו הקיסר להשגיח על בנין ירושלם החדשה שנקראת אז בשם הרומי Aelia Capitolina. תחילה התחבר לנוצרים הראשונים, אך מיד עזבם וקבל עליו את הדת היהודים.

לפי אפיפניוס בספרו et Mensuris Ponderibus, הוצאת Migne ח"ב 259-64) חיבר עקילס את תרגומו בשנת 12 למלכות אדריינוס (129 לסה"נ). הירונימוס (בפירושו לישעיה ה' י"א) מעיד כי עקילס היה תלמידו של רבי עקיבא. תרגום עקילס הופיע לפני שיצא לאור הספר Adversus Haereses (נגד הכופרים) של Irenaeus שהיה לפני שנת 177. לפי הירונימוס נעשה מהדורה שניה מתרגום עקילס, ובתרגום הזה השתמשו יהודי אלכסנדריה עד זמנו של יוסטיניאן. גם השתמשו בו אבות הכנסיה הנוצרית.

אוריגינס (מת בשנת 251) אסף בספר אחד ארבעה תרגומים יוניים שהיו מפורסמים אז בעולם ונקרא tetrapla: והם: תרגום השבעים, תרגום עקילס, תרגום סומכוס ותרגום תיאודוציון, והוסיף עליהן עוד משני תרגומים, ויצא ספרו Hbxapla.
תרגומו של עקילס אבד, ושרד ממנו רק הכלול בספר אוריגינס וקטעים אחדים שנמצאו בגניזה במצרים ובספריה במילאנו באיטליה.

עקילס בתלמוד ומדרשים
בתלמוד ירושלמי נזכר שם עקילס הגר והוא שמו הנכון, בתלמוד הבבלי נתחלף שם עקילס לאונקלוס שהיה בזמן הלל הזקן, ותרגם התורה לארמית.

אמר רבי חייא: עקילס הגר תרגם את התורה לפני רבי אליעזר ורבי יהושע וקלסו אותו, ואמרו יפיפית מבני אדם (ירושלמי מגילה פ"א דף ע"א ע"ג). במקום אחר נאמר שתרגם לפני רבי עקיבא את הפסוק "והיא שפחה נחרפת לאיש" (ויקרא י"ט כ) כתושה לפני איש, כמה דאת אמר ותשטח עליו הריפות (ש"ב י"ז י"ט) כאילו הנוסח נהרפת בה"א (ירוש' קדושין פ"א דף נ"ט.) שלא הבדיל בין ה"א לחי"ת כדרך הירושלמים. אך הלשון "לפני" רבי עקיבא פירושו מדעתו והסכמתו, וזה מתאים לדברי הירונימוס שעקילס היה תלמיד רבי עקיבא.

בספרא פ' בהר (הוצאת ווייס ק"ו ע"ב) נאמר: אשר בארצך - מה שבארצך אוכלין, לא מה שהוציא עקילס לעבדיו לפונטוס.
עקילס מפונטוס נזכר ג"כ בברית החדשה (מפעלות כ"ח ב', לרומיים ט"ז ג', טמותיס ד' י"ט), אך כנראה זה איש אחר.
ההגדה מספרת כי עקילס היה גיסו (בעל אחותו) של אדריינוס קיסר.

פעם אחת א"ל עקילס לאדריינוס המלך: רוצה אני להתגייר ולהעשות ישראל.
א"ל לאומה זו אתה מבקש? כמה ביזיתי אותה, כמה הרגתי אותה, לירודה שבאומות אתה מבקש להתערב?!
מה ראית בהם שאתה רוצה להתגייר?
א"ל הקטן שבהם יודע האיך ברא הקב"ה את העולם.
א"ל לך למוד תורתם ואל תימול.
א"ל עקילס אפילו חכם במלכותך וזקן בן מאה שנה אינו יכול ללמוד תורתן אם אינו מל, שכן כתיב "מגיד דבריו ליעקב - לא עשה כן לכל גוי" (שמ"ר פ"ל ט).

עקילס הגר שאל את ר"א, אמר לו: הואיל וחביבה היא מילה לפני הקב"ה, מפני מה לא ניתנה בעשרת הדברות?
א"ל לפני עשרת הדברות ניתנה. דכתיב "ושמרתם את בריתי" (פסיקתא רבתי איש שלום קט"ז ע"ב).

תרגום עקילס
עקילס עשה תרגומו היוני ברוח היהדות, כדרך שעשה אונקלוס תרגומו הארמי, בהעתקה מדויקת כמעט מלה במלה, דבר שקלקל את הסגנון הרהוט. נוח היה לו לסלף את הלשון היונית מלעוות רוח הכתובים.
כוונה נוספת הייתה לו, כי היהודים האלכסנדריים שדברו יונית השתמשו בתרגומו ללמוד על ידו עברית. מפני שהתרגום לפי רוח התורה ונגד הנצרות, התנגדו לו חכמי הנוצרים והעדיפו את תרגום השבעים.

עקילס מתרגם בדרך רבו רבי עקיבא, דורש כל "את"ין שבתורה, ומתרגם תמיד את מלת היחס "את" גם בניגוד לחוקי הלשון היונית. הוא אינו מתרגם את שם הוי"ה "אדון" כמו השבעים, אלא מניחו באותיות פיניקיות, כמו שהיו רגילים לכנותו שם של ארבע אותיות Tetragrammaton. תרגום עקילס לשם "אל שדי" = אכיוס אנקוס, שפירושו נצחי ובלתי נפסד. כמו שאמרו חז"ל על הכתוב הזה שאין העולם ומלואו כדאי לאלהותי, כלומר שהנמצאים כולם יחדיו אין בהם די להתקיים כמוני.

בירושלמי (סוכה פ"ג דף נ"ג ע"ד) פרי עץ הדר (ויקרא כ"ג ט) תרגם עקילס הדר – הידור, המורה ביונית "מים", עץ הגדל על מים, זה אתרוג.
בירושלמי (מ"ק פ' אלו מגלחין, ויק"ר פ' שמיני י"א) ינהגנו עלמות (תהילים מ"ח ט"ו) תרגם עקילס אתנסיאה, שר"ל עולם שאין בו מוות, וכן תרגם עלמות תופפות (תהילים ס"ח כ"ז, שה"ש רבה על הפסוק לריח שמניך), ותימה שלא הבדיל בין עלמות לעלמות.
בשה"ש רבה פסוק גן נעול (ד' י"ב) ואלבשך רקמה (יחזקאל י"ח י) תרגם עקילס אפליקתא, ולפי גרסת הערוך פרקטון פלקטון, ואולי הוא מלשון philactera המורה על התפילין שהם לפאר והדר.
במדרש אסתר חור כרפס (א' ו) תרגם עקילס איירינון קפרסינון.
בירושלמי שבת (פ' במה אשה) בתי הנפש (ישעיה ג' כ) תרגם עקילס אסטמכיאה, המורה בפירוש הערוך דבר הנתון על בית הנפש.
בירוש' יומא (פ' הממונה) לקבל נברשתא ודניאל ה' ה) תרגם עקילס למפדס.

עקילס מול אונקלוס
ר' עזריה מן האדומים בספרו "מאור עינים" (ימי עולם פמ"ה) מביא הערות על תרגום עקילס ע"פ הירושלמי והמדרשים, ואומר כי יש מהדורה שניה מתרגום עקילס שמצא הנוצרי יוחנן בודיאו ממון בעיר יריחו, והוא שונה מתרגום עקילס שמביא אורינינס, וכי הגמוני הנוצרים בחרו מאז בתרגום היריחוני, כי המהדורה הראשונה אזלה מתוך ההמון.
במהדורה השניה תרגם עקילס תהו ובהו=קינומה קי אותין, שהוא ריק ואין, ונמשך בזה לתרגום אונקלוס צדיא ורקניא.
כי שבעתים יוקם קין (בראשית ד' ב"ר) - תרגם עקילס איפטיפלוס, ר"ל שבע פעמים (חלקים), היינו קין שהרג את אחיו בלי פשע, לא יקבל ענשו רק בשבע פעמים, אני למך שהרגתי נער בשביל שפצע בי ועשה בי חבורה, לא כל שכן שיתחלק ענשי בשבעים ושבע פעמים באופן שלא ארגישנו. ובזה הפירוש יצא להקל על דרך אונקלוס שתרגם לשבעה דריי.
אז הוחל (שם ד' כ"ו) תרגום עקילס טו טי אירכתי ר"ל אז הותחל.
וחמושים עלו (שמות י"ג י"ח) אינופליסמיני, שהוא כמו אונקלוס מזרזין, לא כהשבעים שפתרו לדור חמישי, כי מקרא מלא הוא ודור רביעי ישובו הנה (שם ט"ו ט"ז).

עקילס עושה לפעמים רווח במלות זרות, כמו בגד הוא קורא בא-גד כמו הקרי, צלצל (ישעיה י"ח א) הוא קורא צל-צל, בארגז (ש"א ו' ח) בארג-גז, לשמצה (שמות ל"ב ב"ה) לשם צוא (מלשון צואה).

בעלי המדרש מביאין לפעמים תרגום עקילס לחצאין, כמו תפוחי זהב במשכיות כסף (משלי כ"ה י"א), תרגם עקילס הגר חזורין דדהב בדסקרין דכסף (ב"ר ריש פ' ויגש), ופירש"י דיסקס שלחן, כמו בלשון רומית tdisc ושאר המאמר אמרו בלשון ארמי.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן