לדף ראשי





אונאה - אסור להונות במקח ובממכר דבר זה נלמד מן הפסוק :

"וכי תמכרו ממכר וגו' אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כ"ה י"ד).

אסור להונות בדיבור, וזאת למדים מהפסוק:

"ולא תונו איש את עמיתו" (שם י"ז).

אונאה בממון
אונאת ממון היא מכירת דבר במחיר גבוה מערכו האמיתי. כיוון שיש הבדלים במחיר בין מקומות שונים, קבעו חכמים כי טווח המחירים יכול לנוע עד שישית ממחיר החפץ (ב"מ נ"ה.)
מכאן שסטיות מן המחיר בגובה העולה 16.66% הן אונאה, ויכול הצד הנפגע להחזיר החפץ או לתבוע החזר של שישית הסכום ששילם. אם האונאה היא יותר משישית - בטל המקח והקונה יכול להחזיר את החפץ שקנה.
הזכות לבטל את המקח מוגבלת בזמן: הקונה יכול לבטל את המקח רק בתוך הזמן שהוא יכול להספיק להראות את החפץ שקנה, ולהתייעץ עם מומחה שיקבע כי המחיר מופקע. המוכר שמכר במחיר נמוך משישית, יכול לבטל את המכירה במשך הזמן שסביר שקנה סחורה חדשה, והבחין שטעה במחיר. לאחר מכן – קבלו והסכימו.

אם מכר חפץ במחיר נמוך בגלל דחקו - אינו יכול לחזור בו, כי ידע את המחיר האמיתי, ומחל על ההפרש. אם התנה בפירוש שאין עליו אונאה – אין המקח בטל.
המוכר באמנה, ואומר בכך לקחתי וכך אשתכר בו, וכך אני דורש ממך – אין בו אונאה.

אין אונאה בחליפין, בכלים או בבהמה, מפני שהצורך בכלי מסוים או בבהמה מסוימת מעלה את מחירם ממחיר השוק.
יש אונאה בשכירות פועל ובשכירות בהמה וכלים (שו"ת תרומת הדשן סי' שי"ח).
אם גילה הקונה שקבל פחות מן הכמות שסוכם עליה, חוזר, כי זו טעות טעות במדידה ולא אונאה.

אונאה בקרקעות
במכירת קרקע אין המקח בטל גם אם נעשתה הונאה, אלא אם שיעור האונאה גדול משווי הקרקע.

אם מכר המוכר לקונה קרקע במחיר נמוך או גבוה ביותר משישית מערך הקרקע, אין המקח בטל, והמוכר או הקונה אינם חייבים להחזיר זה לזה את ההפרש.
המקור לכך הוא הפסוק, שממנו לומדים דין אונאה:

"וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו" (ויקרא כה, יד).

למדו חכמים מן הפסוק, שרק דבר הנקנה מיד ליד -כלומר מיטלטלין העוברים מיד ליד - יש בו דין אונאה, אבל לא בקרקעות.
מפסוק זה למדו גם, שאין אונאה לעבדים ולשטרות, וכן לא להקדש.
ההנחה היא, שלקרקעות אין מחיר קצוב, ועל כן אי אפשר לקבוע אם נמכרה הקרקע ביוקר או בזול, ואי אפשר להגדיר את המכירה כאונאה.

לדעת הירושלמי, ורבנו תם (בבא מציעא נז, א, תוספות ד"ה אמר), אין הכוונה שאין כלל דין אונאה בקרקעות, אלא שדין אונאה בקרקעות שונה מהדין במיטלטלין. לכן, אם שיעור האונאה במכירת קרקע גדול משווי הנכס, כגון נכס שווה מאה שנמכר ביותר ממאתיים - אין המכר קיים.

במשפט הרומי איסור אונאה הוגבל בכל דבר עד מחצית המחיר.

אונאת דברים
אונאת דברים היא צער שאדם גורם לחברו על ידי דיבור. אסור לומר לחברו דברים שיכעיסוהו ויבהילוהו, יגרמו לו לבושה או לצער.
למשל:
אל יאמר אדם לגר: "זכור מעשה אבותיך".
אם היו ייסורין באין עליו, לא יאמר לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב "הלא יראתך כסלתך וגו' זכר נא מי הוא נקי אבד" (ב"מ נ"ח:).
אם ראה אנשים מחפשים תבואה, לא יאמר להם: "לכו אצל פלוני, שהוא מוכר תבואה", אם הוא יודע שאותו פלוני אינו מוכר תבואה, ומתכוון להתל באותם אנשים או במוכר.
לא יאמר לסוחר: "בכמה חפץ זה?", כשאין בכוונתו לקנותו.

חמורה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה בגופו וזה בממונו, זה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון (שם). וביותר ראוי להזהר שלא להונות גר צדק בין בממון בין בדברים, שנאמר "וגר לא תונה ולא תחלצנו" (שמות כ"ב כ'), ונשנתה האזהרה פעמים רבות (ב"מ נ"ט:).
חכמים אמרו:

"גדולה אונאת דברים מאונאת ממון" (בבא מציעא נט, א),

וכן אמרו:

"כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה" (ע"ע).

ראה גם:
מה היא הונאה / אברהם אהוביה




הערות לערך:
שם המעיר: דן שם טוב
הערה: לכאורה אונאה פירושה שקר והטעיה
ולכן נראה לי שהכונה שהוא מטעה ומשקר את חבירו האומר לגר זכור מעשה אבותיך או פה שאכל שאכל שקצים לא יכול ללמוד תורה הרי הוא משקרו, שהרי הוא יכול להגיע למעלה רמה ביותר כמו שמעיה ואבטליון ורבי עקיבא, וכן אין לו קשר ויחס לאבותיו שהוא כתינוק
והאומר לבעל תשובה זכור מעשיך הרי הוא מטעה ולחינם הוא מוריד מערכו שהרי עכשיו הוא אדם חדש ובמקום שעומדים...


שם המעיר: הרצל אביב
הערה: טעות בידך.
יש הבדל בין הונאה לאונאה.
אתה מתייחס להונאה, וזה אינו הנושא בדיון זה

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן