לדף ראשי




אליהו בחור - נודע בעמים בשם "אליהו לעוויטא". מכונה גם "אשכנזי" ו"תשבי". אחד מגדולי חכמי הדקדוק והמסורת. נולד בעיר ניישטאדט בגרמניה בשנת 1472, [לדעת בובר - 1468], ומת בויניציא בשנת 1549.
את ראשית חנוכו בתלמוד ובקבלה קיבל באשכנז, ולרגל למודיו עבר לאיטליה. בעיר רומא התודע אל החשמן איגידיו, אוהבו ומגינו של רייכלין, אשר הכניסו לביתו ולימדו יוונית ומדעים והבחור לימדו בתמורה את הלשון העברית. החשמן הכיר בכשרון הבחור ובבקיאותו בדקדוק, ועל פי הצעתו כתב הבחור את ספרו "דקדוק אליהו" או "הבחור" (1517), שנדפס לראשונה בעיר באזיל בשנת רפ"ח, ותורגם לרומית ע"י החכם הנוצרי מינסטר, תלמידו של הבחור. הספר הזה הרבה לפרסם את הבחור כאחד מגדולי המדקדקים בישראל וע"ש ספרו זה נקרא "הבחור".

שנים לפני כן, בעודו במנטובה חיבר הבחור פירוש לספר "מהלך שבילי הדעת" לר' משה קמחי. מכירו בנימין בן יהודה קנה את כתב היד ממנו, והדפיסו בפיזארו על שמו בשנת 1508. כשמצא ר' אליהו את גניבתו שב והדפיסו בוויניציא.

חכמתו העמוקה וקרבת הקרדינל איגידיו הביאו רבים מחכמי רומא לבקש תורה מפיו. הבחור לימדם תורה. אחיו היהודים התרחקו ממנו ושנאוהו, על כי הורה את תורת היהדות לנוצרים. הבחור הוכיח כי הרבה מחכמי ישראל שחיו לפניו לימדו תורה ללא יהודים. בתום לב העיד כי תלמידיו הנוצרים הם אנשים טובים וכנים והיטיבו לישראל בכל יכולתם, וכי הידיעה שרכשו להם בתורת ישראל גרמה להם לאהוב את היהודים. בכל זאת נזהר שלא ללמד לתלמידיו מאומה מסתרי התלמוד, והסתפק בהוראת השפה ודקדוקה. בין תלמידיו היה הכומר סיבסטיאן מינסטר אשר תרגם את ספריו לרומית.

בשנת 1511 כשבא מרטין לותר לרומא, התודע לבחור, ונראה כי גם אבי הריפורמציה באשכנז היה בחוג השפעת החכם העברי הזה והרחיב את ידיעתו בעברית על ידו. בגלל פרעות המלחמה אשר באו על רומא בשנת 1527, נאלץ הבחור לעזוב את העיר, אחרי שאבד את כל הונו, ספריו וכתביו. הוא עבר ערים רבות עד שבא בשנת 1529 לוויניציא, בה נשאר מותו בשנת 1549.

"מסורת המסורת" ושאר ספריו
הספר החשוב שכתב הוא "מסורת המסורת" שנדפס בוויניציא בשנת 1538 ובבאזל בשנת 1539. בספר הזה חקר את המסורה, והתאמץ להוכיח כי חדוש הנקודות והטעמים היה אחרי חתימת התלמוד. השערתו זאת הייתה במשך שנים רבות במוקד התנגדות חכמים רבים. בדבר הקרי והכתיב שבמקרא אמר, שלא נמצא קרי וכתיב בכל הקשור לכתיב חסר ומלא לעולם, כי הוראת המלה לא תשתנה בגלל חסר ומלא, גם לא נמצא קרי וכתיב על הנקודות והטעמים.

חבר ספר "התשבי" המכיל פירוש לשבע מאות ושתים עשרה מלים תלמודיות, כפי צירוף האותיות שבשם הספר. את הספר הזה הוציא לאור וערך החכם הנוצרי פגיוס, גם הוא מתלמידיו של הבחור, אשר הוסיף עליו תרגום עם הקדמה ברומית. הבחור לא חיבר מילון כללי לתלמוד, אלא פרש את המלים אשר ידע לחדש דבר בפירושן. לכל שורש הוא מביא ראיות מן התרגומים ומיונית ורומית. נזהר מאוד בבואו לפרש מלים שיש להן משמעות נוצרית, או שהן קשורות לאמונת הנוצרים.

"ספר ההרכבה", י"ל בשנת 1518. בו ביאר את דקדוק כל מלה זרה והרכבה בבניינים שונים. ספר זה תורגם לרומית ע"י מינסטר.
"פרקי אליהו" או "פרקי שירה", שלושה עשר שירים במשקל ובחרוזים, כוללים כל כללי דקדוק האותיות והנקודות, עם פירוש על השירים האלה. נדפס בפיזארו בשנת 1520.
"נמוקים" לספר המכלול והשורשים לרד"ק.
הגהות ובאורים לספר "פתח דבר", ספר דקדוק לאחד מהראשונים. נדפס בשנת 1507.
"טוב טעם", על הטעמים (וויניציא 1538).
שמות דברים", אוצר כל השמות והדברים שבלשון הקודש (איזנו בשנת 1542).
"ספר איוב", מתורגם על ידי הרא"ב ללשון אשכנז בחרוזים. ספר זה נדפס בויניציא בשנת 1544.
"ספר תהילים", ג"כ מתורגם לאשכנזית, התרגום פרוזי (ויניציא 1545).
,,המתורגמן" (איזנו בשנת 1541), והוא ביאור המלות הארמיות שבתרגומים.
הזכרונות", הבחור החל לכתוב את הספר הזה בשנת רע"ו, ועמל בו יותר מעשרים שנה.
בספר "מסורת המסורת" הוא מזכיר כי שלח את "הזכרונות" לפריס. הספר הזה הוא מעין קונקורדציה בסדר חדש ובדיוק גדול, והוא כולל כל שמות הפעלים והמלים הנמצאים בכתבי הקודש. הספר מוקדש: "אל רום מעלת השר המאושר אדוני זור"זו דסאל"ווא בהגמון דלאב"ור שלום רב".

עוד כתב הר' אליהו בחור את "הבבא בוך", שבו תרגם לעברית את ספור קורותיו הנפלאות של הנסיך בואב א דאנטונא. בשנת רפ"ה, כאשר הדפיס דניאל במברג בויניציא ביחד עם ר' יעקב בן חיים את המקראות הגדולות, כתב הבחור שיר הנדפס בסופן והמדבר בכבוד ותפארת התנ"ך.



הערות לערך:
שם המעיר: הגר דורון
הערה: שלום רב,
אני סטודנטית להיסטוריה לתואר שני בחו"ל, ועושה כעת תיזה הקשורה לאליהו הבחור. ברצוני להעיר כי על פי המקורות שקראתי, ספר הזכרונות של אליהו הבחור לא פורסם, אך הדבר אינו מצויין במאמר.
נראה לי כי כדאי להבהיר סוגייה זו.
בברכה,
הגר דורון

שם המעיר: זנזורי הראל
הערה: ספר התשבי יצא לאור מחדש בשנת תשס"ה עם הוספות מכתב יד היעב"ץ שנכתבו בגליון ספרו. מלבד הערות שכתב בקונטרס נפרד. וכן נדפסו שם הערות ר' ישעיה פיק מהעתקה של כתב יד ר' משה מזלטאוווי. ויצא לאור ע"י מכון הרב מצליח בבני ברק. העורכים הם הראל זנזורי ואריה מאזוז
מקור ההערה: ידע אישי. וכמפורט בהקדמת הספר הנ"ל בהוצאה הנ"ל

שם המעיר: חיים מאיר הגר
הערה: יש לציין שלספר התשב"י שנדפס ברומניה? בין 2 מלחמות העולם, יש הסכמה של כ"ק האדמו"ר רבי ישראל האגער זצוק"ל, ה"אהבת ישראל" מוויז'ניץ.

שם המעיר:
הערה: עיין בספר נוהג כצאן יוסף עמוד י"ט סימן י"ב שכתב שם: בשיר אדון עולם לא יאמר ומנוסי אלא ומנוס לי (ר״א בחור) והוא ע״פ הדקדוק ולא אאריו בטעמו כי אין כל אדם מבין בחכמה ההיא.


שם המעיר: נכדי בעל ס' התשבי
הערה: כפי הידוע שני נכדיו בניו של בתו התנצרו והם היו הרבה לרועץ לבני עמנו ואם זכרוני אינו מטעני הם גם היו בין הגורמים לשריפת התלמוד בשנת שי''ד מה היה שמם ?

יש לך מה להוסיף או להעיר? לחץ כאן