לדף ראשי



אה"ו - אלטונה - האמבורג - ואנדסבורג הם שלוש ערי נמל סמוכות לשפך הנהר אלבה לאוקיינוס. היום שלושתן רובעים בעיר האמבורג רבתי. במאה ה- 16 היו אלו שלושה נמלי מסחר שסחרו בין גרמניה לארצות הבאלטיות, אנגליה והולנד. בהאמבורג התיישבו במאה ה - 16 צאצאי אנוסים מספרד ופורטוגל. הם הגיעו כ"נוצרים פורטוגזים" ולאחר שהורשו לשבת בעיר שבו ליהדותם, הם היו רופאים, בנקאים, בוני אוניות, יבואנים ועוד. אע"פ כן בהיותם יהודים, נדרשו לשלם סכומי כסף ואף הוגבלו ע"י כמה תקנות משפילות, וכמה מהם עברו על כן לאמשטרדם. הם הקימו קהילה והביאו אליה רב מונציה והתלמידים המוכשרים נשלחו ללמוד בונציה. אחד מן התלמידים הללו היה ר' שמואל אבוהב שנשתקע בונציה, וכך זכתה ונציה לאחד מגדולי הדורות, הוא בעל שו"ת "דבר שמואל".

בראשית המאה ה - 17 התיישבו יהודים אשכנזים בעיר אלטונה ואח"כ בואנדנסבורג. אל העיר הגיעו יהודים שנמלטו מחמת הפרעות של שנות ת"ח ות"ט, ולאט לאט גדלה הקהילה האשכנזית. בין הבאים היו רבנים מווילנא, מפוזנא וממקומות אחרים, זמן קצר לאחר בואם של היהודים האשכנזים לאלטונה, נוסד מעיזבון של אחד מהבאים, קלויז, היינו בית מדרש המחזיק, מכספי העיזבון, כמה תלמידי חכמים מובהקים [כעין "כולל" בימינו].
בהאמבורג, התנגדו פרנסי העיר להתיישבותם של היהודים האשכנזים בעיר, אולם לאחר מאבק נתיישבו יהודים בעיר. יהודי אחד, ר' יששכר בער, שנתעשר מהר יסד קרן לקלויז גם בהאמבורג. ובתוך זמן קצר היו שלוש הקהילות שנתאחדו לקהילה אחת בסוף המאה ה - 17 למרכז תורה הומה בסופרים וחכמים. בקלויז בהאמבורג ישב כמה שנים "החכם צבי".

י' דוקאס בספר "חכמי אה"ו" מונה, החל מאמצע המאה ה - 17 עד סוף המאה ה - 19, 145 רבנים, דיינים וחכמים שהיו באה"ו ונפטרו בה. מהם רבנים נודעים ומהם, שאע"פ שלא נודעו במקומות אחרים, תרומתם למרכז התורה באה"ו הייתה רבה. ביניהם ר' שמואל אורגל דיין הקהילה באלטונה, שהיה בקי גדול בבית יוסף וחיבר ספר על השולחן ערוך בשם "עולת תמיד" ו"עולת שבת". ר' אברהם גומבינר בחיבור הידוע "מגן אברהם" על השו"ע ליקט הרבה מחיבוריו. ר' מיכל ב"ר שמשון פרידבורג, שהיה רב במחצית השנייה של המאה ה - 18, היה ראש ישיבה בואנדסבורג, מחבר ספר דרשות "מיכל מים" וספר חידושים "עץ חיים".
באמצע המאה ה - 17 עדיין פעל הקהל הספרדי כקהילה בפני עצמה וכמה שנים שימש ר' יעקב ששפורטש [בעל ציצת נובל צבי], הנודע במלחמתו בשבתאות, ראש ישיבה ורב לקהל הספרדי. אך כאשר נתרבו מאוד האשכנזים, נבלע קהל הספרדים בקהילה המאוחדת. כשנתפרסם במאה ה- 18 תרגומו של משה מנדלסון לתורה, היה אחד מרבניה של האמבורג, ר' רפאל הכהן מן המתנגדים החריפים לתרגום.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן