חפש ערך
  אתר דעת ועדת היגוי צור קשר
כל הערכים
ערכים שהוכנסו לאחרונה
אישים
ארץ ישראל
בית מקדש
היסטוריה
הלכה
חינוך
חסידות
לשון עברית
מוסר
מועדים
מושגים
מנהגים
משנה, תלמוד ומדרש
משפחה
משפט עברי
ספרות
פילוסופיה וקבלה
ציונות
רפואה
שואה
תולדות ישראל
תנ"ך ופרשנות
תפילה
לדף ראשי

בוסתנאי

ראש גולה באמצע המאה השביעית, מזרע דוד המלך.

an>בוסתנאי - (בן מר) חנינאי מזרע דוד המלך; ראש הגולה הראשון תחת שלטון הערבים, באמצע המאה השביעית.
השם בוסתנאי מקורו בפרסית "בוסתאן" ונכתב ע"פ משקל הארמית. רב האי גאון בתשובה (שערי צדק סימן י"ז) מספר שמלך ישמעאל (הכליף) שנקרא עמר בן נסאב נתן ל"בוסתנאי דהוא חנינא" את בת כוסראי מלך פרס לאשה, ושמה דארא (מעשה בית דוד המובא בסדר הדורות).
ביחוסי ראשי הגולה לבני מקרא נאמר בוסתנאי בן חנינא. המלך הפרסי כוסראי השני מת בשנת 628 והכליף עמר מת בשנת 644. לדעת הראב"ד בספר הקבלה, הוא המלך איזדגרד האחרון, מת בשנת 652 והכליף הוא עלי (656-661). ר' בנימין הנוסע אומר כי ראה את קבר בוסתנאי ליד פומבדיתא.

עיקר הספור מכליון ראשי הגליות ולידת בוסתנאי מסופר ב"סדר עולם זוטא" (שחובר בתחילת המאה השמינית).

אגדות שונות
על קורותיו יש שתי אגדות בסופרי הזמנים:
האחת בספר "ארחות עולם" מספרת -
מלך אחד של פרס החליט להכרית את זרע בית דוד בכל מלכותו, ואבדם. רק כלה אחת מאנשי הבחורים לבית דוד נשארה והיה לה הריון.
ויחלום המלך והנה עומד בגנת ביתו, ויהרוס את כל עצי הגן, ויבקש וימצא עוד שורש אחד פורח. וירם הגרזן לשחתו, והנה זקן אחר עומד עליו, ויחטוף הגרזן מידו ויתקעהו במצחו. וישפך הדם על פני המלך, ויתחנן לפני הזקן וישאלהו מדוע הוא רוצה להרגו.

ויענהו הזקן:
המעט כי באת לגני להשחיתו, וגם על השורש הזה הנשאר לפליטה לא חסת, ובו אמרתי לנחמני, כי הוא יפרח וישגשג ויעלה ענפים, וממנו תקוה למלאות גני כמקדם, האין זה עון פלילי?

ויען המלך:
לא ידעתי הדבר הזה, ועתה תיקר נא נפשי בעיניך, ואת השורש הזה אשקהו ואפקדנו לבקרים, עד עשותו חטרים כארז, ואטע מנצריו כל ערוגות גנך עד שובו כאשר היה. וייקץ המלך משנתו ותתפעם רוחו, ויקרא לכל חכמיו ויספר להם חלומו ואין פותר אותו.

ויען אחד ממשרתיו ויאמר:
אדוני המלך! הלא ידעת כי חכמי היהודים המה נודעים לחכמים גדולים, ויודעים החלומות לפתרם, ואתה הרגת כמעט כולם, ומעט מהם נשארים עוד בבתי כלא, צו להוציאם משם ויעמדו לפניך, אולי ימצא אחד מהם פשר דבר.

וישיש אחד מהאסורים עמד לפני המלך ויפתור את החלום לאמר:
הגן
אשר ראית משפחת בית דוד הוא;
והאילנות אשר בו הם בניו אשר חפצת להכריתם. אך עוד שורש אחד נשאר לבית דוד, אשה אחת הרה. והזקן הנראה אליך לגעור בך, הוא דוד מלך ישראל. ואשר התחננת לו והבטחתו להשקות את השורש הנשאר, הוא אשר תחדש ברית מהיום ההוא והלאה לשמור את האשה הזאת ואת הילד אשר תלד.

ויען המלך: אמנם ידעתי כי אמת פתרת, ועתה חקור וחפש איה נמצאת האשה ההיא, ואעשה עמה חסד ואשים עיני עליה ועל הזרע היוצא ממנה.

ולא יכול הזקן להתאפק וישא קולו בבכי ויאמר: האשה ההיא, היא בתי אשר ארשתיה עם בחור אחד מבית דוד, וביום כלולותיה גזרת להשמיד את כל בית דוד, ובתי נשארה לבדה בחיים.

המלך קיים דברו ושחרר את כל האסורים. והזקן הביא את בתו אל בית המלך, ושם ילדה בן ונקרא שמו בוסתנאי, על שם הגן הנקרא בוסתן בלשון פרס.

ויגדל בוסתנאי וילמוד תורה ומשנה, תלמוד, הלכה ושאר חכמות, ושמעו הולך בכל הארץ. ויתאו המלך לראותו. וכאשר בא לפניו מצא חן וחסד בעיניו, ויעמוד לפני המלך כל היום ההוא עד הערב, לא נענע ראשו ולא הסיע רגלו, ויבא זבוב ויעמוד על מצחו וינשכהו, ולא הבריחו, ויטף דמו לפני המלך.

ויאמר לו המלך:
למה לא תבריח את הזבוב מעל המצח?

וישיבהו:
מוסר זה ירשנו מאת אבותינו, כי מעת הורדנו מכסאנו וחוייבנו לעמוד בהיכלי המלך, לא לדבר ולא לצחק ולא להרים יד בפניהם (עי' סנהדרין צ"ג:).

וייטב הדבר בעיני המלך, ויצו להרכיבו במרכבת המשנה אשר לו, ולתת לו מתנות כיד המלך. וישימהו לראש גלויות ישראל, ולנהג את חכמי וראשי הישיבות בסוריא, נהרדעא ופומבדיתא. ולכן יש בחותם של ראש גלויות זבוב חתום, על שם מעשה הזבוב שהיה לנשיא בוסתנאי.

ובעת עלה עלי בן אבו טאלב מלך ישמעאל, [עמר בן אכטאב לפי גירסה אחרת], יצא בוסתנאי לקראתו עם קהל גדול מישראל לכבדו, וקבלו המלך בכבוד גדול. נתן לו מתנות יקרות ושאל אם יש לו בנים. השיב אין אני נשוי עדיין כי לא מצאתי בת גילי - בוסתנאי היה אז בן 35 שנים. נתן לו המלך את בת מלך פרס יזרגרד, [כסרו, לפי מקור אחר], ושמה דארא, וגיירה וקדשה, והיתה לו לאשה, ונולדו לו ממנה בנים. אחרי מותו עמדו בני בוסתנאי מאשה אחרת, ורבו עם הבנים ולא רצו לתת להם חלק בנחלת אביהם, כי אמרו בני שפחה הם. אמנם נפסק שאין לבנים אלה פגם ביחוסם, כי בוסתנאי קדשה כדת אחר שחרורה.
ברשימת הגאונים שמלכו אז נזכר גם רב בוסתנאי גאון, בשנת ת"י לאלף החמישי (650), ואולי הוא הוא.

אגדה אחרת, המובאת בסדר עולם זוטא, מספרת:
אשה רב הונא ריש גלות הייתה בת ר' חנינא ריש מתיבתא. והיה לו לר' חנינא ריב עם ראש הגולה בי דיינא, שראש הגולה רצה להסיג גבולו. הדיין קבל לפני ראש הגולה וזה ציווה לתת את ר' חנינא בבית הסוהר כל הלילה, ולמחרתו מרטו את כל שערות זקנו ולא נתנו לו לאכול. ר' חנינא בצערו הלך לביהכ"נ ובכה כל כך, עד שמלאו דמעותיו מלא ספל. וימותו כל בית ראש הגולה בלילה אחד, ואשתו של ר' חנינא הייתה מעוברת ונשארה לבדה בחיים.

ויחלום מר חנינא וירא, והנה עלה אל גן ארזים, ולקח גרזן להשחית את עציו, ויבא איש אדמוני ואמר לו: אני דוד מלך ישראל, והגן הזה לי הוא ולמה תשחית אותו?
ויכהו, ויהפכו פניו לאחור, וייקץ והנה באמת פניו נהפכו לאחור.

וישאל לחכמים, אם נשאר לבית דוד נשמה?
ויענו הנה בתך נשארה והיא הרה. ויחמול עליה ויקח אותה לביתו, ותלד בן, ונקרא שמו מר זוטרא, ולמד אצלו עד כי גדל בתורה וחכמה.

בזמן הזה היה שם איש אחד מבית דוד, ושמו ר' פחדא. וכאשר ראה כי בית דוד כמעט כלה ונכרת, הלך הוא אצל המלך ושיחדו לשומו ראש גליות. ויהי מר זוטרא בן ט"ו שנה, וילך הוא ואבי אמו אל המלך, וישימהו המלך ראש גליות תחת ר' פחדא. וזבוב עלה לר' פחדא באפו וימת, ועל כן יש בחותם של בית דוד צורת זבוב. זה המעשה היה לערך ר"ע לאלף החמישי (510).
יש מן ההסטוריונים החושבים שמעשיות אלה אחד הוא, ואגדה הראשונה לקחה חלק מהשניה. אין להכריע, ואי אפשר לקבוע הזמן בדקדוק. וראוי לעורר על מה שסמך גרץ וגם בעל "דורות הראשונים" על נוסח של אגדת ר' שרירא גאון, הוצאת ב"ג, שם נראה שר' שרירא גאון רוצה למצוא שמץ פסול במשפחת בוסתנאי. ובאמת אין זה מן הצורך, כי למה נעזוב נוסחת הוצאת פיליפאווסקי ששם נאמר להפך: "ולא [להתפאר ולומר] כי מבני בוסתנאי אנחנו". הרי בא רש"ג לומר שהוא ממשפחת בוסתנאי. ועוד, הלא היו לבוסתנאי בנים מאשה כשרה, והיה ר' שרירא גאון מצאצאי האשה הזאת. גם לא יתכן לומר על אבותיו של מר זוטרא שהציקו לת"ח, שהם בני בוסתנאי.

מאמרים נוספים הקשורים לנושא (קישורים לאתר דעת):
הנוסח המלא של סיפור בוסתנאי

מקור הערך: ע"פ איזנשטיין, אוצר ישראל


הערות לערך:
שם המעיר: shelisagi987@gmail.com
הערה: במשפחתנו משפחת דהן - אדהאן מסורת כי הינם צאצאים בן אחר בן לבוסתנאי ראש הגולה והם באו לגור בספרד ובגירוש ספרד באו למרוקו פרט נוסף אנו יודעים כי הראשי תיבות של משפחתנו הוא אני דוד המלך אשר נמשח וכן פירושו בערבית הוא משוח על שם דוד המלך שנמשח למלך על ישראל כידוע בספרד היו שמות משפחה כבר לפני אלף שנה ולכן יש למשפחה זו הרבה ענפים הייתי מאוד שמח עם הייתם יודעים לומר לי כיצד מתחבר הקשר בין ראש משפחת אדהאן לבין בוסתנאי או לכל הפחות מי הוא היה ומהיכן. תוכלי לענות לי דרך כתובת האימייל שלי המופיעה למעלה. בתודה מראש חיים דהן.


יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן