לדף ראשי



בנו של רבי דוד מקוצק, ונכד של רבי מנחם מנדיל מקוצק. ממשיך דרך סבו הגדול בחסידות ובדרכו המקורית. היה גדול בנגלה ובנסתר, ומורה לאלפי חסידים, שנהרו לחצרו הקוצקאית בפילוב. עיניו היו פקוחות לראות ולהעריך את מאורעות הימים, ואזניו פתוחות להאזין ולשמוע את רחשי הזמן.

הרעיון של חיבת-ציון הטביע עליו את חותמו והוא העיז להתעניין למעשה בדרכי הגשמתו. נפגש עם הרבנים מוהליבר וריינס, ובהשפעתם הטיף לחסידיו, בכתב ובעל-פה, לעשות את כל האפשר כדי לקרב את גאולת העם והארץ.

ביזמתו נוסדה "אגודת האלף", שמטרתה הייתה לייסד ישוב עברי בארץ-ישראל בשביל אלף חסידים. סכומי-כסף ניכרים אספה אגודה זו והעבירה אותם לברון רוטשילד, הנדיב הידוע, בצרוף בקשת עזרה מצדו, אבל רוטשילד לא נענה לפניה, החזיר את הכסף והתכנית נכשלה.

ספרו "שלום ירושלים" מכיל -

"דברים עתיקים, גבוהים ורמים ברומו של עולם, עפ"י הלכה נפלאות מענייני חיבת ומצות ישיבת ארצנו הקדושה בזמן הזה".

הצטרפותו הפעילה לציונות עוררה עליו קנטורו של הרב מראדזין, ומריבה נפלה גם בינו לבין בנו רבי יצחק זעליג, האדמו"ר מסוקולוב. התנגדות זו מחוגי הצדיקים לרעיון הקדוש לו החלישה את גופו ורוחו של ה"אדמו"ר הציוני".

ספרו של רבי חיים ישראל נדפס רק אחר פטירתו. בחייו היה הספר מסובב בין חסידיו בהעתקות רבות. הוציא את הספר "אהבת דוד" והקונטרס "מעשה המנורה".

נפטר ביום י"ב סיון תרס"ה (1905), בהיותו בן ששים ושש. מבניו נתפרסמו: רבי צבי מליקובא, מחבר הספר "עטרת צבי", רבי משה מרדכי מפולאוו מחבר הספרים "מדרש משה" ו"מרדכי משה", רבי יצחק זעליג מסוקולוב ורבי יוסף ששימש ברבנות קוצק.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן