לדף ראשי



חופש הביטוי שנשתרר באמשטרדם במאה ה- 17, הביא לפתיחת בתי דפוס רבים בעיר. ר' מנשה בן ישראל היה הראשון להקים בית דפוס עברי. הדפיס ספר ראשון "סדר תפילות". ובמשך
כ - 30שנה לפעולתו הדפיס 100 ספרים. המדפיס עמנואל בנישט, שפתח בית דפוס אחריו, הצליח לעמוד בתחרות עם המוניטין שהיה לדפוס ונציה. הדפיס תחילה במתכונת של דפוס ונציה בצורת האות, באופן ההדפסה, בנייר משובח, בדיו שחורה ואף בבחירת הספרים. יתר על כן הוא הדפיס מהדורות חדשות לספרים שנדפסו בונציה. פתח תקופת זוהר לדפוס אמשטרדם. באמשטרדם נדפסו ספרים שנשלחו לארצות רבות, לגרמניה, פולין - ליטא, איטליה, תורכיה, קהילות המזרח עד קוצ'ין וסין, היו מהדורות שנדפסו עד עשרת אלפים עותקים ובממוצע כשלושת אלפים עותקים. תחרות חריפה הייתה בין המדפיסים באמשטרדם לבין מדפיסי ונציה כדי לכבוש את השוק של הפצת ספרים בפולין.

בראשית המאה ה - 18 קמו כמה בתי דפוס עבריים. במשך השנים יצא לדפוסי אמשטרדם מוניטין כה גדול, עד שבמשך המאה ה - 18 היו מדפיסים בונציה מתפארים בספריהם שנדפסו ב"אותיות אמשטרדם". רבים מרבני פולין, א"י, וקהילות המזרח ומרוקו שחיברו ספרים שלחו את ספריהם להדפסה באמשטרדם. והיו שנדדו בעצמם להדפיס את ספרם, כגון ר' משה חיים לוצאטו שבא לאמשטרדם להדפיס את ספרו "מסילת ישרים", ר' שלמה שלם שבא מאדריאנופול להדפיס את ספרו " שונה הלכות", נתרצה ונשאר לשמש כחכם לקהל הספרדים.

המדפיסים הנודעים באמשטרדם היו משפחת פרופס, שבאה לאמשטרדם מפוזנא. ר' יוסף פרופס בן משפחה זו היה הראשון להפיץ ספרים בשיטות חדשות, בהדפסה למינויים מראש, בהוצאת קטלוגים ובמכירות מבית לבית. בדפוסי אמשטרדם נדפסו חומשים עם פירושים, סידורים ומחזורים, מהדורת הש"ס של אמשטרדם, השו"ע עם הפירוש באר גולה, וספרים רבים אחרים כגון: הלכה, שאלות ותשובות, חידושי תורה, פרשנות המקרא, קבלה, פילוסופיה ועוד.



הערות לערך:
שם המעיר: עמנואל "בנישט"
הערה: זו טעות, שמו בנבנישט (benveniste).

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן