לדף ראשי



מחכמי מצרים במאה ה - 16 [1592-1520]
ר' בצלאל אשכנזי - היה תלמידו המובהק של הרדב"ז. משפחתו הגיעה לממלכה העות'מאנית מאשכנז. היה דיין, ועמד בראש הישיבה אחרי הרדב"ז. היה חברו של האר"י הקדוש.
ר' בצלאל אשכנזי נודע בכל הדורות בין חכמי הקהילות בזכות מפעלו הפרשני "שיטה מקובצת" [שטמ"ק] הוא העתיק, מספרים וחיבורים רבים, לשונות פירוש ככתבם וכלשונם לפי סדר המסכת, וחיברם יחד ללקט מיוחד במינו. אסף פרשנות למסכתות רבות אך בדפוס נדפסו לשלוש הבבות: בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא ולמסכת כתובות. מחיבורו זה נודעו פירושי אחרונים מחכמי מצרים ואחרים שספריהם לא שרדו. כן חיבר ספר בכללי הש"ס.
בין תלמידיו נודע במיוחד ר' שלמה עדני בעל פירוש המשנה "מלאכת שלמה". פירוש בעל ערך רב לנוסח המשנה ולדקדוק לשונה.




הערות לערך:
שם המעיר: שלי אלקיים
הערה: בצלאל אשכנזי היה תלמידו של רבי ישראל די קוריאל (ריד"ק), מגדולי צפת במאה ה-16 שהיה גם ראש הוועד בצפת ומארבעת המוסמכים הראשונים בצפת. ריד"ק הוא סבו של אחד מגדול משוררי ישראל רבי ישראל נג'ארה.
ריד"ק גם ידוע כסבו של אחד מגדול משוררי ישראל רבי ישראל נג'ארה. בשנת 1588 המשורר רבי ישראל נג'ארה כתב עבור הרב בצלאל אשכנזי שירים והמלצות לסייע לו בגיוס כספים מעשירי העיר חלאב, שסמוכה לדמשק, המרכז השלטוני הריכוזי של הפלך העותומני שצפת היתה חלק ממנו.
ר' בצלאל אשכנזי היה חצי ספרדי וחצי אשכנזי. הוא תיקן תקנה בדבר 'פריעת השישית' שמשמעה שהספרדים יקבלו שישית מתרומות האשכנזים ובכך ישתתפו האשכנזים בהוצאות הכבדות שהטילו השלטונות העותומניים על הקהילה. ר' יום טוב צהלון דן בסוגייה כואבת זו משחדלו האשכנזים לכבד את התקנה משנפטר ר' בצלאל אשכנזי הם החלו להלוות כספי נשך ורבית מן המוסלמים וחובותיהם האמירו.

ראו: שו"ת ר' בצלאל אשכנזי וינציאה שנ"ה, סימן א, דף ב, א.



שם המעיר: יוסי
הערה: יש מחלוקת לגבי ארבעת המוסמכים הראשונים.
רוב החוקרים תומכים ב: ר' יוסף קארו, ר' משה מטראני, ר' משה קורדובירו ור' יוסף סאגיס. (ולא בר' ישראל די קוריאל).


מקור ההערה: מחקר אישי רב,כולל שותי"ם של רבני התקופה.

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן