לדף ראשי



בכינוס העולמי הראשון של בית"ר בדאנציג (אפריל 1931), הוחלט להקים מחלקה להכשרה ימית, במטרה להכשיר ימאים שיהיו מסוגלים להשיט אניות כשעל סיפונם עולים בלתי לגאליים. המחלקה הוקמה ביזמתו של ירמיהו הלפרין, יורד ים מנוסה, שאף עמד בראשה. אמנם בארץ הוקמה האגודה הימית "זבולון", שמרבית חבריה היו בית"רים, אולם הרעיון להקים בית-ספר ימי בארץ, שיכשיר את חניכיו להיות יורדי-ים, נתקל בהתנגדות מחשש של התערבות השלטונות הבריטים בתוכנית הלימודים.

בשנת 1933 התארגנה בריגה (לטביה) קבוצת בית"רים, בשם "רודי-גל", שעסקה בדיג. כעבור שנתיים נשכרה, בכספי אגודת ידידים של בית"ר, ספינת אימונים ששימשה את החניכים, שהגיעו מקנני בית"ר ברחבי המדינה. הספינה, "תאודור הרצל", הכשירה את חניכיה להיות יורדי ים, ואומנו בה כחמישים בית"רים, בשלושה מחזורים. פיקוד האנייה היה בידי אנשי מקצוע לא יהודים, ומימון בית-הספר נסתייע בהכנסות מהובלת סחורות. תוך כדי לימודים, הפליגו החניכים בנמלי הים הבלטי ועסקו בפריקה וטעינה של סחורות שונות. בראש המפעל בריגה עמד דב ריבלין, עד עלייתו ארצה בשנת 1939.

מסעה האחרון של "תאודור הרצל" נערך בקיץ 1938 בים הבלטי, וזכה להתעניינות ולפרסומת רבה בנמלים שבהם עגנה. הספינה הישנה לא עמדה בסערות שפקדוה ונאלצה לשבות לאחר פעילות של ארבע עונות.

במקביל לפעילות בלטביה, הוקם בצ'יוויטבקיה שבאיטליה בית-ספר ימי לחברי בית"ר. איטליה היתה ידועה מאז ומתמיד כמכניסת אורחים לסטודנטים זרים, ובית-הספר הוקם ביזמתו של ליאונה קארפי, נציב בית"ר באיטליה, וסגנו מאוריציו מנדס. צ'יוויטבקיה היא עיר נמל קטנה שבעבר הרחוק שימשה נמלה של רומי, ובשנות השלושים עסקו תושביה בדיג ובמסחר ימי. מפקדו של בית-הספר שימש הקפיטן ניקולא פוסקו ((FUSCO, יורד ים ותיק ומנוסה. המחזור הראשון, שמנה 30 בית"רים שבאו מארצות שונות, החל את לימודיו בנובמבר 1934. פתיחת בית-הספר היתה למאורע חשוב בבית"ר העולמית, וז'בוטינסקי כתב לחניכים מכתב ובו הנחיות להתנהגותם. בין היתר כתב:

אל תתערבו בשום וויכוח מפלגתי הנוגע לאיטליה: אל תביעו דעות על שום עניין פוליטי איטלקי, אל תבקרו את המשטר הקיים באטליה, אותו משטר שתחת חסותו ניתנה לכם היכולת ללמוד בבית-הספר הזה, אך גם את המשטר שהיה לפניו אל תבקרו. אם ישאלו אתכם על אמונתכם המדינית והסוציאלית תענו: ציוני אנוכי, משאת נפשי מדינה עברית ובארצנו אני מתנגד למלחמת המעמדות, וזוהי כל אמונתי.

ביוני 1935 נרכשה עבור בית-הספר ספינת מפרש מכספי תרומתו של ייפים קירשנר, סוחר פרוות אמיד שהתגורר בפריס. שם הספינה הוסב ל"שרה א'", על שם רעייתו של התורם.

המחזור השני, שכלל 52 חניכים, החל את לימודיו בינואר 1936, ותלמידיו שוכנו בספינה "שרה א'". הלימודים נמשכו כעשרה חודשים ושולבו בהם הפלגות ברחבי הים התיכון. בפברואר 1937 החל המחזור השלישי, הגדול מכולם, שכלל 70 חניכים מרחבי אירופה, ביניהם גם 15 מהארץ. לקראת סיום הלימודים, הפליגה הספינה לארץ-ישראל בפיקודו של ירמיהו הלפרין. הצוערים, לבושים במדי בית"ר, נתקבלו בהתלהבות רבה ונערכו להם קבלות פנים בעריה השונות של הארץ. בחיפה השתתפו בקבלת הפנים גם קונסולים של איטליה. עם סיום הביקור בארץ, הפליגה הספינה חזרה לאיטליה. ליד קורסיקה פקדה את הספינה סערה עזה ו"שרה א'" טולטלה ועלתה על שרטון . כל המאמצים של אנשי הצוות ושל ספינות נוספות לחלץ את "שרה א" עלו בתוהו, והיה צורך לפנות את החניכים והצוות. ירמיהו הלפרין היה היחידי שנשאר על סיפונה של הספינה, ורק כאשר אפסה כל תקווה, פונה אף הוא.

המחזור השלישי, שסיים את לימודיו לאחר טביעתה של הספינה "שרה א'", היה המחזור האחרון של בית-הספר. בסתיו 1938 נתהדקו הקשרים בין מוסוליני להיטלר ולא היה מקום להמשיך את הפעילות הבית"רית על אדמת איטליה. בית-הספר הימי בצ'יוויטבקיה פעל ארבע שנים (1934-1938) ולמדו בו 162 חניכים בשלושה מחזורים.

בוגרי בתי-הספר לימאים השתתפו בהשטת אניות שהביאו מעפילים לארץ-ישראל, וחלקם הניחו את היסודות של הצי המסחרי והצבאי של מדינת ישראל.



הערות לערך:
שם המעיר: שמעון גרובר
הערה: בין בוגרי בית הספר הימי בצ'וויטווקיה היה גם שלמה הראל, שלימים היה מפקד חיל-הים.
לאחר קום המדינה, ייסד רב חובל ירמיהו הלפרין את המוזיאון הימי באילת.
מקור ההערה: שרות בחיל הים, ידע אישי

שם המעיר: דניאלה פרישר שרעבי
הערה: אבי ארתור פרישר היה אחד התלמידים בבית הספר הימי של ביתר בצ'יוויטבקיה. ביידי תמונות בו מצולמים התלמידים עם זאב ז'בוטינסקי.
אבי הגיע לדרגת מכונאי ראשי בחברת "צים". במידה והנכם מעוניינים בתמונות אשמח לשלוח.
שמו של אבי מצויין ומוזכר בספרי בית"ר.
מקור ההערה: ידע אישי

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן