 לדף
ראשי
טהרת המשפחה
תקציר עקרונות דיני טהרת משפחה תוכן הערך: דם נידה איסור נידה ספירת הימים הטבילה סיכום דם נידה אחת לחודש מגיעה לרחם האישה ביצית מקרוסקופית, שיצאה מאשכול הביצים אשר בשחלה. ברחם עברה הרקמה הפנימית שינויים מיוחדים לשם קליטת הביצית. אם הביצית הופרתה על ידי זרע האיש, תתחיל היא להתפתח לעובר, שעתיד להיוולד כעבור תשעה חודשים. אולם אם לא הופרתה הביצית, אין היא יכולה להתקיים ברחם, והיא, יחד עם הרקמה שהוכנה לקליטתה וכמות מסוימת של דם, מופרשים מגוף האישה החוצה. הפרשה זו היא הנקראת "וסת", והיא נמשכת אצל רוב הנשים בין ארבעה לשבעה ימים. אחריה מצטייד הרחם ברקמת תאים צעירים לצורך קליטת ביצית חדשה, וחוזר חלילה. בתקופת הווסת אין האישה יכולה להיכנס להריון (כיום סבורה הרפואה שיחסים מיניים בזמן זה מזיקים לבני הזוג). איסור נידה אישה שיצא דם מגופה, כפי שנתבאר למעלה, אסורה בקרבה ובביאה, ואפילו הייתה טיפת הדם זעירה ביותר. וכן היולדת או המפלת, מרגע שנפתח רחמה, אף על פי שלא ראו דם, דינן כנידה. אין הנידה והיולדת נטהרות מאיסורן אלא כשימנו מניין ימים, כל אחת כמניין הימים שקבעה להן התורה וכפי שיפורט להלן. ואחרי גמר מניין הימים יטבלו במקווה כדין תורה. טבלו במקווה בלי למנות ימים, או מנו ימים ולא טבלו במקווה, עומדות הן באיסורן כל ימיהן, ואפילו פסק מהן דם הווסת זמן מרובה. הנידה והיולדת, כל זמן שלא טבלו במקווה, בכלל איסורי עריות הן, ואם בא עליהן אדם, חייבים הוא והיא כרת. ואיסור ביאה זו היא ככלל האיסורים שנאמר עליהם "ייהרג ואל יעבור". ואין הבדל בדבר אם האישה פנויה או נשואה לו. ומכל מקום, בן הנידה הוא כשר, ומותר לבוא בקהל, הואיל ואילו טבלה האישה כדין תורה ונישאה לו, הייתה מותרת. כמו כן המקדש את האישה בשעה שהיא נידה, אף על פי שהיא אסורה על בעלה באיסור כרת, קידושין תופסים בה, מתוך שהיא יכולה להיטהר לבעלה. הנידה לא זו בלבד שהיא אסורה בביאה, אלא היא גם אסורה בכל קרבה גופנית של חיבה עם בעלה. כמו כן היא אסורה מלהיכנס לבית המקדש, וכן אסורה היא לאכול תרומה או קרבן, עד שתטהר כדין בספירת ימים ובטבילה. ובזמן שהיו אבותינו נוהגים בדיני טומאה וטהרה, היו גם כל הנשים הפנויות שראו דם נזהרות לטבול ולהיטהר, כדי שתוכלנה לנהוג עצמן בטהרה לעניין כניסה למקדש או לאכילת תרומה וקודשים. מאז שפסק נוהג זה של זהירות בטומאה וטהרה בהליכות יום יום, וכולנו כיום טמאים כל הימים, אין אישה צריכה לטבול מנידתה אלא לצורך חיי נישואין עם בעלה. המנהג רווח כיום שאין פנויה מונה ימי נידה ואינה טובלת אלא לצורך נישואין. ספירת הימים אישה שחיה חיי נישואין עם בעלה, איך היא נוהגת בדין הנידה? אותו יום שבו החלה לראות דם הוא היום הראשון שלה, והיא מחכה עד סוף היום החמישי, ורוחצת ובודקת לפני בין השמשות אם פסק הדם לחלוטין. אם מצאה דם, מחכה עוד, עד שתהיה נקייה לגמרי מדם. בדיקה זו היא הקרויה "הפסק טהרה", וכמה תנאים מנו בה: א.הבדיקה תהיה ביום החמישי מיום שהחלה לראות דם, או מאוחר יותר, אבל לא קודם לכן. ב.הבדיקה תיעשה לפני בין השמשות. ולמה תהיה הבדיקה לפני בין השמשות? כדי שספירת שבעת הימים הנקיים הבאה אחרי "הפסקת טהרה" תהיה ספירה של ימים שלמים, שהרי היום מתחיל אחרי שקיעת החמה. לאחר הפסק טהרה מתחילים "שבעה נקיים" - שבעה ימים הנקיים מדם, שבסופם האישה טובלת. בכל שבעת הימים בודקת עצמה האישה בבוקר ולפני בין השמשות, לדעת אם נקייה היא מדם. בדיעבד, אם בדקה רק ביום הראשון וביום השביעי, יצאה ידי חובה. כיוון שהיו ימים אלו נקיים בתחילתם ובסופם, בוודאי היו נקיים גם באמצעם. הטבילה סיימה את הבדיקות ואת ספירת שבעת הימים הנקיים, טובלת במקווה בלילה, לאחר צאת הכוכבים. לפני שהיא טובלת, רוחצת כל גופה במים חמים, כדי שלא יהא עליה שום דבר חוצץ בינה לבין מי המקווה, וכן בודקת היא כל גופה, שלא יהא כלום על גופה או על שערה, או בפיה, שדבר החוצץ בין גופה ובין מי המקווה פוסל את הטבילה. ונהגו להעמיד אישה אחרת בטבילתה, שתראה שלא צפו משערותיה על המים, שאין הטבילה מטהרת אלא אם היה כל גופה, בלי שיור כל שהוא, בבת אחת במים. כללו של דבר: אין הטבילה מטהרת לפני שנגמר מניין שבעה נקיים, ואין מנין שבעה נקיים מטהר בלא טבילה. סיכום נמצאנו למדים שסדר הטהרה כך הוא: (א) ממתינה חמישה ימים מתחילת ראייתה; (ב) מפסיקה "הפסק טהרה"; (ג) סופרת "שבעה נקיים"; (ד) טובלת במקווה כדין תורה. דיני טהרה מרובים הם, ולא הובאו כאן אלא מושגים כלליים בדיני טהרה בלבד. חובה על כל איש ואישה מישראל העומדים להקים בית בישראל ללמוד את דיני הטוהרה לפני נישואיהם, לבל ייכשלו באיסור כרת - האיסור החמור החוצץ בין בני הזוג לאביהם שבשמים ומטיל פגם בבניהם אחריהם. ספרי הלכה נוחים מצויים, והמתקשה בהבנת עניין כל שהוא - יפנה לרב. גדולי הרבנים ניחנו בהבנה עמוקה לבעיות בתחום האישות, וברצון ישיבו על כל שאלה ויסבירו כל סתום. מקור הערך: הרב ש' מן ההר, אישות ומשפחה, בר אילן תשנ"ח
יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן |
|
