לדף ראשי




תוכן:
דעותיו ופעולותיו
מבקר ומבוקר
ספריו

ר' יצחק עראמה - רב דרשן ופילוסוף. נודע בשם על שם ספרו "עקדת יצחק". נולד בספרד בערך בשנת 1420, ומת בנאפולי בשנת 1494. תחילה היה ראש ישיבה בעיר זאמורא (אולי היא עיר מולדתו), ואח"כ נקרא להיות רב ודרשן בעיר טרגונא, ומשם בעיר טרנב במדינת אראגון, ולבסוף נתמנה בעיר קאלא- טיוד (קלעת איוב) כתור ראש ישיבה ואב"ד. אחרי הגרוש בשנת 1492 התישב ר"י עראמה בעיר נאפולי, ומת כעבור שנתים. לפי דברי ר' מאיר בנו היה כתוב על מצבת אביו כי היה:

"אב בתורה אב בחכמה ולא הניח כמותו בקרב כל עמו"

ובנו זה הוסיף עליו חרוז אחד:

לא גל אבנים זה אבל מזבח
יצחק לעולה בא, ואל זובח
(הנשר שנה ד' 76).

דעותיו ופעולותיו
ר"י עראמה חי בספרד בזמן שהפילוסופיה שלטה בה, והחקירה חדרה גם אל המחזיקים בדת ישראל. מצד שני התאמצו הנוצרים להסית את היהודים לעבור לדת הנוצרית השלטת. רבי יצחק עראמה נלחמם בשני אלה, ובספרו חזות קשה באר את יתרון התורה האלהית על הפילוסופיה. הוא טוען בספר:

שאין נסתר מכל בעל שכל, שהחקירה הפילוסופית בכללה לא דבר ריק הוא, ולא עוד אלא שהיא הכרחית לצורך התורה האלהית וכוונותיה הנפלאות... אך טוב וישר בעיני אלוהים ואדם להעמיד כל אחת מהן על חזקתן, תשרת האמה (הפילוסופיה) עד מקום אשר תשיג ידה, ותשאר הגבירה (התורה) על מכונתה באפריון שלה. כאשר נשאה השפחה חן בעיני רואיה, ונשאוה וכבדוה עד שחשבוה עקרת הבית, ושימו הגבירה לפניה לעשות מלאכתה - אז תפוג תורה ותרבה צעקה ותלונה (שער י"א).

ר"י אברבנאל, שהיה בן דורו, כתב גם הוא שהיו אז כופרים רבים בין היהודים בספרד. בפירושו לפרשה שמש בגבעון דום הוא מיחס את הגירוש מספרד לעוון המינות וצרעת הכפירות שזרחה במצחם. ולכן הייתה השעה צריכה לכך.

ר"י עראמה נלחם בדרשותיו בספר העקדה בדרשנים הנוצרים וביהודים המומרים המסיתים, וביחוד עם המומר פאול די בורגוש, שהעביר חוק כי היהודים חייבים לשמוע דרשות מפי הכמרים בבתי תפלתם. מסיבה זו היה ר"י עראמה נאלץ להתווכח עם הנוצרים בכלים המתאימים להם, והוא כלל בדרשותיו הקדמות והצעות לקוחות מספרי הפילוסופים ומוסריהם. (עי' חזות קשה שער ג' וי"ב). פעמים הוא מצטט ויכוחים שהיה לו עם חכמי הנוצרים, וביחוד זאת בפרשת בחוקותי, בדונו בשלוש כתות שמקשים על הגאולה.
הוא משתמש בספרי אריסטו, ובפרט בספר המדות שקרא לו "המעולה". הוא כותב כי עניינים אלה מפוזרים בכתבי קדשנו, אך יש להחזיק טובה למחברים אותם כסדרם ומתפלפלים בהם (עי' עקדה שער כ"ב דף ר"ז דפוס פרעסבורג). ר"י עראמה תרגם מספר המדות לאריסטו כדי להוכיח ממנו על אמתת תורת משה, כנגד הכופרים בתורה ומאמינים בספרי אריסטו.

מבקר ומבוקר
רבי יצחק עראמה הלך בעקבות רמב"ם ודעותיו, ובכך גם התקרב לדעות אריסטו. גישה זו גרמה לו להתנגד לר' משה נרבוני, שביקר את ספר המורה להרמב"ם. עראמה מזהיר מלעיין בפירושו של נרבוני על המורה, וכתב עליו (עקדה שער ע"ז) כי דרכו לטמא הטהרות ולפגל הקדשים ולגלות מומים נסתרים ברמב"ם. עוד כתב עליו (שער י"ג דף צ"ז);

"והתלונה הגדולה על הנרבוני הוא שקשר קשר אמיץ ברבו ובכל כיוצא בו, שהשתדל להטות דבריו הנקיים אל צד החשד ומיעוט האמונה".

יש בשער ההוא ויכוח חריף עם רלב"ג בענייני אמונה.

ר' מנשה בן ישראל, בספרו "נשמת חיים" (דפוס שטעטין מדף כ"ג והלאה) התנגד לדברי ר"י עראמא, כי בדברו על הנפש (עקדה שער ו) הלך בדרך אלכסנדר אפרודיסיאס, שטען כי הנפש היא חלק (form) מגוף האדם. וכך אמר עליו:

"גם הרב הכולל יצחק עראמה בספרו עקדת יצחק, בשער הששי שלו דבר על עניין הנפש ומהותה, וכאשר חקרתי לדרוש ולתור לי מנוחה אמרתי בלבי מי יתן שהשער הזה יהיה סגור לא יפתח ואיש לא יבא בו, ויפה אמרו חז"ל לפום גברא שבשתא וכל אדם כוזב".

בנו ר' מאיר עראמא מתלונן על האברבנאל שהעתיק מספר עקדת יצחק הרבה דברים ארוכים כמעט מילה במילה, ואינם מזכירם בשם המחבר. כמו בפסוק כי יקרא קן (שער צ"ז). כמה פעמים מביא אברבנאל דברים בשם "חכם מחכמי הזמן", והם מספר העקדה. ורק במקום אחד מזכירו בפירושו על המורה (דפוס ווארשא דף י"ד) בזה"ל:

"הוא הספק אשר אני שמעתי אומרים שהחכם ר' יצחק עראמה העיר עליו".

הספר "עקדת יצחק" זכה לשימו רב. בתחום של דרשות המבוססות על חקירה פילוסופית הצטיין הספר מאוד.

ספריו
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:

"עקדת יצחק" כולל דרשות על התורה לפי מאמרי חז"ל ומדרשים, ועל ענייני המצוות והמועדים. בספר 108 שערים עם מפתח הדרושים והעניינים. דרשותיו משולבות במחקר והולכות בנתיבות האמונה. בדרשות גם באורים לכתובים, ולפעמים גם על באור הלכות. הספר נדפס ראשונה בשאלוניקי רפ"ב (1522) וכמה פעמים נוספות. יצא לאור ע"י ר' חיים יוסף פאלאק, בחמשה חלקים, בתוספת פירוש מקור חיים ותולדות המחבר (פרעסבורג 1849).

"חזות קשה" - מוסר השכל בדרכי הלמוד ואמונה, ולהמע מלימוד פילוסופיה (סביוניטה שי"ב=1552 ועוד). ספר זה נספח להוצאת פאלאק.

פירוש מחקרי ועיוני לחמש מגילות שנדפס ראשונה בריווא דיטרינטי שכ"א (1561).
פירוש על משלי בשם "יד אבשלום" שחלקו לחלקים כללים ועניינים. השם "אבשלום" הוא לזכר בנו שלמה שמת על פניו. הספר נדפס בקושטא, ועם הגהות ר' צבי הירש אב"ד בברלין (לייפציג 1859).
"בקשה" בדרך שיר (כ"י).


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן