לדף ראשי




ערטר יצחק - סופר וסטיריקון. נולד בשנת 1792 בגליציא ומת בעיר ברודי בשנת 1851. אביו ר' שלמה היה בעל פונדק. עד גיל 13 למד חומש וגמרא. בגיל 13 נשא אשה את בת הרב מריבעטישט, ואחר שישה חדשים מתה אשתו, והוא נשאר אלמן 14. במצוות אביו לקח אשה אחרת.

ערטר גדל כחסיד, אך בבואו לעיר לבוב הפך משכיל, והתחבר לרפאפורט וקרוכמל, והיה למורה (1816-1813). כאשר מסרו לרב המקומי ר' יעקב ארנשטיין שהתקרב לאפקורסים, גרשוהו מהעיר. הוא עבר לבראדי בשנת 1823 ונתמנה שם למורה ומשגיח בבית ספר לנערים המתכוננים להיכנס לבית ספר למסחר. בשנת 1825 הלך ללמוד רפואה באוניברסיטה בבודאפשט. בשנת 1829 הוכתר כדוקטור לרפואה, ועבר לעיר ראווא, ואחר כך לבראדי. בגלל מחלת בתו הוכרח לעבור לקארלסבאד, מצבו הכספי הורע, עד שאוהביו וידידיו באו לעזרתו לתמכו.

ערטר הסופר
ערטר נחשב לסופר מצטיין בעברית צחה. מאמריו גלגול הנפש, תשליך, חכמה וחסידות הם לדוגמא. שד"ל הרבה לספר תהלתו על המאמרים ששלח לו, וקורא אותו "המליץ המופלא נעים זמירות ישראל". על שירי ערטר המעטים אמר גרץ כי הם דומים לשירי היינה. ערטר השתתף בהוצאת החלוץ וכתב בו מאמרים.
כל מאמריו ושיריו ועם קיצור דיני הקרבנות והטומאה נדפסו ע"י מאיר הלוי לטריס בשם "הצופה לבית ישראל" ובו תולדות המחבר (ווין 1864).

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
פרטים על ספריו בקטלוג הספרייה הלאומית:


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן